היעד הלוהט בימים אלו בישראל הוא כמובן איחוד האמירויות הערביות, ובכל יום אנו מתבשרים על חברות תעופה שפותחות קו טיסות ישיר בין שתי המדינות. האחרונה שהודיעה היא פליי דובאי, שתטוס כבר החודש בין תל אביב ודובאי, ובכך מצטרפת לישראייר וארקיע שכבר הודיעו על פתיחת קו בחודש הבא.
בזמן שחו"ל נראה כל כך רחוק, ואפילו ליוון כבר לא ניתן לטוס עקב הקורונה, איחוד האמירויות נראית כמו מנייה בטוחה לעת עתה לחודשים הקרובים, כל עוד מכילים את הנחיות הבידוד שקיימות לנכנסים למדינה.
לא מעט פרסומים ראו אור בנוגע להתנהגות התיירים במדינה השמרנית בדרכה, ועצות רבות נזרקו באוויר: לא להתנשק בפומבי, לא ללכת עם כתפיים חשופות ועוד. אולם, עתה פרסם משרד התיירות מדריך רחב ומקיף לתייר ולאיש העסקים, שנכתב על ידי ד"ר יוסי מן, מזרחן ומרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, המתמחה בחברה וכלכלה במדינות באיחוד האמירויות. שרת התיירות אורית פרקש הכהן, אמרה לוואלה! תיירות: "מסמך זה הוא מדריך מעשי לאזרחים, ארגונים ומוסדות המבקשים לפתח ולקדם קשרים עם תושבי איחוד האמירויות. מדינות חותמות על הסכמים אבל אנשים עושים את השלום. התיירות מקרבת בין מדינות וחשוב לנו שגם התיירים האמירתיים בארץ יזכו ליחס שתואם את התרבות שלהם, וגם הישראלים באמירויות יכירו את התרבות המקומית והשלום גם יצור את הקרבה הבינאישית".
אז הנה כמה מהדברים הבאמת חשובים שאתם חייבים לדעת, לפני שאתם נוחתים אצל הידידה החדשה שלנו במזרח התיכון.
אל תפספס
דברים שאסור לעשות: אל תצאו מהמלון עם בגד ים
1. הימנעו מצעקות ברחוב.
2. הימנעו מקללות ברחוב.
3. אל תצאו מבית המלון עם בגד ים מחוץ לחוף או אפילו בקרבת החוף.
4. במידה ואתם לובשים חולצות עם כיתוב, שימו לב שאין עליהן משהו פוגעני בעיקר לדת האסלאם.
5. עדיף לכסות קעקועים משמעותיים.
6. אין לרקוד בציבור בעיקר אלו המסווגים כפרובוקטיביים.
7. שימו לב לפוסטים פוגעניים שאתם מעלים ברשתות החברתיות בזמן שאתם בשטחי איחוד האמירויות.
8. במידה והגעתם למלון עם חבר או בן זוג מאותו המין עדיף לבקש מיטות נפרדות.
9. לבני זוג מאותו המין עדיף להימנע מביטויי חיבה פומביים.
10. לבוש של המין השני אסור.
11. אסור לשתות בציבור.
12. איסור חמור אף יותר הוא להיות שיכור במקום.
13. נהיגה בשכרות היא העבירה מהחמורות במדינה מוכת תאונות הדרכים.
14. רכישה או צריכת אלכוהול רק במקומות המורשים לכך.
15. אפס סובלנות בנושא של צריכת סמים.
16. צילום פורנוגרפי או הפצה נחשבים לעבירות חמורות.
פוליטיקה: אין לערער על שלטון משפחות המלוכה
1. איחוד האמירויות אינה מדינה דמוקרטית ואין מקובל לדבר על דמוקרטיות כמודל שלטון מועדף. האמיריטים חוששים מאוד מדמוקרטיה לא מתפקדת כמו שיש בכווית ומעדיפים את הסדר החברתי-שבטי שהוכיח את עצמו בעשורים האחרונים.
2. אסור בתכלית האיסור לערער על שלטון משפחות המלוכה במדינה.
3. באופן כללי מומלץ שלא לדבר עם אמירטים על משפחות המלוכה.
4. במדינה אין מפלגות פוליטיות ולכן הימנעו מלשוחח על פוליטיקה מקומית. ההעדפה של האזרחים היא הזהות השבטית ופעילות לקידום ענייניהם דרך המוסדות השבטיים או הקשרים האישיים-משפחתיים.
5. באיחוד האמירויות עובדים זרים מלאומים שונים כמו למשל ממצרים, לבנון ואיראן, היזהרו מלהיכנס לפוליטיקה אזורית עם גורמים שאינכם בקיאים במוצאם.
6. המנע מלדבר על מדיניות הממשלה או המדינה כלפי העובדים הזרים.
חברה: אל תשתמשו במילה "פמיניזם"
1. הפער בין מעמדם של האזרחים למעמדם של העובדים הזרים הוא ברור עד כדי כך שגם עבור אנשי עסקים בכירים שנמנים עם הקהילה הזרה הם נתפסים כאצולה ובלתי נגישים. לפיכך כשאתם עושים עסקים או נפגשים עימם זכרו שמדובר בקבוצה שנתפסת ותופסת את עצמה כאליטה חברתית וכלכלית.
2. האמירטים לא מתרועעים עם העובדים הזרים, ולכן הקפידו לדעת עם מי ואיך לסדר את הפגישות פיזית ובעת השיח במשא ומתן.
3. המרכיב החברתי באבו דאבי הוא יותר ערבי-בדואי, ואילו בדובאי הוא יותר רב גזעי בדגש על איראנים והודים.
4. ממשלת איחוד האמירויות רואה בסוגיית הנשים דרך להדגיש את הליברליזם של החברה האמירטית ביחס למדינות מוסלמיות בכלל ולמדינות המפרץ הערבי בפרט. ואולם בנושא זה עשו שימוש במושג "העצמה נשית" ולא במילה "פמיניזם" שאינה נתפסת כחיובית.
5. למרות הדימוי הליברלי והמתקדם, הרי שהם קנאים בשמירה על דת האסלאם לפחות רשמית - אין לערער או "להתפלסף" בסוגיה זו או ליצור וויכוחים תיאולוגים.
6. הסוגיה הלהט"בית לא זוכה לשום אמפטיה או יחס סובלני.
עסקים: אל תנסו להתחבב על הצד השני או "לדבר את השפה"
1. האמירתים הם עם מסורת מסחרית והם אוהבים לשלב נושאי שיחה בעת פגישות. הם נוטים ל"קפוץ" מנושא לנושא אבל המטרה ברורה. שלחו את אנשי השיווק המתוחכמים שלכם ובעלי עומק היסטורי והשכלה רחבה.
2. מי שנמצא מולכם אינו מייצג את עצמו! הוא מייצג את כל הקבוצה העומדת מאחוריו. לכן פגיעה בו היא פגיעה בקבוצה ולהיפך. דבר זה הופך אותו לרגיש בהרבה ממה שאנו מורגלים. הפרט אינו רשאי לפגוע במוניטין הקבוצה. כלומר, התנהגות לא "מוסרית" או לא מקובלת "מלכלכת" את כל הקבוצה.
3. אין לנסות "להכתים" את הפרט בהתנהגויות "מערביות". כחלק מכך אין לגרור לשתיית אלכוהול ועדיף להימנע מהנושא בכלל, גם אם נראה שיש הבנה בצד השניה. אין "להתלכלך" בדיבור על מושגים תרבותיים, נשים, כסף או כל דבר אחר. גם אם הצד השני מפגין נטייה, אין צורך לשתף פעולה. הסיכוי לשגות הוא גבוה.
5. ניסיונות להתחבב על הצד השני או "לדבר את השפה" ("מחוות ערביות" או ערבית עילגת) שלא צריכים להיעשות במידה ובהדרגה. אין סיכוי להצליח מיד בקניית אמונו של הצד השני והסיכוי להיתפס כ"מתחזים" גבוה.
שפה וסגנון השיחה: הרמת קול נתפסת כחולשה
1. ערבית היא השפה הרשמית במדינה, ואולם רמת האנגלית בקרב האזרחים המקומיים גבוהה מאוד וחלקם אף מעדיפים לעשות בה שימוש כדי להפגין את חיבורם לקהילה הבינלאומית. שפות אחרות המדוברות במדינה הן פרסית והינדית.
2. אמירתים מדברים בשקט ובעדינות רבה. הרמת קול נתפסת כחולשה. הקפידו על דיבור איטי, זה מעיד על כובד ראש וחשיבות.
3. אין לכם סיכוי להכיר את כל הניואנסים התרבותיים החברתיים והשפתיים. אם אתם לא מבינים או לא בטוחים, אמרו זאת במפורש ובקשו הסברים. אין בכך בושה. זה רק מוסיף לכם כבוד.
4. המילים "נראה", "נבחן", "אולי", הן מילות נימוסין לומר "לא". האמירתים מתבלים משפטים ומשתמשים במשפטים מוגזמים על מנת החמיא. לא צריך לקחת הכל בכובד ראש.
5. אל תעשו שימוש בציניות, במילים בעלות משמעות כפולה, או הצגת נושא על ידי אדם בעל דיאלקט כבד.
כשנפגשים עם אמירתים: הימנעו מאמירות סרקסטיות
1. היזהרו בדבריכם: אל תקללו, גם לא בצחוק.
2. אל תדברו בעניינים "מלוכלכים" (אלכוהול, נשים, עבירות מוסר וכדומה), גם לא על מנת לתאר את עצמכם או צד שלישי.
3. הימנעו ככל האפשר מהתייחסות ישירה לבן השיח. השתמשו כמה שפחות במלה "אתה" וכמה שפחות בצורת הציווי ("עשה!" "אל תעשה!")
4. בפגישה עסקית, אל תדברו בגנות המתחרים שלכם. הדגישו את החוזקות שלכם. שלילת המתחרים פוגעת בכם.
5. אל תדברו על חיי המשפחה שלכם אלא אם נשאלתם, וגם אז בצמצום. אל תשאלו שאלות חודרניות מסוג זה את הצד השני.
6. הימנעו מאמירות סרקסטיות. סרקאזם הוא אמירה של דבר אחד תוך כוונה לדבר אחר ("נו, למה שלא תעשה את זה יותר לאט?" כאשר אתה רוצה שמישהו ימהר). דבר זה אינו מקובל ואינו מובן בתרבות הערבית.
7. "א-סלאם עליכום" היא הדרך המקובלת לברך את עמיתכם בפעם הראשונה, ועליה הוא יענה ב"עליכום א-סלאם". כיוון שאמירתים הם מוסלמים, ומולם בדרך כלל לא מוסלמים או בגלל שהם יותר מערביים, יכולים לומר ברכת קבלת פנים גם באנגלית.
אל תעשה:
1. נשים - עדיף חליפת עסקים או חצאית עד הברכיים. השתדלו לא ללבוש בגדים חשופים כולל נעלי עקב פתוחות.
2. כסו את הכתפיים והברכיים. אין צורך לנשים לא מוסלמיות ללבוש צעיף אלא רק במקרה שאתן מצטרפות לביקור דתי.
לחיצות ידיים ומגע: הרמת אגודל יכולה להתפרש כפוגענית
עשה:
1. לחצו ידיים רק עם יד ימין.
2. אמירתים נוהגים ללחוץ יד זמן ארוך יותר מהמקובל, אל תהיו מופתעים ואל תמשכו את כף היד, חכו עד שהאמירתי ימשוך את ידו.
3. נשים שעושות עסקים עם אמירתים עדיף שימתינו ליוזמה של הגבר ללחוץ את ידן.
4. אם יש כמה אנשים בחדר יש לפנות קודם כל למבוגר ביותר ואז לשאר בכיוון השעון.
5. אמירתים בניגוד לאחרים פחות רשמיים בנוגע לשמות, לפחות כלפיכם, ולכן יכולים לקרוא לכם "אדון משה".
6. המרחק הפיסי בעת המפגש הראשוני קרוב יותר מהמקובל במערב.
7. מבט חודר וישיר לעיניים מקובל מאוד במפרץ הערבי.
אל תעשה:
1. אם אישה נוכחת בפגישה אל תגישו לה יד, אלא הנהנו בראש אלא אם כן היא תגיש את ידה. יש חשיבות גדולה לכך שלא להאריך במבט כלפיה.
2. אם עובדת זרה נמצאת בחדר היא לא תלחץ יד עד שהמארח שלה יציג אותה, ואז אם היא תושיט את ידה הושיטו לה.
3. הקפידו שלא לחשוף את קרסולי הנעל.
4. הרמת אגודל יכולה להתפרש כפוגענית על ידי הדור המבוגר של איחוד האמירויות.
5. אל תגעו בראש של אזרח אמירתי, גם לא של ילד כביטוי של חיבה.
6. לא מקובל להצביע על אדם.
