במהלך טיול בנגב: ילד מצא פסל מתקופת המקרא של אישה חשופת חזה

נראה שהפסלון, המתוארך ללפני כ-2500 שנה ובו מתוארת אישה עוטה צעיף על חזה חשוף, שימש כקמע לשמירה על ילדים או להגברת הפריון. באוצרות המדינה מוכרת רק צלמית אחת הדומה לזו שנחשפה, גם היא מצפון הנגב

  • ארכיאולוגיה
"חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה". הצלמית שנמצאה בנחל הבשור (צילום: רשות העתיקות, יבגני אוסטרובסקי)

לפני מספר שבועות טייל צבי בן דוד בן ה-11 מבאר שבע עם בני משפחתו באזור נחל הבשור, כשלפתע צדו עיניו חפץ יוצא דופן. כאשר הרים אותו, הוא הבחין בפסלון (צלמית) עשוי חרס, בדמות אישה. אימו, מרים בן דוד, מורת דרך במקצועה, הבינה כי הממצא עתיק וחשוב, ויצרה קשר עם אורן שמואלי, ארכיאולוג נפת נגב מערבי ברשות העתיקות.

נוכח ימים אלה, של מגפת הקורונה, אורן נפגש עם צבי ובני משפחתו בחצר ביתם, והם מסרו את הצלמית לטובת מחקר ומשמרת באוצרות המדינה. צבי קיבל תעודת הוקרה מרשות העתיקות על גילוי מעשה של אזרחות טובה.

עוד בוואלה!

ילד מצא חלוק נחל בגליל העליון, שהתברר כפסלון עתיק ונדיר

לכתבה המלאה
נראה שהצלמית היתה בשימוש במאות ה-5-6 לפנה"ס (צילום: רשות העתיקות, יבגני אוסטרובסקי)

"הצלמיות שימשו כקמעות להגנה, למזל ולשפע"

לדברי אורן שמואלי ודבי בן-עמי, אוצרת תקופת הברזל והתקופה הפרסית ברשות העתיקות, "הצלמית שמצא צבי ייחודית ונדירה, ובאוצרות המדינה מכירים רק אחת הדומה לה. נראה שהיא הייתה בשימוש במאות ה- 6-5 לפנה"ס - בסוף תקופת הברזל או בתקופה הפרסית (סוף ימי בית ראשון או תקופת שיבת ציון). הצלמית, שאורכה 7 ס"מ ורוחבה 6 ס"מ, הוכנה בתבנית. מדובר בדמות אישה, עטויה בצעיף, המכסה את צווארה וראשה, תווי פניה סכמטיים ואפה בולט. חזה האישה חשוף, וידיה משולבות מתחת לחזה".

לדברי שמואלי ובן-עמי, "צלמיות חרס בדמות נשים חשופות חזה מוכרות בארץ מתקופות שונות, גם בתקופת בית ראשון. הן היה שכיחות בבתים ובכל מרחב החיים, בדומה לחמסה של היום, ושימשו, כנראה, כקמעות להגנה, למזל ולשפע. צריך לזכור שבעת העתיקה, מדע הרפואה לא היה מפותח: התמותה בקרב תינוקות וילדים היתה גבוהה מאד - כשליש מהתינוקות שנולדו לא שרדו. לא תמיד הייתה מודעות להיגיינה, וכמובן שלא היו טיפולי פוריות. בהיעדר רפואה מתקדמת, החשיבות של קמעות כמקור לתקווה ולפנייה לעזרה היתה מרכזית".

הצלמית הועברה למתקני אוצרות המדינה, והיא נחקרת בימים אלו על ידי אורן שמואלי ודבי בן-עמי מרשות העתיקות, בשיתוף עם רז קלטר מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד.

לדברי החוקרים, "מעשה האזרחות הטובה של הילד צבי בן דוד, יאפשר לנו להבין טוב יותר את מנהגי הפולחן שהיו נהוגים בתקופת המקרא, ואת הצורך האנושי הטבוע באדם בייצוג חומרי של דמויות אנושיות".

צבי בן דוד ותעודת ההוקרה שקיבל על המעשה הטוב (צילום: רשות העתיקות, אורן שמואלי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully