עבור מי שעדיין לא הפנימו את העובדות הללו, שנת 2020 הדגימה זאת היטב: עולם התיירות (והעולם בכלל) צועד אל עבר עתיד אקולוגי יותר, אינטימי יותר, מקומי יותר ובעיקר - הרבה פחות ראוותני,
נכון, מטוסי הנוסעים האדירים שממלאים את שמי הגלובוס לא ייעלמו מחיינו, אך לצדם, נהיה אולי עדים לתחייה מחודשת של תעופה אווירית ידידותית לסביבה, כזו שנשכחה בין דפי ההיסטוריה.
אנחנו מדברים על ספינות האוויר, מה שמיד מביא עמו דמיונות מענגים על ריחוף חרישי מעל הנוף, חוויה בוטיקית עם ניחוח קל של הרפתקנות ובעיקר - אפס זיהום אוויר.
"יאכטה בשמים"
בימים אלו, הולכת ומוקמת בישראל תעשיית ספינות אוויר חדשה, באמצעות חברת "אטלס ל.ט.א". החברה פועלת מראש העין, ולה ארבעה בעלים משקיעים: ירון בול, יורי פרידמן, גנדי ורבה ואריאל רוזנברג. החברה מתמחה בפיתוח של ספינות אוויר ממתקדמות שישמשו לצרכים כגון תחבורה, הובלה, תיירות והצלה וסיוע.
לדברי ירון בול, טייס חיל אוויר לשעבר ואחד השותפים בחברה, פרויקט הדגל של החברה הוא ה- ATLANT - ספינות אוויר חדשניות עם יכולות ייחודיות גם בהובלת מטענים וגם בהובלת נוסעים בצורה חווייתית לצרכי תיירות וטיולים ברמת נוחות גבוהה. מה שקרוי "יאכטת שמים" (Sky Yacht).
ה-ATLANT תאפשר לאנשים לבקר במקומות הנסתרים ביותר או הקשים ביותר להגעה בעולם, כגון הקוטב הצפוני, חופי אנטארקטיקה או איים טרופיים נידחים, וזאת ללא פגיעה בטבע.
לדבריו, מדובר בכלי טיס ידידותי לסביבה וירוק באופן ייחודי במובנים שונים. כך למשל, הוא צורך דלק ברמה של פי 12 פחות ממסוק ופי שניים פחות ממטוס. בעתיד, הוא צפוי להיות כלי הטיס הגדול הראשון עם אפס פליטה של גזים מזהמים. בנוסף, הוא אינו דורש תשתית קרקעית כבדה, שלרוב יוצרת השפעה שלילית ענקית על הסביבה.
אך בעוד ש-ATLANT נמצאת עדיין בפיתוח (שיימשך ככל הנראה עוד ארבע-חמש שנים), הרי שבעתיד הקרוב נוכל לראות בשמי הארץ את ספינות התיירות מסוג "אטלס". מדובר בספינות אוויר חשמליות, כאשר דגמים מתקדמים יותר יהיו היברידיים. הן מתהדרות ברצפת זכוכית שקופה ומשמשות בעיקר לתיירות, סיורי חוויה או חגיגות של אירועים מצומצמים כמו ימי הולדת, מסיבות רווקים/ות או אירוע צפייה במשחקי ספורט ממרומי השמים.
עוד בוואלה!
ספינות האוויר עושות קאמבק
אבל לפני הכל, רקע היסטורי-טכנולוגי קצר: ספינות אוויר הופיעו לראשונה כבר במאה ה־19, הגיעו לשיא הפופולריות שלהן בתחילת המאה ה־20 ואף הטיסו נוסעים מעבר לאוקיינוס האטלנטי. בשנים הראשונות היה זה כלי מסורבל ומסוכן, שקיבל את כוח העילוי שלו בעזרת מימן דליק. תקופה ארוכה נדמה היה שכלי התחבורה הזו נעלם מהאוויר, אבל יום ספינת האוויר עושה קאמבק של ממש.
יש מי שסבורים כי מדובר בכלי התחבורה המשמעותי ביותר של העתיד הלא רחוק, וזאת מאחר שספינות אוויר לא עושות שימוש בדלק מזהם - נושא הזוכה לחשיבות גדלה והולכת במדינות רבות, הנלחמות בהתחממות הגלובלית על ידי הטלת מסים גבוהים על תעשיות וכלי תחבורה שפולטים גזי חממה.
ספינות האוויר מצטיינות בכושר נשיאה מרשים של עשרות ואף מאות טונות. כמובן, מטוסים משנעים סחורות ליעדן במהירות גבוהה, אך הדבר בטל בשישים לעומת החיסכון העצום בדלק ובעלויות אחרות. בול מציין כי עלות ההובלה בספינת אוויר צפויה להיות נמוכה ביותר מ-90 אחוזים לעומת הובלה במטוסים, ובעשרות אחוזים מספינות משא.
בנוסף, ספינות אוויר אינן זקוקות לתשתיות יקרות לשם נחיתה והמראה. די להן במגרש קטן בפאתי העיר, או קרחת יער קטנה, והן יכולות אפילו לעגון על פני המים או על קרח - מה שהופך אותן לכלי תחבורה אידיאלי במקומות נידחים שנעדרים תשתיות תחבורה.
מספר חברות ברחבי העולם מנהלות בשנים האחרונות מרוץ לייצור ספינות אוויר מסחריות. הספינות המודרניות מוגדרות ספינות הליום היברידיות, שעושות שימוש הן בכוח העילוי של ההליום והן במדחפים ממונעים שמסייעים להן להמריא ולצבור מהירות. הספינות החדשות מצוידות בכנפונים
ובמדחפים נעים, המאפשרים התאמות בטיסה, וכן במערכות ניווט וטיסה ממוחשבות שהופכות את עבודת הטייסים לקלה ונוחה יותר.
מה שמייחד את ספינות האוויר, להבדיל מבלוני תצפית ופרסום או כדורים פורחים, הוא השלד הקשיח שלהן, שבנוי לרוב מתרכובות פחמן מתקדמות וקלות משקל. המעטפת (הבלון) כוללת תאי שאיבת הליום, שפולטים גז לתוך המעטפת או שואבים אותו חזרה, בהתאם לצורך. בכך נעשה שימוש חוזר לאורך תקופה ארוכה בכמות הראשונית של ההליום, שהוא גז יקר ונדיר יחסית על פני כדור הארץ.
90 קמ"ש - ולא תשמעו כלום
מתי נראה את ה"אטלס" הראשונה מעל שמי הארץ?
בול: "כיום אנו מצויים לקראת סוף השלב הראשון של התכנון, כאשר הייצור יתבצע כמובן בישראל. בימים אלו אנו פועלים במרץ מול לקוחות במקומות שונים באירופה, אסיה ואפילו במדינות המפרץ, שבהן את אנו מייעדים את ספינות האוויר לצרכי תיירות מדברית שקטה ואקולוגית. אנו מקווים לחתום על חוזים ראשונים בתחילת 2021, ואני מעריך שבארץ נראה את ספינות האוויר בעוד כשנתיים".
כמה אנשים תוכל לשאת ספינת אוויר מדגם אטלס?
"בישראל יהיו שני גדלים של ספינות: 'אטלס 6' שתתאים לעד 8 נוסעים ו'אטלס 11' שתתאים ל-17-24 נוסעים".
יש כבר נתונים טכניים שניתן לצפות להם?
מהירות, גובה ועוד? "המהירות המרבית תהיה כ-90 קמ"ש. הדגם ההיברידי יוכל לשהות באוויר כשמונה שעות, ולגמוא מאות קילומטרים בטיסה אחת. הדור הבא אף יצליח לגמוא אלפי קילומטרים. כלי מסוג זה לא נדרשים להגיע לגבהים קיצוניים, והם ישייטו בגובה של עד קילומטר-קילומטר וחצי מעל פני הקרקע".
כמה שקטים הם באמת יהיו? "מאחר שמערכת ההינע תהיה מופרדת מהגונדולה, הרי שהנוסעים אפילו לא ישמעו את אוושת המדחפים".
לדברי בול, יש כבר מחשבות על תוואי טיסת חוויה לדוגמה בשמי הארץ. כך למשל, נוסעים יוכלו להמריא משיפולי הרי ירושלים, לחלוף מעל האתרים המרכזיים של העיר, לצפות בים המלח ולשוב לנקודת ההתחלה. כל זאת, בטיסה של פחות משעה. "ספינת אוויר כזו תוכל בקלות להגיע מדן ועד אילת, אבל כאשר מדברים על טיסות חוויה, אין בכך צורך", הוא אומר.
ניתן יהיה לנחות בדרך כדי לעצור להפסקה?
"מאחר שההמראה והנחיתה של ספינות אוויר הן אנכיות, אין צורך בתשתית מורכבת. עם זאת, מבחינת רגולציה, בתעופה האזרחית יש חובה להגדיר מראש מנחתים קבועים. אני מעריך שיהיה מספר מנחתים כאלו ברחבי הארץ".
מושבים כמו בפירסט קלאס
כדי להעצים את החוויה, לצד שני הטייסים, צפויים הנוסעים לקבל שירות מדייל/ת, לקבל משקה ופשוט ליהנות מהנוף. בנוסף, המושבים עצמם יהיו דומים לאלו שבמחלקה ראשונה במטוסי נוסעים.
עד כמה ספינות אוויר הן בטוחות?
"מאוד בטוחות. לא רבים יודעים כי בימי מלחמת העולם השנייה, הפעילו האמריקנים טייסת גדולה של ספינות אוויר שליוו את אוניות הצי האמריקני באוקיינוס האטלנטי, בתנאים מאוד קשים ומורכבים. אחרי המלחמה, מסיבות שונות, נשכחו ספינות האוויר. כאמור, בקרוב נראה אותן שוב. כיום, ספינות אוויר פועלות על גז הליום, שאינו דליק. למעשה, ספינת אוויר בטוחה יותר ממטוס, כי אם מתרחש למשל כשל במנוע, פשוט דואים ונוחתים ברכות על הקרקע. אנו נעניק חוויה הרפתקנית הדומה לכדור פורח, אבל בטוחה יותר ממטוסים".
האם ניתן כבר היום לדעת מה יהיה טווח המחיר של חוויה מסוג זה?
"כיום, טיסת תיור של כחצי שעה במסוק עולה כ-250 דולר. אנו נמכור מושב ברמה של בין חצי לשני שלישים ממחיר זה. כלומר, בסביבות 150 דולר, לטיסה של 40-30 דקות. כלומר, לא מדובר במוצר תיירותי לעשירים בלבד".
חוץ מכם, כמה חברות בעולם עוסקות כיום בייצור ספינות אוויר?
"יש שתיים-שלוש חברות כאלו, בהן חברת 'צפלין'. ספינות האוויר הן דף שנשכח בין דפי ההיסטוריה, אך יש סיבה טובה להחיות אותן, בהחלט יש להן זכות קיום".