"ירובעל": שמו של גדעון השופט נמצא על חרס בן 3000 שנים בקריית גת

כתובת נדירה הנושאת את השם "ירובעל" (אחד מכינויי השופט גדעון) בכתב האלף-בית, ומתוארכת ל-1,100 לפנה"ס, נמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה בחורבת אל-ראעי שליד קריית גת. "אין לשלול שהכלי היה שייך לגדעון השופט", אומרים החוקרים

כתובת ירובעל על כלי חרס בן 3100 שנים (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

האם שמו של גדעון השופט נמצא על חרס בן יותר מ-3000 שנים? כתובת מימי השופטים המתקשרת לספר שופטים, נחשפה לראשונה בחפירה ארכיאולוגית בחורבת אל-ראעי שליד קריית גת. הכתובת הנדירה נושאת את השם "ירובעל" (אחד מכינוייו של גדעון בן יואש) בכתב האלף-בית, ומתוארכת לסביבות 1,100 לפנה"ס. היא נכתבה בדיו על גבי כלי חרס, ונמצאה בתוך ממגורה לאחסון שנחפרה אל תוך האדמה, והייתה מדופנת באבנים.

הכתובת נכתבה בדיו על פך - כלי אישי קטן עשוי חרס, בנפח של כ-1 ליטר, שיכול היה להכיל מוצר יקר כמו שמן, בושם או תרופה. נראה, כי - בדומה להיום, בעלי הכלי כתב את שמו על הכלי, על מנת שידעו כי הוא שייך לו.

הכתובת פוענחה על ידי האפיגרף פרופ' כריסטופר רולסטון מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בוושינגטון די.סי. בכתובת רואים בברור את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד, ושרידי אותיות נוספות, המעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר.

עוד בוואלה!

אבן גבול בת 1700 שנה, הנושאת את השם "כפר נפח" ביוונית נמצאה בגולן

לכתבה המלאה
כתובת ירובעל שנכתבה בדיו על גבי כלי חרס (צילום: רשות העתיקות, דפנה גזית)
ציור טכני של החרס, הכולל את האותיות יוד (שבורה בחלקה העליון), ריש, בית, עין, למד (ציור אולגה דובבסקי). שרידי אותיות נוספות מעידות שהכתובת הייתה ארוכה יותר (צילום: רשות העתיקות, רשות העתיקות)
צילום אווירי של חורבת אל-ראעי (צילום: רשות העתיקות, אמיל אלג'ם)

"השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים"

החפירות באתר מתנהלות מדי שנה מאז שנת 2015, ועכשיו נערכת בו עונת החפירות השביעית. החפירות נערכות מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות, ואוניברסיטת מק-קוורי בסידני שבאוסטרליה, בניהולם של פרופ' יוסף גרפינקל, סער גנור, ד"ר קייל קיימר וד"ר גיל דוויס. המחקר נתמך על ידי ג'ואי סילבר, אהרן לוי, קרן משפחת רות מסידני, ומרכז רוג'ר וסוזאן הרטוג לארכיאולוגיה, במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

לדברי פרופ' גרפינקל וגנור, "השם ירובעל מוכר במסורת המקראית בספר שופטים, כשמו השני של השופט גדעון בן יואש. תחילה, גדעון מוזכר כמי שנלחם בעבודת אלילים וכמי ששבר את מזבח הבעל וכרת את האשרה. לאחר מכן, הוא נזכר במסורת המקראית כמי שנלחם במדיינים שהגיעו מעבר הירדן, ונהגו לבזוז את יבול האיכרים. לפי הכתוב, גדעון התארגן עם צבא מצומצם של 300 איש והתקיף את המדיינים בשעות הלילה באזור מעיין חרוד. לאור המרחק הגיאוגרפי בין השפלה ועמק יזרעאל, יתכן שבכתובת מוזכר ירובעל אחר, ולא גדעון של המסורת המקראית, איך אין לשלול את האפשרות כי הכלי היה שייך לגדעון השופט. על כל פנים, מסתמן כי השם ירובעל משקף מציאות מימי השופטים, בה היה שם זה מקובל".

עוד בוואלה!

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה

לכתבה המלאה
צילום הממגורה החפורה לאדמה ומדופנת באבנים, שבתוכה נמצאה כתובת ירובעל (צילום: רשות העתיקות, סער גנור)
חשיפת קנקן מימי השופטים בחורבת אל ראעי (צילום: רשות העתיקות, סער גנור)

הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי

כתובות מתקופת השופטים הן נדירות ביותר, וכמעט שלא מוצאים כמותן בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. כתובות ספורות שנחשפו בעבר נשאו מספר אותיות, שלא ניתן היה לקשר ביניהן. זו הפעם הראשונה שהשם ירובעל נמצא כממצא ארכיאולוגי מחוץ למקרא - בשכבה ארכיאולוגית, המתוארכת לסביבות 1100 לפנה"ס, ימי השופטים.

"כידוע, יש ויכוחים גדולים האם המסורת המקראית משקפת מציאות ונאמנה לזיכרונות היסטוריים מימי השופטים ומימי דוד", אומרים החוקרים. "השם ירובעל מופיע במסורת המקראית רק בתקופת השופטים, ועתה הוא נחשף גם בממצא הארכיאולוגי, בשכבה מימי השופטים. באופן דומה, השם אישבעל מופיע במסורת המקראית רק בימי דוד המלך, והוא נמצא בחפירות חורבת קיאפה באתר מימי דוד המלך. זהות שמות האנשים בתנ"ך ובכתובות המתגלות בחפירות ארכיאולוגיות, מעידה על השתמרות זיכרון שעבר מדור לדור".

עוד בוואלה!

כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה

לכתבה המלאה
צילום הממגורה החפורה לאדמה ומדופנת באבנים, שבתוכה נמצאה כתובת ירובעל (צילום: רשות העתיקות, סער גנור)
צילום אווירי של אזור החפירה שבו התגלתה הכתובת (צילום: רשות העתיקות, אמיל אלג'ם)

הכתובת מעידה כי השתמרה מסורת הכתיבה

כתובת ירובעל תורמת אף להבנת התפשטות כתב האלף-בית במעבר מהתקופה הכנענית לתקופה הישראלית. כתב האלף-בית התפתח על ידי הכנענים בהשפעה מצרית בסביבות שנת 1,800 לפנה"ס, בתקופת הברונזה התיכונה. בתקופת הברונזה המאוחרת, בשנים 1,150-1,550 מוכרות בארץ ישראל רק כתובות בודדות, שרובן נתגלו בתל לכיש, הסמוך למושב לכיש של ימינו. נראה, כי העיר הכנענית לכיש, הייתה המרכז בו התקיימה והשתמרה מסורת הכתיבה של כתב האלף-בית. לכיש הכנענית נהרסה בסביבות 1,150 לפנה"ס, ונשארה שוממת במשך כ-200 שנה. לפיכך, לא היה ברור עד כה היכן השתמרה מסורת הכתיבה באלף-בית לאחר חורבן לכיש.

הכתובת שנחשפה, מעידה כי בחורבת אל ראעי, שמיקומה היה כ-4 ק"מ מלכיש, ואשר הייתה האתר המרכזי באזור בתקופת השופטים, השתמרה מסורת הכתיבה, במעבר מהתרבות הכנענית לתקופה של ממלכות ישראל ויהודה. בתקופת המלוכה, מהמאה ה-10 לפנה"ס, מוכרות באזור השפלה כתובות נוספות: שתי כתובות מחורבת קיאפה, וכתובות באתרים תל צפית ותל בית שמש.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully