אבן מסקרנת שמצא ילד במהלך טיול בצפון, התבררה כפסלון פריון עתיק ונדיר: לפני שנתיים, כשטייל איתמר ברנע בן ה-8 (היום בן 10), תושב קיבוץ מלכיה ואוהב ארכיאולוגיה, באזור שבין תל קדש לנחל דישון, הוא מצא חלוק נחל שצורתו יוצאת דופן. איתמר הניח אותו בקופסה ושכח ממנו.
לפני כחודש, בעת שאימו של איתמר, רעות, ערכה סדר בבית, היא זיהתה את החפץ המעניין והציגה אותו לארכיאולוגית ד"ר רנטה רוזנטל-הגינבוטום. זו, העבירה את הממצא לזיהוי ברשות העתיקות.
לדברי ד"ר יניר מילבסקי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "הופתענו כשהוצגה לנו צלמית נדירה, מעין פסלון -ככל הנראה השלישי מסוגו המוכר בארץ, ובן כ-11,500 שנה. הפסלון, שבמבט ראשון קשה להבחין שטופל בידי אדם, עשוי על חלוק נחל ומידותיו 37 X 25 X 23 מילימטרים. הוא מייצג דמות של אישה בהריון, ונעשה באמצעות שפשוף וחריתות על שטח חלוק הנחל. הראש המעוגל נבדל מהגוף על ידי חריתה, וגם ציון הרגליים נעשה על ידי חריתות. שתי צלמיות דומות (אך לא זהות לגמרי) נמצאו באתרי נחל אורן שבכרמל וסלביה שבבקעת הירדן. אתרים אלה מתוארכים לתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית - כ-11,000 שנה לפני זמננו.
האם מדובר ב"האלה האם"?
לדברי מילבסקי, "לצערנו אנחנו לא יודעים מה ההקשר הארכיאולוגי של הצלמית שנמצאה בגליל העליון, אבל לפי המחקר, צלמיות אלו היו סמל של פיריון אנושי, ויש חוקרים שרואים בהן את "האלה האם". מדובר בתקופה שבמהלכה במזרח הקרוב ובדרום הלבנט בני אדם עברו ליישובי קבע, ועסקו בחקלאות והתחילו לביית בעלי חיים. בתקופה זו, נושא הפוריות בחברה האנושית היה חשוב מאוד".
מילבסקי מוסיף, ש"משפחת ברנע והילד איתמר הפגינו אזרחות טובה במסירת הצלמית לאוצרות המדינה. נראה שלאיתמר יש עתיד מבטיח בחקר הטבע וההיסטוריה של התרבויות הקדומות בארץ ובאזור". מילבסקי ביקש להזכיר לציבור, ש"ברגע שנמצא ממצא במהלך טיול, חשוב לדווח לרשות העתיקות במקום המציאה עצמו, וזאת על מנת שהארכיאולוגים יוכלו להפיק את מירב המידע מהשטח בעת הגילוי".
