פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ריגה של נחת

      צילום: מערכת וואלה! NEWS, Shutterstock

      נעימה, טעימה, מאווררת ועם הרבה אופציות לשופינג ובילויים. ריגה היא יעד פחות מוכר לישראלים, אבל מי שמאס בערים צפופות וגדושות בתיירים יגלה פנינה מפתיעה ומצוינת לזוגות, לרווקים וגם למשפחות. כל זה, עוד לפני שדיברנו על הקשר ההדוק לשוקולד פרה

      בקיץ 2004 יצא סרט הפולחן "יורוטריפ", על מסעה של חבורת צעירים אמריקאים ברחבי אירופה. באחת הסצנות המרכזיות בסרט, מגיעים הצעירים לברטיסלבה ונתקלים בתרבות מוזרה, ענייה ובעיקר מאוד, מאוד זולה. בירת סלובקיה הייתה אז המייצגת הלא מחמיאה למזרח-אירופה, גוש נחשל ולא מפותח שלא הצליח להשתחרר עדיין מהעול הסובייטי.

      מאז עברו הרבה מים בדנובה, בוולגה וגם בדאוגבה, נהר בן כ-1,000 קילומטרים החוצה את רוסיה, בלארוס ולטביה. בשנים האחרונות נכנס לחיינו הביטוי "עיר מפתיעה" בהקשר של כל מיני בירות במזרח אירופה. ריגה, בירת לטביה, בהחלט נכללת בקטגוריה. זהו יעד פחות מוכר לישראלים - על פי משרד התיירות הלטבי, רק 17 אלף תיירים ישראלים ביקרו שם ב-2018, מרביתם עולים ממדינות חבר העמים לשעבר וקבוצות מאורגנות - אבל יש לו לא מעט להציע.

      צילום: דוד רוזנטל

      ההתחממות הגלובלית לא פסחה על האזור הבלטי

      כשכל דעה קדומה אפשרית חקוקה אצלי בראש, דמיינתי את המטוס של Air Baltic, חברת התעופה הלאומית של לטביה, כמו הכלאה בין טופולב רוסי מקרטע משנות ה-50 לבואינג 727 שיצא מזמן משימוש. העובדה שגם בחברה החביבה הזאת משתמשים במטוסים צרי גוף חדישים ושקטים לא צריכה להפתיע אף אדם שאינו ניאנדרטל צר-מחשבה כמוני. לאחר 4 שעות של טיסה רגועה נגענו באדמת ריגה. אם בעבר סוף הסתיו היה מושלג וקפוא, ההתחממות הגלובלית לא פסחה גם על האזור הבלטי, והטמפרטורות נעו בין 0 ל-6 מעלות - עדיין קר, אבל ללא רוח זהו מזג אוויר נסבל לחלוטין. קרנבל הכפור האמיתי נוטה להתחיל בינואר, כך שעם ביגוד חם לא מוגזם אפשר בסוף דצמבר ליהנות מאווירת כריסמס נוחה במיוחד.

      הדבר הראשון שניתן לחוש בריגה הוא עד כמה ששו הלטבים, גם לאורך השנים שבהן היו כפופים לברית המועצות ובמיוחד אחריהן, לנער מעליהם את חיבוק הדב הזה. כאחת הצלעות במשולש הבלטי, הכולל גם את אסטוניה וליטא, לטביה חסתה תחת שלטון רוסי, להוציא תקופת כיבוש של הנאצים בין 1941 ל-1944. לאחר שב-1991 הפכה למדינה עצמאית, היא מיהרה להשיל מעליה את התרבות הסובייטית ולהתמסר למערב. כיום השפה הרשמית השנייה במדינה (אחרי לטבית) היא דווקא אנגלית, כשרוסית היא רק שפת רשות שלישית, כשרוב הצעירים מעדיפים גרמנית על פניה.

      הבידול הזה ניכר לא רק בשפה אלא גם בתרבות ובארכיטקטורה. אמנם יש בריגה לא מעט מבנים עם השפעות סובייטיות, במיוחד מתקופת סטאלין, אבל הבנייה בעיר מושפעת בעיקר מהאדריכלות הצפון-גרמנית והסקנדינבית. התחושה היא של עיר מערבית, גם בשל רשת חנויות הנוחות הנורבגית Narvesen, ש-250 סניפיה פזורים ברחבי המדינה. הלטבים מאוד עצורים ומאופקים, אבל זה ממש לא אומר שהם לא נחמדים. ההתנהגות הסקנדינבית עטופה במינימליזם וגם האנשים בריגה לא ימהרו לשחרר חיוך, אך אם תבקשו עזרה הם ייצאו מגדרם כדי להעניק אותה.

      ריגה (דוד רוזנטל)
      הרבה מבנים עם השפעות סובייטיות, אבל פתיחות גדולה לארכיטקטורה מערב-אירופית. ריגה (צילום: דוד רוזנטל)
      שוק חג המולד בריגה בירת לטביה (ShutterStock , Shutterstock)
      בסוף דצמבר אפשר ליהנות מאווירת כריסמס נוחה. שוק חג המולד בריגה (צילום: Shutterstock)

      צפיפות? לא שם

      כאמור, רק 700 אלף איש חיים בריגה, המהווים למעלה משליש מ-1.9 מיליון התושבים בלטביה. המשמעות היא שיש המון מקום פנוי להסתובב בעיר, ששטחה גדול פי 6 מתל אביב. כ-3 מיליון תיירים, בעיקר רוסים וגרמנים, מגיעים אליה מדי שנה (לישראל, לשם השוואה, מגיעים 4 מיליון). לדברי המקומיים, גם בקיץ לא תצטרכו להזמין מקום במסעדה חודשיים מראש, כפי שתעשו בברצלונה או בבודפשט. העיר לעולם אינה צפופה, מה שמאפשר לכם לחוש אותה בלי להיתקל בנחילי אדם ובסוללות כייסים. ככלל, זוהי עיר אווירה נהדרת, במיוחד לפני חג המולד ובקיץ. הברים סולידיים ומשרים אווירה שמחה, ואם אתם רוצים חוויה מיוחדת מומלץ להגיע לבר הפנורמי המצוין בקומה ה-26 במלון המרכזי של רדיסון בלו.

      האזור המבוקש ביותר הוא ה-Old Town, המשופע במסעדות מצוינות. הלטבים, כיאה למדינה צפון אירופית, מתמחים בייצור מזון ימי ולכן ניתן למצוא בריגה כמה מסעדות דגים משובחות. מסעדת Dome נחשבת לטופ שבטופ (מקום 2 ב-Tripadvisor), ומגישה אוכל ים מעולה עם שירות פנטסטי. היא נחשבת ליקרה כשתחזיקו חזק - "יקר" משמעותו 25 יורו למנה עיקרית ו-7 יורו לקינוח. גם המסעדה על גג מלון גוטנברג מומלצת מאוד, לא רק בשל איכות הארוחה אלא גם בזכות הנוף הנשקף ממנה. גם בגזרת ה-fast food יש אופציות והן זולות מאוד. ברמת המגורים, מי שרוצה להתפנק יכול לגור בעיר העתיקה במלון הילטון החדיש (בנייתו הושלמה השנה) ומי שבאמת זכה בלוטו יוכל להזמין חדר במלון קמפינסקי היוקרתי.

      אני דווקא הייתי ממליץ על אחד משני מלונות רדיסון שממוקמים ברחוב Elizabetes מול שדרת Brivibas, כשלא רחוק מהם, על אותו רחוב, ממוקמת Entresol, עוד מסעדה מצוינת שמקוטלגת גבוה בהמלצות. הליכה נעימה (בכריסמס זה בכלל מגניב) לאורך 600 מטר בשדרה מובילה היישר לעיר העתיקה. המחירים במלונות הללו נמוכים משמעותית ועדיין תמצאו את עצמכם ממוקמים במרכז. סמוך להם שוכן קניון הגלריה, אם כי ייתכן שתתקשו למצוא בו את מבוקשכם. זהו אחיו הקצת יותר זול אבל עדיין מאוד יקר של קניון הגלריה בעיר העתיקה (Gallerija Centrs), שבו תצטרכו למכור כליה אחת ולשעבד את השנייה כדי לקנות זוג תחתונים.

      מתחם ארנבות בעיר ריגה לטביה (דוד רוזנטל)
      מתחם ארנבות ב-Brivibas Bulvaris (צילום: דוד רוזנטל)
      מוזיאון הק.ג.ב. בעיר ריגה לטביה (דוד רוזנטל)
      מקום ידידותי, בסך הכול. מוזיאון הק.ג.ב. ב"בית בקרן הרחוב" בריגה (צילום: דוד רוזנטל)

      ללכת לאיבוד בין שפע החנויות

      השופינג האמיתי נמצא במרחק קילומטרים ספורים מהמרכז. ריגה משופעת בקניונים. שני העיקריים שבהם הם Alfa ו-Spice (ספיצה), מתחמים עצומים ואמורפיים שניתן בקלות ללכת בהם לאיבוד בין שפע החנויות. גם שם המותגים היוקרתיים עדיין מאוד יקרים, אבל תוכלו למצוא לא מעט פריטים במחירים נוחים עד זולים מאוד ברשתות המוכרות, אלה שיש בארץ ואלה שלא, למשל New Yorker, שמעולם לא הבנתי מדוע היא מיוחצנת בישראל פחות מפרימארק.

      הקניות היומיומיות הן חידה. Rimi היא רשת הסופרים המובילה במדינה. היא לטבית, לא נורבגית או שבדית, ובכל זאת המחירים בה נופלים רק במעט מהמחירים בארץ. לא ברור איך תושבי העיר, שמרוויחים בין 1,000 ל-1,500 יורו בחודש, מצליחים לעמוד בעלויות שם. אם אתם רוצים לעשות קניות שגרתיות, עדיף לחפש סניף של רשת Maxima, המקבילה הצפון-אירופית של LIDL המופלאה, בית המקדש בכל טיול באירופה המרכזית.

      שופינג מסוג שונה הוא השוק של ריגה, שנמצא במרחק הליכה מהעיר העתיקה. מדובר במתחם עצום עם רחבה גדולה בחוץ וביתנים מקורים. האנגר הדגים הוא שוק הדגים הגדול ביותר בצפון אירופה, כך שמעבר למסעדות כל חובב דגים ימצא בו בית. גם שווקי הבשר והחלב מרשימים בגודל ובמבחר. אגב, לטביה התמחתה בייצור פרוות, ועדיין תוכלו לראות מוצרי פרווה בדוכנים ובחנויות, אולם עם השנים המגמה הולכת ופוחתת וטוב שכך.

      קניון אלפא בעיר ריגה לטביה (דוד רוזנטל)
      אפשר למצוא בו הרבה מציאות. קניון אלפא בריגה (צילום: דוד רוזנטל)
      שוק הבשר בעיר ריגה לטביה (דוד רוזנטל)
      מבחר עצום. האנגר הבשר בשוק (צילום: דוד רוזנטל)

      בריגה יש מוזיאון אמנות גדול וגם בית אופרה מפואר. אם אתם חובבי אדריכלות ועיצוב מודרני, שווה להגיע למוזיאון ה-Art Nouveau, בו תגלו את מורשת העיצוב והמחיה הלטבית מתחילת המאה ה-20. מוזיאון הכיבוש (Riga Occupation Museum) חביב אך לא מותיר חותם משמעותי. אם אתם רוצים לחוות באמת את לטביה בתקופת השואה, מומלץ לבקר בבית הנצחה לז'אניס ליפקה, שהציל למעלה מ-50 יהודים וקיבל ב-1966 את התואר חסיד אומות העולם. על כל אלה האפיל, בעיניי, מוזיאון הק.ג.ב. השוכן בחלק המודרני של העיר. "הבית בקרן הרחוב" (The Corner House) הוא המבנה המקורי ששימש את השירות החשאי הסובייטי, וכשתגיעו אליו יקדמו את פניכם דלת ברזל צהובה מלחיצה, רצפת לינוליאום מכוערת ורוח של ניכור, קרירות ורוע. בשעות עגולות יש סיור מודרך בתאי המעצר, שם תוכלו "ליהנות" ממראות של תאי צינוק דחוסים וכתמי דם אותנטיים על הקירות.

      מה עושים מחוץ לריגה? ללטבים יש שני יעדים עיקריים. יורמאלה (Jurmala) היא עיר קיט שעד סוף שנות ה-80 נחשבה לאחד היעדים היוקרתיים בברית המועצות. ניכר שחינה סר מעט, אם כי בזכות היותה שילוב טבעי מופלא בין חוף ים ליער עדיין ניתן להבין את הפוטנציאל הגלום בה ומדוע היא ממשיכה למשוך תיירים בכל קיץ. יש בה קהילה יהודית המונה כ-100 איש ובית כנסת חדיש ומפואר, בו מכהן שמעון קוטנובסקי-ליאק, שהיכרות קצרה עמו מעמידה אותו במקום גבוה בתחרות הרב המגניב ביותר ביקום. סיגולדה (Sigulda) היא עיירה המרוחקת כשעת נסיעה מריגה ומציעה בקיץ ובחורף שלל פעילויות למשפחות, בהן סקי ומזחלות, קפיצות בנג'י ועוד. מה אומר? ראיתי עיירות פנאי עם כריזמה גדולה יותר.

      חג המולד בריגה בירת לטביה (ShutterStock , Shutterstock)
      אין צפיפות כמו ביעדי כריסמס אחרים באירופה, ובכלל. רחובות ריגה המקושטים (צילום: Shutterstock)
      יורמאלה ריגה (ShutterStock)
      השילוב בין יער לחוף ים מושך רבבות תיירים בכל קיץ. יורמאלה (צילום: Shutterstock)

      לקראת סיום רק נציין Fun Fact נחמד על הקשר העמוק בין לטביה לתרבות הצריכה הישראלית. חברת הממתקים הלאומית Laima הוקמה בתחילת שנות ה-20 על ידי התעשיין אליהו פרומצ'נקו ושותפים יהודים אחרים. ב-1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה פרומצ'נקו לארץ ישראל ויחד עם אותם שותפים מעסקיו בלטביה ואחרים הקים חברה קטנה לייצור ממתקים. אתם מכירים אותה בשם "עלית".

      איך ומתי תוכלו לטוס לריגה? Air Baltic מפעילה בסתיו ובאביב שלוש טיסות שבועיות ובקיץ המכסה עולה לחמש טיסות. גם Wizz-Air מוציאה לעיר טיסות ישירות מנתב"ג.

      הכותב היה אורח של Air Baltic.