פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      סגרנו לכם פינה לולנטיינ'ס: טיול רומנטי מושלם באזור בלתי צפוי בארץ

      יצאנו לסופ"ש רומנטי קצר במלון מפנק בלב הרי יהודה, העמסנו יין ביקב, שפשפנו עיניים במפעל תכשיטים, טחנו פיצות במסעדת סחלבים, קינחנו בסדנת שוקולד וספגנו מספיק רומנטיקה לכל ימי האהבה שבדרך. גברים, כך תפתיעו במתנת הולנטיינ'ס המושלמת

      מלון סי הוטל בנווה אילן (יח"צ)

      משקיף אל נוף הררי מהמם. מלון סי הוטל בנווה אילן (צילום: יח"צ)

      כששיתפתי חברים שהוזמתי להתארח בבית מלון בנווה אילן, התגובה הראשונה הייתה "מה יש לך לחפש בנווה אילן?". שאלה טובה. הרי זה רק כמעט ירושלים, זה כלום נסיעה מהבית כך שאתה לא באמת מרגיש שיצאת לנופש ואם אתה לא בקטע של לצעוק במגפון לכיוון בית מרושת במצלמות, אז באמת - מה כבר יש לחפש שם? ארזתי מזוודה ובן זוג ונסענו לבדוק.

      הגענו למלון סי הוטל בנווה אילן שבלב הרי יהודה, המשקיף אל נוף הררי מהמם. קצת פרטים: המלון מציע מגוון אולמות לאירוח כנסים, כולל 173 חדרי אירוח מפנקים, מתחם ילדים עם הפעלות ופעילויות ייחודיות כמו "מועדון ארוחת הבוקר" - אירוח בשילוב הרצאות מעשירות בימי שישי בבוקר, ערבי פולקלור ירושלמי וחבילות סיור שוק ליילי.

      כבר בכניסה התרשמנו מהלובי האינסופי של המלון שדורש התנחלות ארוכה בו. קיבלנו את "חדר הגן" בקומה הראשונה שההבדל היחיד בינו לבין החדר הסטנדרטי היא הגישה לגינה, כך שבכיף היינו מסתפקים גם בו (על אף ששמענו מחברינו ברי המזל שיש גם חדר מעורר קנאה עם ג'קוזי סמוך למיטה. עליו דווקא היינו משלמים אקסטרה - אם היינו משלמים בכלל, גילוי נאות). לאחר זמן ממושך בו ניסיתי להצמיד את המפתח לידית הדלת והיא לא נפתחה, הבנתי שעליי להכניס אותו לחור המנעול ולסובב (קונספט "חדשני" בבתי מלון בימינו). הדבר הראשון בחדר שתפס את עיניי הוא גודלו, בעיקר אחרי קופסאות הסרדינים בהם התארחנו בנופשים האחרונים שלנו בחו"ל. יש לנו מסורת החלפת חדרים בבתי מלון, גם כי אנחנו תמיד נופלים על החדרים הפחות טובים וגם כי הדשא של השכן מוכח כירוק יותר. הפעם לא הרגשנו בדחף הכה ישראלי הזה. החדר היה נקי, מעוצב יופי ובכיף היינו שורצים בו שעות ארוכות אם לא היה לנו לו"ז צפוף לעמוד בו. פיפי ויצאנו לדרך.

      הכניסה למלון סי הוטל נווה אילן (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      הכניסה למלון סי הוטל נווה אילן (צילום: גארי רזניקובסקי)
      חדר ג'קוזי במלון סי הוטל נווה אילן (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      חדר הג'קוזי במלון (צילום: גארי רזניקובסקי)

      יקב פלאם

      נקודת העצירה הראשונה בסיור שלנו הייתה ביקב פלאם שבצומת אשתאול. היקב הוקם בשנת 1998, כשבאזור היו קיימים רק חמישה יקבים (תוך עשור המספר עלה ל-40). יקב פלאם הוקם בידי גולן וגלעד פלאם ואמם קמי במטרה לייצר בישראל יין ברמה גבוהה. הגענו למקום, שם ציפה לנו שולחן חגיגי של גבינות וכוסות יין ריקות שבקרוב יתמלאו בשלושה מהיינות המובחרים שלהם מסדרת הקלאסיקו והרזרב. חגגנו על הגבינות, נהנינו מהטעימות וכשיצאנו משם בזיגזגים קלים, הבחנו בדק עץ שנמצא בלב כרם, שם ישב להם זוג רומנטי להחריד ונהנה מכוס יין על רקע הנוף הבאמת מרהיב של הרי יהודה. גם אם אתם לא בקטע רומנטי, תוכלו להגיע למקום עם חברים וליהנות בין היתר מסדנאות שמציע המקום לחובבי יינות. שווה ביקור.

      שעות פעילות: ראשון - חמישי - 10:00-17:00, שישי - 10:00-15:00.

      יקב פלאם (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      רומנטי פה. יקב פלאם (צילום: גארי רזניקובסקי)
      יקב פלאם (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      לחובבי יין. יקב פלאם (צילום: גארי רזניקובסקי)

      כל עובד - תכשיט

      מרוצים ומבושמים הגענו אל מרכז המבקרים של מותג התכשיטים הבינלאומי Yvel, שנמצא במבנה לשימור עתיק ומרשים ברמת מוצא שבפאתי ירושלים. נכנסנו לאולם קולנוע קטן, צפינו בסרטוני תדמית של החברה, האחד עוסק בבעלי המותג - אורנה ואיציק לוי - והשני בעובדי המקום - כולם עולים חדשים שגויסו לחברה כחלק ממיזם מג'מריה ("בראשית" באמהרית), הנועד לסייע לעולים להתאקלם בארץ מבחינה תעסוקתית וחברתית. בהחלט מטרה מקודשת. בדיוק אז הורם המסך ל"רגע החשיפה הגדול" בו נזכה לראות את האנשים שמאחורי הקלעים, תרתי משמע, צוות עובדי המקום. אלא שאז המסך עלה ואף אחד לא היה שם. הסיבה: הגענו באיחור והעובדים - רובם אימהות יחידניות - כבר חתכו הביתה. חוץ מזה, חמישי היום. מי לא חותך הביתה מוקדם בחמישי? ברור שלא אני, בוס.

      משם המשכנו לסיור במבנה היפיפה של Yvel (למקרה שתהיתם, Yvel זה היפוך של Levy, שם המשפחה של הבעלים) שבמרכזו אולם תצוגה ענק של תכשיטים. אני גבר. גיי, אבל עדיין גבר. אני לא מתיימר להבין בתכשיטים ועל אף שהנוצץ הזה בהחלט עשה טוב לעיניים - התקדמתי לי אל היקב הקטן והעוד יותר מרשים שבהמשך המסדרון (זהו, רשמית בא לי יקב בבית) ונשנשתי נאצ'וס על כוס יין. הייתי בטוח שכאן מסתיים הסיור - רק שאז הובלתי אל מתחם נוסף שעוצב באווירת כפר אתיופי בו הוצגה לנו קולקציה מהממת בהשראת ארץ מוצאם של אנשי מג'מריה. שוב, איני מבין גדול בתכשיטים, אבל פייר - הקולקציה הייתה מרשימה מאוד והמחירים לא מבהילים. אני מודה שאפילו עצרתי לבחון כמה מהתכשיטים כשהתבקשנו כבר לעבור לתחנה הבאה בסיור שלנו - דלת היציאה. אה - וגם מזגו לנו שם קפה שחור אותנטי. תודה, אבל את הקפה שלי אני מעדיף הפוך על חלב. חזרתי ליקב לשתות עוד יין.

      שעות פעילות: ראשון - חמישי - 9:00- 17:00, שישי- בתיאום מראש. סגור בשבת.

      YEVL (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      כמה נוצץ שם. Yvel (צילום: גארי רזניקובסקי)
      YVEL (יח"צ , שלמי שלום ואיתן צור)
      בדרך ליקב שבמפעל Yvel (צילום: שלומי שלום ואיתן צור)
      YVEL, מג'מריה (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      מג'מריה, המקום בו הקסם קורה (צילום: גארי רזניקובסקי)

      חממת הסחלבים

      היעד הבא: מסעדת חממת הסחלבים. "אין כמו סחלב חם ביום חורפי", חשבתי לעצמי. נכנסנו למסעדה שהייתה מלאה עד כמעט אפס מקום בשעה שהיא בין צהריים לערב - לא שעה שהייתי מצפה שהמקום יהיה הומה - ומשם הובלתי עם ההמון לחממה אמיתית של סחלבים, הצמח לא המשקה. "אה, כן, ברור. סחלבים, צמחים", שיחקתי אותה קול כשחלום הסחלב החם מתמוסס לו.

      הסיפור של המקום, המעוצב באווירה כפרית פסטורלית, מרתק. למעשה, עד לפני כשנתיים המקום היה כולו חממת סחלבים, אך מאחר שמדובר בעסק לא רווחי במיוחד - הדרך היחידה להציל את החממה מסגירה, הייתה להפוך אותה למסעדה. חצי מהמקום הוקצה לכך וחציו השני נותר כחממת סחלבים. השילוב מעניין: ריח המטבח האיטלקי-ישראלי ממלא את החממה והסחלבים היוקרתיים "פולשים" להם אל תוך המסעדה. המסעדה מציעה פיצות חלביות, טבעוניות וללא גלוטן ומי שרוצה גם יכול לרכוש עציץ חדש לבית בתום הארוחה. גם שם הוגשה לנו פלטת גבינות מובחרות - כי מזמן כבר לא דחפנו איזו גבינה לגרון - ובהמשך פיצות שנראות כאילו הוכנו בבית, אך טעמם השתווה ואף התעלה על טעם הפיצות התל אביביות שממלאות את התפריט היומי שלי. היה מושלם - ומילה קטנה לשף: תוסיפו לתפריט סחלב חם. תאמינו לי, אין אחד שלא יעלה סלפי שלו שותה סחלב על רקע סחלבים.

      שעות פעילות: ראשון - חמישי - 08:30-22:00, שישי - 8:30-15:00.

      חממת הסחלבים (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      הסחלבים מקשטים את המסעדה (צילום: גארי רזניקובסקי)
      חממת הסחלבים (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      הפיצות של חממת הסחלבים (צילום: גארי רזניקובסקי)
      חממת הסחלבים (יח"צ , אלדד מאסטרו)
      חממת הסחלבים (צילום: אלדד מאסטרו)

      גליתא - חוות השוקולד

      אחרי שגופנו התמלא גבינה, הגיע הזמן לקינוח. דרך אגב, מצפה לנו ארוחת ערב עשירה במלון בעוד שעה ואני לתומי עוד תקעתי בורקס לפני הסיור כי חששתי שאגיע לארוחת הערב מורעב. חוות השוקולד של גליתא שבקיבוץ צובה הייתה העצירה האחרונה שלנו בסיור. "איך מתאים לי שוקולד עכשיו", אמרתי והסברתי לסובבים שאני מאמין הדוק בגישה שלמתוק יש קיבה נפרדת. בכניסה למקום חלפנו על בר שוקולד עשיר בפרלינים, טבליות שוקולד וגלידה תוצרת גילתא והריר כבר החל להצטבר לו בקצה השפה התחתונה. רק שאז נודע לי על מטרת הביקור: סדנת שוקולד. כלומר, לפני שנזכה לטעום מהשוקולדים, נצטרך להכין אותם. שפכתי קערת שוקולד חלב מומס לפה, נרגעתי וניגשתי ליצירה.

      בסדנה התבקשנו לעצב טבליות שוקולד ופרלינים מחומרי הגלם המתוקים שהונחו על השולחן. עובדי המקום הנהדרים סייעו לנו והיה בהחלט מהנה. את יצירת האמנות שלי תוכלו לראות בהמשך. בזמן שהשוקולד נכנס להקפאה, אנחנו נכנסנו למטבח בחוצפה ישראלית שכזו וביקשנו לצפות בתהליך הכנת השוקולד. כשתבואו תוכלו גם לצפות בסרט שמסביר ומדגים את תהליך יצירת השוקולד. מאחר שבמלון כבר חיכו לנו עם ארוחת הערב, נאלצנו לוותר על הסרט, לקחת את השוקולד לדרך כשהוא עוד לא מספיק קפוא ולבלוס אותו באוטובוס. שם סיימנו את הסיור שלנו ובדרך למלון נפל האסימון: אז מה היה לנו כאן בעצם? יהלומים, פרחים ושוקולד - המשולש הקדוש של הרומנטיקה. ככה בלי לשים לב יצא לנו טיול רומנטי (עם עוד 20 איש, אבל אנחנו פתוחים לרעיונות) שמכסה את חובתי להרשים בוולנטייס הקרוב.

      שעות פעילות: ראשון - חמישי - 10:00-18:00, שישי וערבי חג - 10:00-16:00. המקום כשר וסגור בשבת וחג

      גילתא - חוות השוקולד (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      יוצרים שוקולד בסדנה חווייתית (צילום: גילתא - חוות השוקולד)
      גילתא - חוות השוקולד (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      פרלינים שהכנו בסדנה (צילום: גארי רזניקובסקי)
      שוקולד בגילתא (אתר רשמי , דורון פנקס)
      יצא לי יפה?

      חזרה למלון

      שבעים ועייפים חזרנו למלון ומשם ישר לחדר האוכל. אמרנו "רק נטעם" ואיכשהו סיימנו עם ארבע צלחות מלאות. האוכל היה עשיר וטעים. אפילו מנה בנאלית כמו פסטה ברוטב עגבניות הייתה טעימה בהגזמה. השף המקסים, חגי אסרף, הציע לנו יין ובטעות יצאה לי קול זעקה קלה של "לאאאא", אך חבריי עם קיבת העל נהנו מכמה כוסות וויסקי במקום. הלכנו לישון וקמנו מוקדם לארוחת הבוקר, עשירה גם היא בגבינות למקרה שהתגעגענו.

      זמן לסיכום: המלון אידיאלי לזוגות ומשפחות עם ילדים. הוא לא "בראשית" אבל הוא גם לא מתיימר להיות כזה (למעשה הוא הולך להתיימר להיות כזה. תכף נדבר על זה). מלבד בעיית בידוד קלה בחדר (אנחנו די בטוחים ששמענו מתי הבחור מלמעלה נכנס להתקלח), לא היו לנו תלונות. להפך, היה מוש. היינו בכיף מעבירים שם עוד לילה אם בוואלה היו מפרגנים לנו בסופ"ש מלא. חוץ מזה, השירות היה אדיב, המלון יפהפה, האוכל - כפי שכבר הבנתם - מעולה ומיקומו המשונה - שהתגלה כאטרקטיבי בזכות שלל האטרקציות שמקיפות אותו - בהחלט מתאים לנופש כפרי רומנטי.

      מחירים: אמצ"ש - 900-1,300 שקלים, סופ"ש (שישי) - 1,200-1,980 שקלים. המחירים לזוג + 2 ילדים כולל ארוחת בוקר. אה וזוכרים שאמרנו "בראשית"? אז הרשת הודיעה על התרחבות והיא הולכת להשיק השנה מלון פרימיום יוקרתי לזוגות בלבד עם 60 חדרים, ביניהם 20 עם בריכות פרטיות, מתחם ספא, קומת טרקלין ובריכה על גג המלון המשקיפה להרי יהודה. אז כבר המחירים יהיו פחות שפויים מאלו. נבוא, ברור שנבוא.

      *הכותב היה אורח של מלון סי הוטל הנווה אילן ותיירות יהודה.

      חדרי הבוטיק בנווה אילן (יח"צ , סי הוטל נווה אילן)
      חדרי הבוטיק במלון (יח"צ, סי הוטל נווה אילן)
      קינוחי מלון סי הוטל נווה אילן (אתר רשמי , גארי רזניקובסקי)
      קינוחי המלון (צילום: גארי רזניקובסקי)
      ארוחת הבוקר במלון סי הוטל נווה אילן (אתר רשמי , ערן קנדל)
      ארוחת הבוקר המהפנטת במלון (צילום: ערן קנדל)
      הנוף הנשקף מהמלון (אתר רשמי , ערן קנדל)
      נוף הרי יהודה (צילום: ערן קנדל)