הדברים שעלינו לעשות כדי למנוע את משבר האקלים בארץ

שינוי האקלים הצפוי בוא יבוא, אך עוצמתו אינה ברורה. שימוש בגזי חממה, מגמת ההתחממות והירידה במשקעים בארץ ושאר נושאים סביבתיים - יגרמו לאסון אקולוגי גם אצלנו. יהושוע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, מסביר מה צריך לעשות אצלנו לפני שיהיה מאוחד מדי

  • משבר האקלים
  • סביבה
יהושוע שקדי
תערוכת משבר האקלים במוזיאון הטבע בת"א (צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: ניר חן)

האמת חייבת להיאמר. שינוי האקלים הצפוי בוא יבוא, אך עוצמתו אינה ברורה. דו"ח שהוציא בימים
אלה השירות המטאורולוגי
, מצביע על מגמת התחממות וירידה במשקעים, אך קצב השינויים אינו גבוה והם אינם מובהקים סטטיסטית. המבנה והתפקוד של רוב המערכות האקולוגיות בישראל גם הם אינם מובנים מספיק. במצב כזה, קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים על הטבע הישראלי. ובכל זאת, מה צריך וניתן לעשות כדי להיערך?

צמצום פליטות של גזי חממה נכון לבצע בעיקר על-ידי הפחתת השימוש באנרגיה ומעבר לאנרגיה מתחדשת. עם זאת, המעבר לאנרגיה מתחדשת טומן אתגר עצום, כי חשוב שלא לפתור בעיה סביבתית אחת בעזרת יצירת בעיה סביבתית אחרת, חמורה לא פחות, כמו למשל פגיעה במגוון הביולוגי והרס בתי גידול. לפיכך, משיקולי שמירת טבע, הדרך הנכונה לצמצם את הפליטות בישראל היא באמצעות שימוש באנרגיית שמש, בעיקר בעזרת מתקנים על מבנים קיימים. באופן כזה הרס בתי הגידול יהיה מצומצם.

שימוש באנרגיית רוח טומן בחובו סכנות של פגיעה בעופות מקומיים ונודדים ובעטלפים, שתרומתם לטבע ולאדם עצומה. חשוב לא פחות לצמצם את הצריכה לנפש. לא ניתן יהיה להתחמק מדיון בשאלות הקשורות לצפיפות האוכלוסייה ולמדיניות עידוד הילודה בישראל, שלהן השלכות סביבתיות גם לגבי היכולת להתמודד עם שינוי האקלים.

עוד בוואלה!

זו התערוכה הכי חשובה שנפתחה בארץ ואתם חייבים לראות אותה

לכתבה המלאה
סכנת פגיעה בעופות מקומיים ונודדים. טורבינות של חברת חשמל בגולן (צילום: ראובן קסטרו, אנרגיה)

"למצוא פתרון לחקלאות ולשחרר את מי המעיינות לטבע"

ייעור יכול להגדיל את קליטת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה, אם כי התרומה לכך של ייעור בישראל מוטלת בספק. נטיעות בשטחים פתוחים שהצמחייה בהם ממילא קולטת פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה לא רק שלא משפרות באופן משמעותי את המאזן, אלא שהן גם פוגעות במערכות אקולוגיות חשובות, כמו בתות. לכן, יש לכוון את הנטיעות אל הערים, שבהן יש לכך ערך מוסף חשוב, כמו צמצום אי החום העירוני ויצירת אתרים מוצלים.

מצד אחד, שינוי האקלים יכול לצמצם את תחומי התפוצה של מינים מסוימים. הדרך להתמודדות עם הבעיה היא הגנה על שטחים נרחבים כשמורות טבע יבשתיות וימיות, שייצגו את כלל המערכות האקולוגיות הטבעיות בישראל. אין בכך די, ויש צורך לתכנן את מערך השימור כך ששמורות הטבע תהיה מחוברות במסדרונות אקולוגיים. שיאפשרו את ההגירה של צמחים ובעלי חיים, וכך יגבירו את הסיכוי שהמינים השונים יוכלו להתאים את תחום תפוצתם בעתיד. כמו כן, נבנים בישראל "גני מקלט" לצמחים בסכנה, ובבנק הגנים. במשרד החקלאות שומרים על זרעים של מיני הצמחים שבסכנה בישראל.

חזירי בר פולשים ליישובים. דרך הטיפול באוכלוסיות חיות בר מתפרצות היא תברואה. מצד שני, שינוי האקלים יכול להרחיב את תחומי התפוצה של מינים אחרים ולהפוך אותם לפולשים. המינים הפולשים גורמים נזק משמעותי לטבע ולאדם. הדרך היעילה ביותר להילחם במינים הפולשים היא למנוע את כניסתם לארץ. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים ניסו לקדם הצעת חוק שתאפשר מלחמה בהם, ומשרד החקלאות משכיל בימים אלה לשדרג את חוקי המדינה שעוסקים בחקלאות, בין השאר כדי למנוע יבוא של מינים פולשים ולטפל באלה שפלשו. עם זאת, לעניות דעתי, המלחמה במינים שפלשו לים התיכון דרך תעלת סואץ היא חסרת סיכוי.

יש חשש סביר להתפשטות מחלות שמקורן באזורים טרופיים. הדרך המרכזית להתמודדות היא באמצעות ניטור קבוע ובחינת נוכחות של גורמי מחלה של מחלות הפוגעות בחיות בר, בחיות משק ובאדם, בהתאם לגישת "בריאות אחת".

שינוי האקלים יכול להגדיל אוכלוסיות מקומיות של מספר מיני חיות בר ולהפוך אותן למתפרצות, בעלות פוטנציאל נזק גדול לאדם ולטבע. דרך הטיפול פשוטה - תברואה (סניטציה)התברואה תקל על ויסות מינים אלה, שהם אומנם מעטים, אך פוטנציאל הנזק שלהם גדול. אימוץ סטנדרטים מקובלים של ניקיון, בעיר ובחקלאות, ישפר באופן ניכר את איכות חיינו ויאפשר לווסת בקלות יחסית את אוכלוסיות המינים המתפרצים, גם בתנאים של שינוי האקלים.

הבעיה המרכזית ביותר בישראל הנובעת משינוי האקלים היא הירידה במשקעים, בעיקר באגן הכינרת. כיום כבר אין ספק שמדובר בשינוי ארוך טווח אם החקלאות תמשיך לנצל מים באגן הכינרת בכמות שהיא מנצלת כיום, נחלי האזור, האחרונים שהותרנו עם ספיקת מים מרשימה, יתייבשו, ולכן יש צורך למצוא פתרון לחקלאות ולשחרר את מי המעיינות לטבע.

המסקנה ברורה: כדי לשמור על הטבע בישראל בפני שינוי האקלים העולמי יש להמשיך ולחזק את מאמצי שמירת הטבע המתקיימים בישראל, תוך חיזוק ההגנה על השטחים הפתוחים וחיזוק המסדרונות האקולוגיים, מעבר לייצור אנרגיה מהשמש, הגנה על מינים בסכנה, מלחמה במינים הפולשים, תברואה וצמצום השפעת המינים המתפרצים, שחרור המים לטבע וניטור. לעשות את מה שכבר נעשה, אך הרבה יותר.

עוד בוואלה!

הכרישים של ישראל: מינים שהם בסכנת הכחדה

לכתבה המלאה
חזירי בר משוטטים בחיפה, השנה (צילום: שלומי גבאי)

למנוע כניסה של מינים פולשים לישראל

בפתיחה טענתי שהמבנה והתפקוד של רוב המערכות האקולוגיות בישראל אינו מובן מספיק. במצב כזה קשה עד בלתי אפשרי לחזות את ההשפעות של שינוי האקלים. לכן, נוסף על כל הפעולות הרשומות למעלה, ראוי להקים תחנות מחקר וניטור קבועות מקום וארוכות טווח. המידע שיתווסף מתחנות אלה אל המידע שנאסף מהניטור ארוך הטווח שמתבצע כבר כיום בישראל, יאפשר היערכות טובה יותר להתמודדות עם שינוי האקלים.

חיזוק מסדרונות אקולוגיים - להורות למנהל התכנון להתוות מערכת מחייבת של מסדרונות אקולוגיים בישראל, תוך יצירת הסכמות בין כל בעלי העניין, ובעיקר החקלאים. זוהי משימה לא פשוטה, אך ראויה מאוד ואפשרית.

אנרגיית שמש - קידום תכניות לניצול אנרגית השמש בעיקר על ידי הצבת המערכות על מבנים קיימים, כך שהפגיעה בשטחים הפתוחים תהיה מינימלית. במקביל, לפתח ולהקים מערכות לשימור אנרגיה, כך שגם בלילה או בימים מעוננים נוכל לייצר אנרגיה זו.

הגנה על מינים בסכנה - כאן הבעיה היא תקציבית בלבד. יש להורות לרשות הטבע והגנים לקדם תכניות להגנה על מינים בסכנת הכחדה, ולתקצב אותן בהתאם. התכניות צריכות להתמקד ב-20 המינים המרכזיים בהם יש להשקיע בחמש השנים הבאות.

מלחמה במינים פולשים - להורות למשרדי הממשלה השונים לסיים חקיקה לטיפול במינים הפולשים תוך שנה אחת. החקיקה צריכה להתמקד במנגנונים למניעת כניסה של מינים פולשים לישראל, במתן כלים חוקיים אפקטיביים לביעור המינים שכבר פלשו ובמתן כלים אפקטיביים למניעת הפצה של מינים פולשים בישראל (המציאות היא שביד אחת הממשלה פועלת לביעור מינים אך אפשר לרכוש ולהפיץ את המינים האלה במשתלות).

מין פולש. דררה (צילום: רשות הטבע והגנים, דורון ניסים)

להיות כמו איסלנד, או לפחות סלובניה

תברואה וצמצום השפעת המינים המתפרצים - להורות ולתקצב מבצע ניקיון ארצי בשלבים. החלק החשוב ביותר מבחינת המגוון הביולוגי הוא חיסול מקורות המזון לטורפים השונים, בעיקר מהמגזר החקלאי. הפעולה חייבת להיות מלווה במבצע ארצי לגידור כל אתרי האשפה החוקיים בישראל, סגירת האתרים הפירטיים והגברת האכיפה והענישה.

צריך להצביע על מדינה אליה אנחנו רוצים להידמות. איסלנד זה קצת מוגזם, כי חיים שם רק 350,000 אנשים, אבל סלובניה יכולה להיות מודל לחיקוי.

מים לטבע ושיקום נחלים - להורות ולתקצב פתרון למשק המים באגן הכנרת, פתרון שיהיה בראש ובראשונה סביבתי, עם התחשבות מלאה בתיירות, בחקלאות ובמערכות הניקוז. זוהי משימה לא פשוטה, אך ראויה מאוד ואפשרית.

בנוסף, להורות למשרד להגנת הסביבה להציב תכנית ארצית לשיקום נחלי ישראל, בפרישה ל-10 שנים.

ייעור - להורות למשרד החקלאות (לפקיד היערות) להכין תכנית ארצית לייעור ביישובים.

מחקר - להורות למשרד המדע להציב תכנית להקמת מערך של אתרי מחקר וניטור קבועי מקום וארוכות טווח. המידע שיתווסף מתחנות אלה אל המידע שנאסף מהניטור ארוך הטווח שמתבצע כבר כיום בישראל, יאפשר היערכות טובה יותר להתמודדות עם שינוי האקלים.

יהושוע שקדי הוא המדען הראשי ברשות הטבע והגנים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully