בערב חג המולד - שיא עונת הצליינות - ביקרנו באתרים הקדושים לנצרות סביב הכנרת. הכנסייה על הר האושר סגורה למבקרים, האתר והכנסיות בכפר נחום סגורות אף הן ואילו בטבחה, האתר שבו על פי המסורת הנוצרית ישוע עשה את נס הלחם והדגים, הכנסייה פתוחה אך למעט שתי נזירות - היינו לבד.
בשבוע שבו חל חג המולד, החל מבצע חיסונים עצום בבריטניה, ישראל, ארה"ב ועכשיו גם באיחוד האירופי. רואים את סופה של המגפה אך זה יקח עוד מספר חודשים. נשאלת השאלה, כיצד ישראל מתכוננת מבחינה תיירותית ליום שאחרי?
בשנת 2019, שנת השיא בתיירות, ביקרו בישראל 4.6 מיליון תיירים. בשנת 2020 ביקרו בישראל בשלשות החודשים הראשונים של השנה עד לסגירת המדינה לתיירות נכנסת, פחות ממיליון תיירים - ירידה של 81 אחוזים.
ערוצי השיווק של ישראל הוקפאו
בהנחה שמבצעי החיסון העולמיים יתקדמו בקצב סביר, הצפי לשנת 2021 הוא בערך לכשני מיליון תיירים. זהו מספר תיירים דומה לזה שהגיעו ארצה בתחילת שנות ה-90. ללא תקציב לשנת 2021 משרד התיירות האמון, בין השאר, על קידום התיירות לישראל - נמצא בפעול במעין חל"ת. בשמונת החודשים האחרונים "עברו" במשרד התיירות שני שרי תיירות, נציגויות משרד התיירות בחו"ל פועלות במוד הישרדות בסיסי, עושות פרסום ויח"צ ברשתות החברתיות ומצגות ב"זום".
האם זה יספיק על מנת להחזיר את ישראל למפת התיירות העולמית? התשובה הפשוטה היא: לא! ערוצי השיווק של ישראל הוקפאו בחודש מרץ 2020 עם פרוץ המגפה וסגירת השמיים. ישראל להבדיל ממדינות אחרות בעולם, סגרה עצמה לתיירות נכנסת. אם ניקח לדוגמא את טורקיה, זו לא סגרה עצמה, ורשמה עד חודש נובמבר השנה כ-11 מיליון תיירים. לשם ההשוואה, בשנת 2019 ביקרו בטורקיה 52 מיליון תיירים.
כעת זה הזמן לתכנן אסטרטגיית שיווק לישראל בעידן הפוסט-קורונה. עלינו לקחת בחשבון שהגיאות האדירה בתיירות, שאותה חווינו בעשור הקודם, הסתיימה. התיירות העולמית תחזור לאט ורמות המחירים יצטרכו לעבור התאמה להאטה בביקושים.
הפתרון של הסינים
הקורונה פגעה קשות לא רק בבריאות, אלא בכיסם של האנשים, ויש להניח שסדרי העדיפות של חלק מהתיירים הפוטנצאלים לישראל - השתנו. בואו ניקח לדוגמא את התיירים ממדינה כמו רומניה. יעד שבשנתיים שקדמו למגפת הקורונה גדל באופן משמעותי. רוב רובם של התיירים ממדינה זו הגיעו לארץ בקבוצות המוגדרות כצליינות. אנשים חסכו כספים במשך שנים להגיע לביקור של 10-7 ימי סיור בארץ הקודש. אנשים חסכו במשך שנים על מנת לעשות עלייה לרגל. בשנה האחרונה חלקם הגדול נאלצו להשתמש בחסכונות אלו למטרות אחרות לגמרי. המשבר הכלכלי כתוצאה ממגיפת הקורונה השפיע על כל העולם ופגע בעיקר במדינות החלשות כלכלית.
דוגמא נוספת אך שונה במהותה היא השוק הסיני. בעשור האחרון מדינת ישראל השקיעה משאבים רבים בפיתוח התיירות מסין, וההשקעה נשאה פירות. מאז תחילת המגפה, שלטונות סין מקדמים מדיניות של עידוד תיירות הפנים בסין. הממשלה "מבקשת" ו"ממליצה" לסינים להישאר ולנפוש במדינה - והסינים ממושמעים. אנו עדים לפגיעה מתקבלת על הדעת בתיירות בסין עצמה. התחזית השנתית מדברת על ירידה של 40% לעומת 70-80% במדינות העולם.
הסינים מעוניינים להשאיר את כספי התיירים הסיניים בכלכלה המקומית. בשנת 2019 יצאו 143 מיליון סינים לטיולים מחוץ לסין. אמנם חלקם הגדול נשאר באסיה, אך מדובר בכמות תיירים עצומה. נתח השוק של התיירים הסינים בתאילנד, לדוגמא, עומד על 12 מיליון תיירים.
התחזקות השקל לעומת הדולר מרחיקה את התיירים
על כל הבעיות שנוצרו בעקבות הקורונה, חייבים להוסיף משתנה אחד חשוב שאנחנו לא ערים לו כעת, והוא התחזקותו של השקל לעומת המטבעות העולמיים. השקל נמצא ברמתו הגבוהה ביותר מזה 20 שנה לעומת הדולר האמריקני. 1 דולר = 3.20 שקלים היום . רובן המכריע של התקורות של שירותי התיירות בישראל הן בשקלים. המחיר לחבילות התיירות נקוב בדולרים. בשנים שקדמו למשבר הקורונה ישראל נחשבה כמדינת תיירות יקרה ש"כיכבה" בצמרת העולמית אי שם בין איסלנד, נורבגיה, שבדיה ושוויץ. התחזקות השקל לרמות שיא, הופכת את ישראל ליעד שחקלם הגדול של התיירים המעוניינים להגיע הנה לביקור רק יכולים לחלום עליו.
מעבר להיותה של התיירות מקור הכנסה חשוב של מט"ח לקופת המדינה, מדובר בענף כלכלי עתיר כוח אדם. רוב רובם של העוסקים בו מצויים בחל"ת מזה תשעה חודשים. אם המדינה רוצה להתניע מחדש את המשק ואת הכלכלה, עליה להכין כעת תוכנית להחזרת התיירות למסלול, אך במקום זה אנחנו נמצאים בתחילתה של מערכת בחירות. מה שהקורונה לא הצליחה להרוס יהרסו הפוליטיקאים. The Perfect Storm.
יוסי פישר הוא מומחה לתיירות, מלונאות ותעופה.