פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סמל המנורה ומזבח רומי: האוצרות הגנוזים של קיסריה נחשפים

      בעיר העתיקה, שקמה לפני כ-2030 שנה, יושקעו 100 מיליון שקלים בפיתוח והתחדשות, ובתוך כך נחשפים היום כמה גילויים ארכיאולוגיים מרשימים בקיסריה, בהם כותרות עם סמלי המנורה מבית הכנסת ושרידים ממזבח במקדש שבנה הורדוס לקיסר רומא

      סמל המנורה ומזבח רומי: האוצרות הגנוזים של קיסריה נחשפים

      קיסריה, העיר העתיקה שהוקמה לפני כ-2030 שנים, והיתה בירת הפרובינקיה הרומית והביזנטית עד הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה, מתחדשת בפיתוח בהשקעה של 100 מיליון שקלים, ועתה נחשפים בה גם תגליות ארכיאולוגיות חדשות ומיוחדות.

      במסיבת עיתונאים שקיימו היום (ד') קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, הוכרז פרויקט התחדשות שישדרג את המוצר התיירותי הישראלי ויעצים את העבר המפואר ואת העתיד של קיסריה ושל המרחב כולו.

      מאז הקמתה לפני כ-2030 שנה, ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי, הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות, הממשיכות את חפירות שנות ה-90, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס ועד לתקופה הצלבנית.

      בין התגליות הארכיאולוגיות שנחשפו ומונגשות לקהל, ניתן למצוא את המזבח של המקדש שבנה המלך הורדוס לפני כ-2000 שנה לכבוד קיסר אוגוסטוס ורומא, ושהוזכר בכתבי יוסף בן מתתיהו. תגלית נוספת קשורה לבית הכנסת של קיסריה. לדברי מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, "עד כה, נחשפו רק כ-6 אחוזים מהממצאים של קיסריה וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי".

      גן לאומי קיסריה (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      100 מיליון שקלים יושקעו בה. קיסריה העתיקה (צילום: גריפין צילום אווירי)

      כמו כן, נחשפו התגליות הבאות:

      מערכת קמרונות שבחזית "במת המקדש" שבנה הורדוס: במרכז פעילות החפירה והשימור עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של קיסריה מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס, קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא.

      על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים (א, 414-408). לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זיאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא, בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה, ויתכן כי הם נלקחו מהמקום בתקופות מאוחרות יותר.

      הגבעה הנזכרת אצל יוסף בן מתתיהו, היא למעשה פלטפורמה (הגבהה) מלאכותית רחבת ידיים הניכרת בשטח גם היום, ושטחה כ-13 דונם. הגבהה זו מכונה בפי הארכיאולוגים "במת המקדש".

      בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם ( 20X25 מטרים) היה מחולק ל-4 קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של שלושה קמרונות קטנים יותר, שנשאה על גבה גרם מדרגות מונומנטלי בו עלו הבאים מהנמל, אל עבר המתחם המקודש. במקום מבוצע אחד הפרויקטים הגדולים בארץ של שימור ופיתוח מונומנט ארכיאולוגי. בתום שלב ייצוב ושחזור הקמרונות על ידיי צוותי מינהל שימור של רשות העתיקות, יוקם בתוכם מרכז המבקרים הראשי של האתר, אשר בו יסופר סיפורה של קיסריה לאורך השנים.

      שרידי המזבח שבנה הורדוס לכבוד אוגוסטוס והאלה רומא קיסריה (מערכת וואלה! NEWS , גריפין צילום אווירי)
      שרידי המזבח שבנה הורדוס לכבוד אוגוסטוס והאלה רומא (צילום: גריפין צילום אווירי)
      שבר פסלון של ראש גבר מהתקופה הרומית המתאר את אסקלפיוס קיסריה (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      שבר פסלון של ראש גבר מהתקופה הרומית המתאר את אסקלפיוס (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)

      המזבח שעליו הוקרבו קורבנות לקיסר

      לאחרונה נחשפה תגלית חשובה ונדירה בחזית המקדש - מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא. מזבח זה, שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח, נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות). יוסף בן מתתיהו מספר, שכאשר הצבא הרומי פרץ להר הבית, הציבו החיילים את נסיהם מול שער הקדים, הקריבו קרבן, והכריזו על טיטוס כאימפרטור (מנצח).

      לדברי החוקרים ד"ר גנדלמן וחאטר, "ייתכן שגם בקיסריה נהגו חיילי הלגיונות להשאיר את ניסיהם לצד המזבח, בעת שהעלו קורבן לכבוד הקיסר במקדשו. כל אלה, מלמדים על הקשר האמיץ שהתקיים בין קיסריה לרומא, שפרשה על העיר את חסותה, ועל טכסי פולחן שהתקיימו לכבוד הקיסר אוגוסטוס והאלה רומא במקום".

      בסוף המאה החמישית, בתקופה הביזנטית, חל שינוי מהותי במתחם המקודש. על גבי יסודות מקדש אוגוסטוס והאלה רומא הוקמה כנסייה שצורתה מתומנת. המזבח שבנה הורדוס פורק, נבנו מערך כניסה וגרם מדרגות חדש, שחיברו בין המזח לכנסייה. על גבי יסודות הקמרונות ההרודיאניים, נבנו קמרונות חדשים, ששימשו כמחסנים. במאות ה-9 וה-10, עם הקמת קיסרי האסלאמית על חורבות קיסריה הרומית והביזנטית, חזרו להשתמש בחלק מהמבנים שעוד עמדו על תילם, וב?ש?טחים סמוכים הוקמו מבנים חדשים.

      שרידי המזבח שבנה הורדוס לכבוד אוגוסטוס והאלה רומא קיסריה (מערכת וואלה! NEWS , גריפין צילום אווירי)

      בית הכנסת העתיק של קיסריה

      בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה לראשונה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1500 שנה. בין הממצאים שהתגלו: כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה.

      בקיסריה הוקמו בתי כנסת מאז ימי הורדוס: יוסף בן מתיתיהו מספר בספרו "מלחמות היהודים" על חילול בית כנסת בקיסריה, אשר הוביל לפרוץ המרד הגדול בשנים 70-66. בתלמוד אף מסופר על "כנישתא דמרדתא" (בית הכנסת של המרד). עוד ידוע, שלאחר דיכוי מרד בר כוכבא (132-136 לספירה) בידי הרומאים, הובא רבי עקיבא למשפט בקיסריה, והוא הוצא להורג כאחד מעשרת הרוגי מלכות.

      באתר בית הכנסת העתיק ייערכו עבודות פיתוח שכוללות שימור של השרידים, שחזור של פסיפס בית הכנסת והנגשת האתר לקהל הרחב תוך הצגת תכנים הקשורים במורשת היהודית של קיסריה העתיקה.

      בית הכנסת העתיק קיסריה (מערכת וואלה! NEWS)
      נתגלו כותרות עם סמל המנורה. בית הכנסת העתיק בקיסריה (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

      השוק הצלבני

      בחפירה שניהלו ד"ר עוזי עד, דן קירזנר ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות באזור המזרחי של במת המקדש, נחשפו, בין השאר, שרידים מרשימים של שוק תוסס שפעל בקיסריה בתקופה הצלבנית, לפני יותר מ-700 שנה. בקומת הקרקע של המבנים שנחשפו פעלו חנויות, וקומתם השנייה שימשה למגורים. חלק מהחדרים רוצפו בפסיפס צבעוני, ואחרים בלוחות שיש.

      השוק הצלבני בקיסריה (מערכת וואלה! NEWS , אסף פרץ, רשות העתיקות)
      שוק תוסס שפעל בתקופה הצלבנית לפני יותר מ-700 שנה (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

      מזרקה ציבורית (נימפאון) מרהיבה מהתקופה הרומית

      במאה ה-1 לספירה נבנתה בפינה הצפון מערבית של "במת המקדש" מזרקה ציבורית. קירות הנימפיאון והבריכה טויחו ונמשחו בציורים, ובשלוש גומחותיו הוצבו פסלי שיש. המזרקה נחשפה מחדש בשנת 2014 ומינהל השימור של רשות העתיקות ביצע במקום עבודות שיחזור של התעלה סביב הבריכה, והמים שבו לזרום במקום.

      מזרקה ציבורית נימפאון מהתקופה הרומית קיסריה (מערכת וואלה! NEWS)
      המים שבו לזרום בה. המזרקה הציבורית מהתקופה הרומית (צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)

      חפירות השנים האחרונות בקיסריה הניבו ממצאים מעניינים, בהם חלקים של פסלי שיש, כותרות ועמודי גרניט ושיש שעל שניים מהם נחרתו כתובות וציורים, מטבעות, כלי חרס ואבן, חפצי מתכת ועצם ועוד.

      ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה: לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית, הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.

      ממצא נוסף בעל חשיבות שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל א?י?ל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעיתים ניצב לצידו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר - מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני.
      ממצא נוסף מעניין, הוא שבר פסלון של ראש גבר עטור זקן מהתקופה הרומית, שגולף בשיש. לדברי ד"ר רבקה גרשט מהחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, "הראש בן ה-2000 שנה מתאר את אסקלפיוס, אל הרפואה. לאסקלפיוס ולביתו היגיאה, אלת הבריאות, הייתה חשיבות רבה בקיסריה הרומית והביזנטית. מעניין לצין שעד כה נמצאו בקיסריה מספר פסלים של אסקלפיוס, אך זו הפעם הראשונה שהראש שלו שרד".

      מנורה ומחתה שנחרתו על לוח מאם הפנינה (מערכת וואלה! NEWS , קלרה עמית, רשות העתיקות)
      לוחית קטנה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)