פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה

      בחורבת קיאפה שבעמק האלה, המזוהה עם העיר "שעריים", נתגלתה כתובת המתוארכת לימי ממלכת יהודה במאה ה-10 לפנה"ס ובה מוזכר השם "אשבעל בן בדע". בשם אשבעל כונה גם בנו של שאול, שמלך על ישראל במקביל לדוד

      כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בעמק האלה

      כתובת נדירה מימי דוד המלך התגלתה בחורבת קיאפה שבעמק האלה, המזוהה עם העיר המקראית שעריים. בחפירות שנערכו במקום על ידי פרופסור יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, התגלה בשנת 2012 קנקן חרס בן כ-3,000 שנה, כשהוא שבור לרסיסים. על כמה שברים ניתן היה לזהות אותיות בכתב כנעני עתיק, דבר שהצית את סקרנותם של החוקרים.

      עבודת רפאות מאומצת במעבדות הטיפול בממצאים של רשות העתיקות, במהלכה הודבקו מאות שברי חרס לכדי קנקן שלם, פתרה את החידה - על הקנקן נחרטה הכתובת: אשבעל בן בדע. בצוות החוקרים שפענח את הכתובת היו גם ד"ר מיתקה גולוב וד"ר חגי משגב. התגלית פורסמה לאחרונה גם במגזין המדעי האמריקני לחקר המזרח BASOR.

      לדברי פרופסור יוסי גרפינקל מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ. במקרא מוכר אשבעל בן שאול, שמלך על ישראל במקביל לדוד. אשבעל נרצח בידי מתנקשים, ראשו נכרת והובא לדוד בחברון (שמואל ב' פרקים ג-ד). מעניין לציין כי השם אשבעל מופיע במקרא, וכעת גם בממצא הארכיאולוגי, רק בימי דוד המלך, במחצית הראשונה של המאה ה-10 לפנה"ס. שם זה לא היה בשימוש בתקופות מאוחרות יותר של ימי הבית הראשון. ההתאמה בין המסורת המקראית והממצא הארכיאולוגי מעידה ששם זה היה מקובל רק בתקופה זו. השם בדע ייחודי, וטרם נתגלה שם כזה בכתובות עתיקות או במסורת המקראית".

      בשיחה עם וואלה! אמר סער גנור מרשות העתיקות, "הכתובת מדברת על אשבעל בן בדע, שכנראה היה איש אמיד עם אחוזה בקיאפה. הדבר המעניין הוא, שהשם 'אשבעל' מופיע רק בימי דוד, ועם התקדמות התקופה השמות משתנים, כמו ירובעל שהפך לגדעון". לדבריו ולדברי פרופסור גורפינקל, "בספר שמואל ב' לא אהבו את השם אשבעל, המזכיר את אל הסערה הכנעני בעל, ולכן שינו את השם המקורי לאיש-בשת, אבל בספר דברי הימים השתמר השם המקורי אשבעל. כך, לדוגמה, שונה גם שמו של המצביא גדעון בן יואש מירבעל לירבשת".

      עוד מוסיפים החוקרים, כי העובדה ששמו של אשבעל נחרט על קנקן מרמזת על כך שהוא היה אדם חשוב. כנראה הייתה בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה, והתוצרת החקלאית שנאספה בה, נארזה ונשלחה בקנקנים שנשאו את שמו. יש כאן עדות לריבוד חברתי וליצירת מעמד כלכלי מבוסס, עם התגבשות ממלכת יהודה.

      הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות (מערכת וואלה! NEWS , טל רוגובסקי)
      הקנקן לאחר עבודת הרפאות במעבדות רשות העתיקות (צילום: טל רוגובסקי)
      העיר הקדומה חורבת קיאפה (יח"צ , חברת Skyview
באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות)
      האמנם שעריים המקראית? העיר הקדומה חורבת קיאפה (צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות)

      האמנם שעריים היא?

      חורבת קיאפה מזוהה, כאמור, עם העיר המקראית שעריים. במספר עונות חפירה שניהלו פרופסור יוסי גרפינקל וסער גנור במקום, נחשפה בה עיר מבוצרת, שני שערים, ארמון ומבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. העיר מתוארכת לימי דוד: סוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10. "זיהינו את האתר לתקופת דוד המלך נקבעה לאחר בדיקות של פחמן 14 על גרעיני זיתים מפוחמים", מסביר גנור. לדבריו, באתר התגלו ממצאים ייחודיים שלא היו מוכרים עד כה. כך למשל, בשנת 2008 נחשפה שם הכתובת העברית הקדומה בעולם. עתה מתפרסמת מאתר זה כתובת נוספת, מאותה התקופה.

      אולם יש מי שמסתייג מזיהוי קיאפה כשעריים. פרופסור פינקלשטיין וחבריו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שפירסמו לא אחת מחקרים על תקופת המקרא, טוענים שלא היתה בכלל ממלכת דוד מאוחדת, ואם היתה כנראה התרכזה באזור ירושלים רבתי בלבד. כמו כן, קיימות הסתייגויות לגבי הממצאים המתוארכים לימי דוד, ונטען שהם כנעניים או פלישתיים. יש לציין, כי המחלוקת על אמיתותה של חורבת קיאפה כשעריים היא חלק ממחלוקת ותיקה בין המחלקה לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

      לדברי פרופסור גרפינקל וגנור, "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות בכלל כתובות בממלכת יהודה מהמאה ה-10 לפנה"ס. בשנים האחרונות פורסמו ארבע כתובות: שתיים מחורבת קיאפה, אחת מירושלים ואחת מבית שמש. מצב זה משנה לחלוטין את הבנת תפוצת הכתב בממלכת יהודה, ועתה מסתבר כי הכתב היה יותר נפוץ ממה שחשבו עד כה. נראה כי ארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים, ופעילות זו באה לידי ביטוי גם בהופעת כתובות".

      וגנור מסכם, "השם הוא בעצם אופנה של שמות שהשתנתה עם הזמן. אנחנו חברה שחיה על-פי אופנות, לא משנה באיזו מאה".

      השם אשבעל בכתב כנעני עתיק. מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד (מערכת וואלה! NEWS , טל רוגובסקי)
      השם אשבעל בכתב כנעני עתיק. מימין לשמאל: אלף, שין, בית, עין, למד (צילום: טל רוגובסקי)