ארון הברית, נאצים ופיראטים: תעלומות האוצרות האבודים הגדולות בעולם - והיכן הם עשויים להימצא

סיפורי אוצרות אבודים אינם לקוחים רק מספרי וסרטי פנטזיה והרפתקאות כמו "הגוניס" או "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון". כמה מהסיפורים הטובים ביותר מבוססים על המציאות וייתכן שחלק מאותן אוצרות אבודים מסתתרים להם עדיין וממתינים שאחד מכם ימצא אותם ויהפוך לאדם העשיר בעולם.

לאורך ההיסטוריה, בעיקר בזמני מלחמות ואסונות, אוצרות גדולים נעלמו ורק אגדות אורבניות מעידות על מקום הימצאם. כתבת דיילי סטאר, נטשה ויינרצ'ק, סיכמה כמה מסיפורי האוצרות האבודים המפורסמים ביותר - כולל היכן הם עשויים להימצא היום למקרה שאתם באזור ובא לכם להעיף מבט.

בשנת 1519 הגיע הכובש הספרדי (קונקיסטאדור) הרנאן קורטס לאימפריה האצטקית והתקבל על ידי הקיסר מונטזומה השני, שהציע לו זהב יקר וכסף כדי שיעזוב אותם בשקט. המתנות השיגו את האפקט ההפוך. קורטס גילה שהמקומיים חושבים שהוא האל האגדי קצלקואטל, שהנבואה סיפרה כי יחזור יום אחד לתבוע את עירו. הספרדים לא נענו לדרישות האצטקים והחלו בפשיטות על העיר. הקיסר האצטקי החליט לפתוח את השערים לקורטס, לערוך לכבודו טקס חגיגי ולתת בידו את השלטון, אולם קורטס אסר את מונטזומה ובזז את אוצרות הממלכה.

המקומיים מרדו במלכם, הוציאו אותו להורג וקורטס נאלץ לברוח להונדורס. על פי האגדה המקומית, בזמן שנמלט הוא הפיל את האוצרות הרבים שאסף שם (שכללו זהב, כסף ואבנים יקרות) במימי אגם טשקוקו שבמקסיקו. מאז ועד היום מסופר שהזהב מונח על קרקעית האגם - ורבים ניסו למצוא אותו מאז ללא הצלחה. גרסה אחרת טוענת ש-2,000 גברים שלפו את הזהב והכסף והעבירו אותו צפונה, אולי עד דרום יוטה, ארה"ב.

אדוארד טיץ', הידוע בכינויו "שחור הזקן", היה אחד משודדי הים הידועים לשמצה בהיסטוריה. הוא שט ברחבי איי הודו המערבית בראשית המאה ה-18 והכניע יותר מ-40 ספינות, ביניהן ספינות שנסעו חזרה לספרד והיו עמוסות בזהב, כסף ותכשיטים יקרים. בשנת 1718 נהרג שחור הזקן בידי כוח ימי בריטי, בקרב האחרון שלו בו נוצח ונורה למוות. ראשו נתלה על תורן ספינת המשמר שהכניעה אותו כדי להראות לעולם מה קורה לשודדי ים, אך על פי האגדה האורבנית הפיראט האימתני הסתיר חלקים גדולים מהאוצרות ששדד ולא סיפר לאיש על המיקום.

על פי יומן שניהל, שוויו של הפיראט שחור הזקן היה 12.5 מיליון דולרים. אם אתם חושבים שזה סכום יחסית נמוך לפיראט ברמתו - אתם צודקים. הפיראט תומאס טאו, המכונה גם שודד רוד איילנד, היה הפיראט היחיד שידוע שהשתמש ממש בתיבת אוצר בכדי לשמור את כספו ושללו, שבמונחים של היום מוערכים בכ-102 מיליון דולר. שחור הזקן היה שודד הרבה יותר מוצלח ממנו ולכן הגיוני שצבר סכום גדול בהרבה, אולם ביומן שלו הוא גם כתב שהאוצר האמיתי שלו "שוכב במקום שידוע רק לי ולשטן".

ציידי אוצרות מחפשים ללא הצלחה עד היום אחרי חפצי הערך האבודים - ששווים מוערך בסכום כולל של 500 מיליון דולר - בעקבות רמזים שהובילו אותם ליעדים שונים כגון האיים הקריביים, איי קיימן וצפון קרוליינה.

במהלך שנות השלושים והארבעים, המשטר הנאצי של גרמניה בזז אוצרות יקרים ממשפחות ומוזיאונים יהודיים בכל רחבי אירופה. הייתה אף שמועה כי רכבת של הנאצים הובילה 300 טונות של זהב ותכשיטים לאוסטריה דרך רשת מנהרות סודית.

לקראת סיום מלחמת העולם השנייה הוטבעו באגם טופוליץ שבאוסטריה כמויות גדולות של שטרות מזויפים, אשר יוצרו על ידי אסירים במסגרת מבצע ברנהרד. מעריכים כי בנוסף לכך הטביעו הנאצים באגם גם אוצרות אמנות שנבזזו במהלך מלחמת העולם, וכן זהב שערכו מילארדי דולרים ומסמכים רבים, הכוללים פירוט מקומות מסתור של שלל ביזה נוסף, פירוט חשבונות בנקים ועוד. הדבר היחיד שהתגלה באגם עד כה עד כה היו מכולות מלאות במטבעות מזויפים של מיליוני ליש"ט ממדינות בעלות הברית, שנמצאו בשנת 1959. זה היה חלק מתכניתם של הנאצים להרוס את כלכלות האויב בעזרת העלאת האינפלציה והמחירים ללא שליטה.

הצלחה רגעית נרשמה בשנת 2015, כשדווח שבתוך מנהרה בהרים נמצאה "רכבת הזהב הנאצית" שנחשבה לאגדה אורבנית במשך עשרות שנים מאז היעלמותה לכאורה בסוף מלחמה העולם השנייה. על פי המסופר היא הייתה רכבת משוריינת גרמנית שנקברה בשלזיה התחתית ליד העיר ולבז'יך בינואר 1945 לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. כיום שייך האזור לפולין. הרכבת הכילה זהב, יצירות אמנות, כלי נשק וחפצי ערך אחרים. על פי האגדה המקומית, הרכבת יצאה מורוצלב עמוסה בזהב ואוצרות אחרים. נכנסה למנהרה מתחת להרי הינשוף נקברה שם עם תכולה של 300 טונות של זהב, תכשיטים, כלי נשק, ויצירות אמנות.

רבים ניסו למצאה כדי להגיע אל האוצרות שאולי מוחבאים בה ללא הצלחה, עד לשנת 2015, אז פנו שני אנשים, פולני וגרמני, באמצעות עורך דין לרשויות הפולניות בטענה כי מצאו את הרכבת והם דורשים 10% מהרכוש כתמורה לגילוי מיקומה המדויק. לאחר זמן קצר סגן שר התרבות הפולני אמר כי בדיקת מכ"ם חודר קרקע אישרה בהסתברות של 99 אחוזים שרכבת של 100 מטר אורך נמצאה בתוך מנהרה בהרים: "זהו מצב חסר תקדים. יש הסתברות של יותר מ-99% שהרכבת הזו אמיתית". עם זאת, לאחר בדיקה של מעל לשנה נקבע כי מדובר במתיחה ותו לא ועדיין לא ידוע מיקומו של האוצר או של הרכבת.

יהלום פלורנטין, שמאמינים כי הוא היהלום הצהוב הגדול ביותר בעולם המתגאה ב-137 קראט, היה בבעלות משפחת מדיצ'י האיטלקית ולאחר מכן הגיע אל משפחת המלוכה ההבסבורגית האוסטרית. הוא הגיע מהודו, אך לא ידוע מי סיתת אותו. אגדות עליו החלו כבר בסביבות שנת 1450 לספירה, אולם התיעוד הראשון הרשמי שלו היה בשנת 1656 - ושוויו היה מוערך אז ב-750 אלף דולרים (כ-20 מיליון דולר במונחים של היום).

לאחר מלחמת העולם הראשונה, המשפחה הפקידה את היהלום היקר בכספת בבנק שוויצרי, לה היה אחראי עורך הדין ברונו שטיינר. כמה שנים לאחר מכן הוא נעלם ובשנת 1924 הואשם שטיינר בהונאה, אך מאוחר יותר זוכה מאשמה. מקום הימצאו של יהלום פלורנטין לא ידוע עד היום, אך חלק מההערכות הן שהוא נלקח לדרום אמריקה עם כמה מתכשיטי המלוכה האחרים של הבסבורג, משם הובא לארה"ב, נחתך ונמכר.

ארון הברית, בו על פי המסורת היהודית והתנ"ך נשמרו לוחות הברית, צופה זהב ועוטר בזר מזהב. הוא נשמר בבית המקדש הראשון עד חורבן בית ראשון בידי צבא בבל בשנת 587 לפני הספירה. הארון ככל הנראה נלקח אז לבבל, אם כי הוא לא מופיע ברישומי השלל של נבוכדנצר, או בזו של הכלים שהשיב כורש מלך פרס לבניין המקדש השני - וספק אם חפץ זה, הקדוש והיקר ביותר באוצרות המקדש (והיהדות), היה נלקח או מושמד מבלי שיוזכר בתנ"ך. אבל האם הוא שרד את החורבן ואם כן - איפה הוא היום?

הארון הקרוי גם ארון האלוהים או ארון העדות היה ממוקם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש הראשון. הוא היה אולי החשוב שבכלי המקדש והוגדר כעיקר "מושב השכינה" ולא נראה מאז חורבן בית ראשון. יש שתי דעות בחז"ל לגבי מקום הימצאו של ארון הברית. רבי אליעזר ורבי שמעון סבורים שהארון גלה לבבל שם הושחת, לעומתם רבי יהודה טוען שהארון נגנז במקומו במקדש - אך הוצא משם וגלה למקום אחר.

מיקום ארון הברית נותרה תעלומה שמדענים, הרפתקנים, רבנים וסתם תמהונים מחפשים את התשובה לה כבר 2,000 שנה. יש הטוענים שהוא שוכן בכנסיית גבירתנו מרים מציון שבאקסום, אתיופיה, כיוון שישנם מספר חוקרי תורה שמשוכנעים שארון הברית הוברח ממקום מנוחתו המקורי מתחת להר הבית כל הדרך לאפריקה - בידי יהודים שגורשו מישראל בתקופת מלכותו של מנשה. תיאוריות אחרות כוללות את היותו שקוע בכנרת, או אולי בכלל עדיין מוחבא מתחת למרגלות הר הבית.

ישנם גם בריטים שטוענים כי הארון נמצא אצלם - כאשר תיאוריה אחת טוענת כי האבירים הטמפלרים (הידועים גם כמסדר אבירי היכל שלמה) גילו את ארון הברית בג'בל אל-מדחבה שבפטרה (שהיה אולי הר סיני המקראי). חלק מהאגדות האגדות טוענות שהטמפלרים הסתירו את ארון הקודש באתיופיה, אך לפי ההערכה אחרת, הברון האנגלי ראלף דה סודלי, שנודע בתרומותיו הנדיבות למטרות דת, לקח את הארון איתו לבריטניה והסתיר אותו באחוזה הכפרית שלו בטמפל (מקדש) הרדוויק. חיזוק לטענה זו עולה מהעובדה שכיום המקום הזה ננצא בבעלות משרד הביטחון הבריטי והוא נעול לחלוטין.

עד עצם היום הזה אין תיאוריה היסטורית מובילה לגבי מה שקרה לארון - כאשר חלק מהחוקרים אפילו מטילים ספק בעצם קיומו מלכתחילה. רוצים לדעת את התשובה? תאלצו לחכות - במקורות היהודיים נכתב כי הארון עתיד להתגלות סמוך לביאת המשיח. הרמב"ן כתב שהארון יתגלה "בבניין הבית או במלחמות העתידות לפני מלך המשיח".

בשנת 1820, כשכוחותיו של הגנרל הארגנטינאי חוסה דה סן מרטין התקדמו לכיוון לימה בפרו, ניסו השלטונות הספרדיים להציל את עוושרם הרב, שנאסף מאז שכבשו את אימפריית האינקה במאה ה-16. הם הפקידו בידי קפטן חיל הים הבריטי וויליאם תומפסון את המשימה להסתיר את האוצר על סיפון ספינתו, אך תומפסון הרג את הספרדים שהביאו לו את האוצר וברח עם השלל.

הספינה שלו יצאה לדרכה כשבבטנה נמצא אוצר יקר להפליא - ההערכה היא כי המטמון המסיבי שווה כמעט 200 מיליון דולר (או מיליארד דולר לפי הערכות אחרות) וכלל תמונת זהב עטורה באבני חן בגודל טבעי של הבתולה מרי, שני פסלים שלה עם ישו התינוק - עשויים מזהב טהור, מטבעות כסף וזהב, מטילי זהב, תכשיטים, יהלומים, אבני חן וכלים יקרי ערך.

על פי המסופר, הספינה הגיעה אל האי קוקוס שבקוסטה ריקה, שם קיוו תומפסון ואנשיו להתחבא זמן מה. הם קברו את האוצר והמתינו, אולם התגלו על ידי הספרדים שדלקו אחריהם וכל אנשי הצוות הוצאו להורג בתלייה. רק רב החובל תומפסון וסגנו הושארו בחיים על מנת שיוכלו להוביל את הספרדים אל האוצר הקבור. השניים הובילו אותם ברחבי האי אולם הצליחו להמלט מהשובים הספרדים ונעלמו במעבה הג'ונגל.

זאת היתה הפעם האחרונה שתומפסון נראה - וגם האוצר לא נמצא מאז. הההערכה היא כי תומפסון הצליח להגיע לאי ניופאונדלנד בעזרת סירה של ציידי לווייתנים. סגנו, ג'יימס אלכסנדר פורבס, הצליח להימלט עד לקליפורניה ולהפוך שם לאיש עסקים מצליח, אף מעולם לא חזר אל האי.

יותר מ -300 משלחות ניסו מאז את מזלם ולא הצליחו למצוא אותו בשום מקום באי. הבולט בהם היה גרמני בשם אוגוסטוס גיסלר, שחי על האי בין השנים 1889 ל-1908 אותן הקדיש לחפירות וחיפושי האוצר, אולם הצליח למצוא רק 6 מטבעות זהב. גם הגנגסטר היהודי באגסי סיגל הנהיג ב-1938 קבוצת כוכבים הוליוודים במסע לחיפוש האוצר, אולם ללא הצלחה.

אחת מהתיאוריות היא שהמטמון כללל לא נקבר באי קוקוס, אלא על אי עלום שם איפשהו במרכז אמריקה. ממשלת קוסטה ריקה לא מאפשרת כיום מסעות לחיפוש האוצר באי ובהצהרה רשמית שפרסמה קבעה כי הוא לא נמצא על האי.