בעוד אקולוגים ואנשי הסביבה מנסים "ללקק" את פצעי אסון הזפת בחופי ישראל ולאמוד את הנזקים שבכל יום הולכים ומתגלים, יש גם עם בשורה טובה שקשורה דווקא לשלל אתרי העתיקות שפזורים לאורך החופים - רובם די ניצלו מהזפת השחורה.
מבדיקות שערכו אנשי השימור של רשות הטבע והגנים, בשיתוף רשות העתיקות מדרום ועד צפון, נמצא שיש אתרים שבהם נמצאו שקי זפת אולם אתרי עתיקות חשובים, שהם גם גנים לאומיים כמו אשקלון העתיקה, או חוף פלמחים שבו מצודת יבנה ים או מבצר אפולוניה ועתלית, לא ניזוקו.
"המצב די דומה למצב האקולוגי, ככל שאתה עולה יותר צפונה - כך הפגיעה יותר קשה", אומר לוואלה! תיירות ראש תחום מורשת וממלא מקום הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, יוסי בורדוביץ. לדבריו, בדרום רואים כתמים בודדים בחוף אשקלון, כי האתר שוכן על מצוק וגם כי בנו קיר שמגן על העתיקות. "שם צריך רק ניקוי של זפת, אבל אם עולים צפונה, השפריצים פנימה מתחילים בקיסריה, שם עלתה הזפת על החוף ורואים כתמים בודדים של שקי זפת שעלו על חלק מהפסיפסים ליד ההיפודרום, וארמון השונית של הורדוס, שבו יש שקי זפת אבל הפגיעה מינורית", הוא מוסיף.
"תהליך ניקוי הזפת מהעתיקות - סיזיפי"
בסקר שערכו בימים האחרונים בורדוביץ והצוות שלו לאורך קו החוף של ישראל, הם מצאו שאומנם אין כמעט אתרי עתיקות שנפגעו, אבל מצאו כן עדויות לזפת בגן לאומי קיסריה, חוף הבונים, שקמונה, אכזיב (תל אכזיב) וחוף ראש הנקרה, שדורשות ניקוי ושימור, אבל לא ניזוקו.
מבחינת העתיקות באכזיב, יש פגיעה קלה של זפת בחלק הדרומי של המצוק באזור הכפר" אומר בורדוביץ, "אך מלבד זה נראה שהעתיקות בשאר הגן הלאומי לא נפגעו. מצב החוף פחות טוב ויש הרבה זפת, בעיקר כזו שנדבקה לפסולת ולסחף אורגני".
לדבריו, זפת היא חומר שברגע שהיא מתייבשת על העתיקות, צריך להתייחס אליה בכובד ראש איך להוריד אותה, בעיקר שהיא נמצאת בסביבה לחה ומליחה. "הניסיון שלנו עם החומר הזה הוא לא רב והתהליך סיזיפי - ניקוי מכאני, ניקוי קל ושוב מכאני", הוא אומר. "אנו בודקים את האופציה של להשתמש בקיטור ויש גם חומרים ניקוי מתכלים, אבל לפני פיילוט לא נוכל לדעת איך לטפל בזה".
עוד בוואלה!
"החשש הגדול היה לגבי אכזיב"
איזה אתר בכל זאת נפגע הכי קשה?
"אין אתר שנפגע הכי קשה, איכשהו הזרמים לקחו את הזפת לכיוון החופים, ורק שקי זפת בודדים נכנסו לאתרים. החשש הכי גדול שלנו היה לגבי אכזיב, כי מסביב לאכזיב הפגיעה היא אקולוגית, אז מיד הוצאנו את הצוותים שלנו לעשות בדיקה מקיפה. בדור, שקמונה, קיסריה וכדומה - לשמחתנו המצב סביר. החששות שלנו התבדו. זה סוג של נס, זה מפתיע ומשמח מאוד".
לעומת זאת, איזה אתר עתיקות במצב הכי טוב?
"אשקלון במצב הכי טוב גם בזכות הגובה וגם בזכות שההאתר דרומי, כי הזפת זזה צפונה. בתל דור קיבלנו דיווחים של הרבה זפת, אבל מסתבר שזה לשווא - רק שקי זפת בודדים - וחששנו כי זה גן לאומי חדש שעומד להיפתח. אבל יצאנו בזול".
מה עם אתרים ארכיאולוגיים מתחת למים, כמו הנמל של קיסריה?
"מתחת למים אנו מחכים לתשובה של צוללנים של רשות העתיקות".
ומה עם איי ראש הנקרה?
"כרגע מטפלים בהם מבחינה אקולוגית, כי למרות שיש שם מחצבות, מדובר בבית גידול ומתייחסים לכך ברצינות כי יש שם פגיעה. החופים החוליים פחות נפגעו, אבל החופים הסלעיים - שם יש הצטברות גדולה של זפת".
