פריחת הכלניות ושרידי השריפות, בגדר גבול עזה ועוטף עזה, 3 בינואר 2019. ראובן קסטרו
פריחת הכלניות ושרידי השריפות, בגדר גבול עזה ועוטף עזה, 3 בינואר 2019/ראובן קסטרו

הצבע האדום חוזר ללחיים

הכלניות של צפון הנגב אומנם איחרו לפרוח השנה, אבל כבר נראות ומכסות את השטחים שנשרפו עקב בלוני התבערה מעזה. עכשיו הכל מוכן לפסטיבל "דרום אדום" שיתקיים בפברואר, ועל הדרך גם חנכו שביל טיול חדש

"מה, הבדואים באים עד לפה כדי לרעות כבשים?" שאלתי את בועז קרצ'מר, שסייר איתי בדרך הבשור החדשה שבנגב הצפוני. "כן, יש למינהלת הסכם עם רועים מבקעת באר שבע-ערד, שהם באים עם הכבשים לאזור - הם מקבלים אוכל ואנחנו מקבלים גיזום טוב", הסביר בועז והוסיף שככה גם הכלניות מקבלות יותר שמש ויוצאות החוצה.

בזמן שירדתי מהרכב לצלם, קידמו את פני הפולש כמה כלבי בורדר קולי בנביחות. הרועה שהיה רחוק ממני, היה חבוש במעין כובע משולש ומסכה על פניו כפי שיש לפועלים תאילנדים בארץ. "תראה מה זה", אמרתי לבועז, "הבדואים הפכו את התאילנדים גם לרועי צאן". אבל הוא אמר שכנראה זהו עדר של יהודי מהאזור. מעניין איך מקצועות הנגב העתיקים עוברים בין העמים...

דרך נוף נחל הבשור/צילום: זיו ריינשטיין, עריכה: ניר חן

צרכי המטייל מחד, שמירה על הטבע מאידך

אז הנגב מתחדש בדרך חדשה למטיילים רכובים כרגליים - דרך הבשור התיכונה שמה - וזה אומר שיש גם דרומית, שהיא מוכרת ומטוילת יותר, ויש גם צפונית שבימים אלה מסיימים להכשירה. דרך הבשור התיכונה, שלעתים מכונה בשגגה גם "הצפונית", היא דרך נוף באורך של כ-13 ק"מ העוברת לאורך נחל הבשור הקדום ומתחילה (או מסתיימת) מחניון הררי ונגמרת (או מתחילה) בתל גמה שמול קיבוץ רעים.

נחל הבשור נמתח לאורך 80 ק"מ מאזור רמת עבדת ושדה בוקר, כשבדרך הוא מנקז את אזור דרום השפלה ונחלי חברון ובאר שבע, וחוברים אליו גם נחל גרר ואחרים, עד שהוא נשפך לים של עזה. דרך הנוף הדרומית של הנחל מוכרת לרבים, במיוחד בזכות הגשר התלוי, תל שרוחן, גן לאומי אשכול ושאר אתרים שעוברים לאורך 18 הק"מ שלה. אבל נראה שבחלק התיכון שלה הושקעו לא רק משאבים רבים, אלא גם חשיבה אדריכלית ואקולוגית שרואה את צרכי המטייל מחד, ושומרת על הטבע מאידך. כך, למשל, יצרו לאורך הדרך חניות מגודרות בעמודוני עץ נמוכים, שגם מאפשרים חניית רכבים וגם שומרים שרכבי 4X4 בדמות טרקטורונים, רייזרים ושאר כלי משחית לא יכנסו לשטחים לא להם. תענוג.

דרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
שלטים, הסברים ומצפורים הוקמו לאורך דרך הנוף החדשה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
גשר דרך נוף הבשור. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
הושקעה חשיבה אדריכלית ואקולוגית. גשר על דרך נוף נחל הבשור/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

להצלחה אבות רבים

אני נוסע על הדרך המהודקת היטב בפרייבט הקטן של בועז, איש קיבוץ צאלים ופרויקטור במינהלת הבשור, שמביא אותי לכמה נקודות חן לאורך הדרך. אנחנו עוברים בין פינות מקסימות, עוצרים את הרכב, קופצים לראות ספסלים מעץ שפוזרים בשטח, שלטי ההסבר על באר אנטיליה או באר הדקלים ומבקרים בכמה מצפים שמספקים מפתח נהדר של 360 מעלות. על רוב העיצוב הזה אחראי אדריכל הנוף, ארז לוטן, והקרדיטים לכל העוסקים במלאכה החשובה הם רבים - מהמינהלת, דרך קק"ל, רט"ג, המשרד לאיכות הסביבה, רשות ניקוז שקמה-בשור, מקורות ומי לא - להצלחה אבות רבים אבל מה אכפת לנו - העיקר שיש לנו דרך נוף חדשה.

פה ושם אתה רואה איקליפטוסים עם גזע שחור וענפים שרופים. בועז מסביר שזו תוצאה של בלוני התבערה שנשלחו בקיץ האחרון מעזה. "מבחינת כולנו פה, זו היתה מכה מוראלית לראות את תל גמה עולה בלהבות", אומר בועז כשאנחנו נוסעים ליד אחד הסמלים הארכיאולוגיים של הדרך. אבל כשהגענו לחניון רעים, כבר הצלחנו לראות שהטבע חזק מהכל, ומספר כלניות כבר זקפו ראשון, אומנם סגורות ומסתגרות מהגשם שירד, אבל כתמים אדמדמים כבר ניקדו קלות את המרבדים הירוקים.

בועז קרצ'מר בדרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
"זו היתה מכה מוראלית לראות את תל גמה עולה בלהבות". בועז קרצ'מר בדרך הבשור התיכונה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
איקליפטוסים שרופים בדרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
בלוני התערה מעזה הסבו נזק לא קטן לצפון הנגב. איקליפטוסים שרופים בשמורה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
אשל הפרקים במצפור שי בדרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
פינות חמודות שמכריחות אותך לעצור. אשל הפרקים במצפור שי/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

לערוך פיקניק כהלכתו

בכניסה לקיבוץ רעים חיכה לנו ליאור זהבי, מנהל פרויקטים ומפקח מטעם רשות ניקוז בשור. נכנסנו ללנד קרוזר העתיק אך השמור שלו, רכב אספנים שעדיין מפלח בקלות את דרכי הבוץ העקשניות באזור, והמשכנו לחלקה הצפוני של דרך הבשור. "התכנון לפתוח גם את הדרך הזו ב'דרום אדום'", אומר ליאור, שתהיה שונה כיוון שבה נוסעים בגדה הצפונית של נחל, בניגוד לדרך הדרומית והתיכונה. לאורך הדרך חפרה רשות הניקוז "לימאנים", שהם מעין בורות חלחול לגשם ועל הדרך עצמה הניחו מצעים שמורכבים מגיר גרוס לריפוד הדרך, כך שהיא תישמר ישרה ולא בוצית גם בתקופות הרטובות, ויש לא מעט כאלה באזור, בטח השנה.

הדרך הצפונית, שעדיין בחיתוליה, מתחברת לנחל גרר - עוד אחד מנחלי צפון הנגב הגדולים והוותיקים - שעובר גם בעיר רהט. "השנה גם רהט ושדרות נכנסו לפסטיבל", מסבירה ליאורה סלע דוד, מנהלת עמותה התיירות שקמה־בשור, עת אנחנו נפרדים מבועז וליאור, וממשיכים ביחד לאזור אחר - מרחב שקמה. לדבריה, השנה גם יתנו פוש אקולוגי חשוב לכל אלפי המבקרים שיבואו, ויוצבו בכמה מוקדים וחניונים פחי מחזור לבקבוקים, לאריזות וגם פח אורגני לאוכל, "כך שמי שזה חשוב לו (וזה הכי חשוב - ז.ר) יוכל לערוך פיקניק במקום מאורגן כהלכה", היא מוסיפה.

מצפור מאגר נירים דרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
הכל מלא מים. מאגר נירים ותצפית על דרך הבשור התיכונה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
סינגל דרך הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
במקביל לדרך הנוף, יצרו גם את סינגל דרך הבשור למדוושים/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

שמורה עם מעמד

אחרי חצי שעת נסיעה צפון-מערבה, אנחנו מגיעים לשמורת כרמיה, הנמצאת במרחב שקמה - אזור של 330 אלף דונמים - משמורת פורה במזרח ועד הים מערב. קובי סופר, פקח רשות הטבע והגנים במישור החוף הדרומי, מספר שמשנת 2012 יש לשמורות הטבע במרחב מעמד סטטוטורי, וזה אומר שלכל עבודת תשתית, בנייה או שינוי בבהן יש צורך באישור של ועדה. כלומר, לא יבנו כל כך מהר על החופים (בניגוד לאכזיב).

אנחנו ממשיכים קלות בהליכה רגלית בשמורה ומגיעים למאגר שקמה, שבימים אלה מלא כמעט עד סופו. מרחיב את הלב לראות את כל כמות המים הזו, וקובי מסביר שהמאגר כמעט גלש מרוב השטפונות שהוא מקבל מנחל שקמה, שלשמם הוא נבנה. תכולתו שישה מיליון קוב ותכליתו שאיבה של מים על ידי מקורות וגם החדרת מים לאקויפר החוף כשאפשר. קובי מצביע על שביל חדש שמחבר את בית המשאבות של מקורות, ליד קיבוץ זיקים הסמוך, אל המאגר, כך שניתן ללכת על הסוללה של המאגר ולצפות בו בימים אלה (כ-1 ק"מ הליכה), או לרכוב, כפי שעשו כמה רוכבי אופניים שהגיעו לראות את ה"אגם" הענק הזה מוצף.

מאגר שקמה מלא. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
שביל חדש על הסוללה מוביל אל ה"אגם" הענק הזה. מאגר שקמה, השבוע/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

חלום בטורקיז

אני נכנס לטויוטה הירוקה של קובי, ואנו נוסעים לחוף זיקים. שביל שקמה, שגם הוא דרך נוף, מסתיים ונשפך עם נחל שקמה בחוף הזה, שצמודות אליו לגונות מדהימות ומלאות מים לאורך כל השנה שמקבלות את המים שלהם מעודפי המאגר וממי תהום גבוהים. איל שפירא, ידידי, טוען שמדובר ב"חלום בטורקיז", ויש ממש בדבריו. הצילומים של הלגונות מהחוף הם פשוט כמו נווה מדבר בשילוב פטה מורגנה. רק הארובות של אשקלון ברקע, שקצת הורסות, מחזירות אותך למציאות.

שביל שקמה קרוי על-שם אריק שרון ז"ל. הוא ולילי, אשתו, נחים על משכבם מול חוות השקמים שהיתה ביתם, וכיום נראית כמו מתחם ענק של פנלים סולריים וסככות גדולות, שמבוצרות בגדרות ומצלמות באדיבות המשפחה. לא נעים לעין. מסביב, הירוק הנהדר הזה של חיטה שמבצבצת בתקופה זו של השנה וצובעת את אדמות הלס והכורכר בצבעים חיים. קובי ואני ממשיכים על דרכי העפר הבוציות, מנסים לאתר כלנית או שתיים. הוא נזכר שראה אחת באזור של יער רוחמה, ואנחנו אכן פוגשים אותה זקופה ובודדה, כשמשני צידיה סימני שביל שיצרו גלגלי רכב שהותירו אותה חיה באמצע.

לגונה בשמורת זיקים חוף זיקים. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
כמו פטה מורגנה, רק הארובות הורסות את החלום. הלגונה בחוף זיקים/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
שמורת כרמיה נחל שקמה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
יותר מ-60 ק"מ של טיול ברכב או ברגל. דרך נחל שקמה בשמורת כרמיה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

שמורות טבע בזעיר אנפין

השמש שכבר נעה יותר ויותר מערבה, מעניקה צבעים נהדרים לשמיים הקודרים. בין הגבעות המוריקות של חורבת מרשן העתיקה, מצביע קובי, "תראה את המִשְׁאָרִים היפים האלה".

"מה? איפה אתה רואה נשרים? הם לא צריכים צוקים כדי לחיות פה", התפלאתי.

"לא נשרים, מִשְׁאָרִים", אומר קובי כשהוא מתכוון לחלקות אדמה בתוך אדמות חקלאיות שלא עובדו בכוונה, אם בגלל שהן בתוך כפל קרקע, או לא מישוריות מספיק. המשארים, כשמם כן הם - נשארו בתוך השטח החקלאי - מה שיצר חלקות של עשרות דונמים לא מעובדים שמשרתים את חיות הבר והצמחים ומהווים בתי גידול עבורם. איזה יופי! נחל שקמה עצמו הוא מסדרון אקולוגי רוחבי הגדול בארץ, וסך המשארים שנשארו עבור הטבע מגיע לכ-10,000 דונמים, שזה אומר שבעלי החיים יכולים לחיות, להסתתר, להתרבות גם כשקוצרים חיטה ליד, או שולפים גזר בסמוך, והנה לכם שמורות טבע בזעיר אנפין.

עכשיו רק נותר לחכות שהשמורות הקטנות יהיו מכוסות בכלניות. הגשם שבושש לבוא בנובמבר-דצמבר, גרם לעיכוב בפריחה, אבל בימים הקרובים כבר תתחילו לראות את הצבע האדום חוזר ללחיים. חמישה סופי-שבוע עם אירועים וטיולים יתקיימו בפסטיבל הכלניות בחודש פברואר, רק נסו להצטלם מבלי להרוס אותן או לפרוס עליהן מפת פיקניק, כדי שגם בשנה הבאה הצפון של הדרום יהיה אדום.

שדה חיטה בצפון הנגב. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
תמיד יפים, במיוחד בשקיעה. המרחבים הבלתי נגמרים של צפון הנגב/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
כלנית בבתרונות רוחמה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
בסוף מצאנו אותה. כלנית בודדה בבתרונות רוחמה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
דרך נוף הבשור התיכונה. זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין
שמרו על הטבע, טוב? ספסל למנוחה על דרך נוף הבשור התיכונה/זיו ריינשטיין, זיו ריינשטיין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully