תגלית חדשה מארמון החורף השלישי של המלך הורדוס ביריחו, מלמדת כי הורדוס (4-37 לפנה"ס), לא היה רק גדול הבנאים בהיסטוריה היהודית, אלא אף התעניין באופנות הגינון האחרונות של אותה התקופה וטיפח גינת פאר ובה עצים ננסיים.
בחפירות שנוהלו במקום על ידי פרופ' אהוד נצר המנוח בסוף שנות ה-70 וראשית שנות ה-80, התגלה בארמון זה גן פנימי מוקף בעמודים, אשר אין לו אח ורע בעולם הרומי מבחינת ייחודיות ופאר. הגן היה מורכב מ-77 עציצים קבורים באדמה (אשר סודרו ב-11 טורים על פני 7 שורות).
דגימות אדמה מעציצים אלה נלקחו בעת החפירה על ידי פרופ' קתרין גלייסון מאוניברסיטת קורנל, אולם הן אבדו במחסנים למשך קרוב לארבעה עשורים. לאחרונה נמצאו והועברו למעבדה לארכיאובוטניקה במכון לארכיאולוגיה ובמוזאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבאוניברסיטת תל אביב בניהולה של ד"ר דפנה לנגוט.
עוד בוואלה!
העץ שסימל פאר ויוקרה בעולם הקדום
ד"ר לנגוט בודדה מאדמת העציצים גרגרי אבקה מאובנים של צמחים, המלמדים כי בעציצים אלו בחר הורדוס לגדל עצים ושיחים ננסיים כדוגמת ברוש, זית, דולב, ער אציל, תמר, הדס, אורן ועץ שאינו מצמחיית הבר של הארץ - ארז הלבנון, עץ אשר סימל פאר ויוקרה בעולם הקדום.
"זוהי עדות ארכיאולוגית ראשונה לקיומו של גן עצים ננסיים", אומרת ד"ר לנגוט. "נראה כי גידול עצים ננסיים היה אופנה בראשית דרכה בגננות הפאר של העולם הרומי הקדום, כפי שמשתקף מטקסטים וציורי קיר בני התקופה. נראה כי המלך הורדוס הושפע מאופנות הפאר שרווחו בעולם הרומי המערבי לא רק בהיבטים של ארכיטקטורה ואומנות, אלא גם של גננות עילית".
המלך שקרא תיגר על הטבע
ממצאי המחקר המעידים על גן עצים ננסיים באקולוגיה מאתגרת כשל יריחו ויבוא עצי הארז, מצביע על כך שהורודוס למעשה קרא תיגר על הטבע. הגן מעביר מסר לאורחים רמי הדרג שביקרו בו כי יש למלך היכולת לשלוט לא רק על נתיניו אלא גם על הטבע.
המחקר נכתב בשיתוף עם פרופ' גלייסון והתפרסם לאחרונה בכתב העת Strata.