אנו רגילים לפגוש תיירים בטיילת, על חוף הים או בעיר העתיקה בירושלים ובעכו, נערי ונערות תגלית מצופפים את מרכזי הערים וצליינים בבגדים משונים עושים סיורים בין כנסיות בגליל.
אך מתברר כי ישראל, ותל אביב במיוחד, מושכת אליה לא רק תיירים "רגילים" שבאים בשביל מזג האוויר החם, החופים, או בשביל האוכל הטעים וההיסטוריה של ה"הולי-לנד". למעשה, ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחומים רבים, והדבר מושך ארצה תיירים מרחבי העולם אשר באים ללמוד, להתנדב ואפילו שוקלים להישאר.
הנה ארבעה תיירים "לא שגרתיים" שהגיעו לתל אביב, וכבר בטוחים שיחזרו לכאן שוב.
עוד בוואלה!
בן ארונוב: "לישראל יש מוניטין של אומת סטארט-אפ"
בן הוא יהודי אמריקני בן 26, שהגיע ארצה בקיץ האחרון כדי ללמוד פיתוח תוכנה ב-Le-Wagon, רשת בינלאומית ללימודי פיתוח תוכנה שלה סניפים בעוד 27 ערים ברחבי העולם - בהן תל אביב.
"כיהודי, תמיד אהבתי את הארץ והתחברתי לאנשים שבה. אבל לא רק בגלל זה הגעתי", אומר בן. "בארה"ב ניהלתי בר באולם אירועים ואחר כך הקמתי מאפייה של בייגלים. הלך לי מצוין. אך הבנתי שאני לא רוצה לקום כל יום ב-4 בבוקר ולאפות בייגלים".
לתל אביב, הוא מסביר, הגיע בשל המוניטין של ישראל כאומת סטארט-אפ, שממנה יצאו מיזמים גדולים כגון ווייז ומובילאיי. "ידעתי שיש שני מקומות להתפתח בהם - עמק הסיליקון או תל-אביב. היתרון של תל אביב הוא שמצד אחד יש בה הרבה תעשייה, ומצד שני היא קטנה ואפשר להכיר הרבה אנשים, אז בחרתי בה".
בן הגיע כמעט ללא ידע קודם במחשבים, ולאחר שהשתתף בקורס פיתוח תכנה מואץ של בית הספר לתכנות Le-Wagon, הוא יודע כעת לפתח אפליקציות לאינטרנט ושוקל את דרכו בתחום.
מה תל אביבי בעינייך?
"אנשים בתל אביב כל הזמן רוצים להתקדם. יש להם גישה של כל הזמן לחפש אחרי הדבר הבא. זה מעולה בעיניי כי דברים כל הזמן זזים ומתפתחים, למרות שזה לא תמיד משאיר מקום לנשום".
ליסה מקלכלן: "זה המקום בשבילי לפתח את עצמי כרקדנית"
ליסה, בת 20 מניו-זילנד, הגיעה לכאן ממש במקרה, וכיום רוקדת בלהקת המחול הישראלית פרסקו. היא למדה ריקוד בתיכון ולאחר מכן בבית ספר מקצועי. בנסיעה שערכה לסידני נתקלה במקרה בהופעת של להקת המחול הקיבוצית מישראל (KCDC). ההופעה הותירה בה רושם רב, והיא מיד בקשה ללמוד מהם.
"לישראל יש מוניטין מעולה בעולם הריקוד. כאשר ראיתי את ההופעה של להקת המחול הקיבוצית, והבנתי שאפשר להצטרף אליהם וללמוד מהם, ידעתי שלשם אני רוצה להגיע".
ליסה התקבלה אל תוכנית ההכשרה של להקת המחול הקיבוצית ולא חשבה פעמיים. היא ארזה מזוודה וטסה אל ישראל הרחוקה. לאחר עשרה חודשים עם תכנית ההכשרה של להקת המחול הקיבוצית, היא החליטה להתקדם לדבר הבא, ניגשה לאודינים של להקת המחול הישראלית "פרסקו" אשר מופיעה בארץ ובחו"ל, והצטרפה אליה.
"חשוב לי לפתח את הכשרון שלי ואת היכולות שלי. ישראל מייצרת להקות מעולות ורקדנים מעולים, ואני יודעת שכאן זה המקום הנכון בשבילי לפתח את עצמי כרקדנית ואמנית".
מה תל אביבי בעינייך?
"יש בעולם המחול הישראלי סוג של רעב ואמת באופן שבו נגשים להופעות ולחומרים שנוצרים".
סופיה קוברי: "תל אביב היא סוג של בירת התרבות הישראלית"
סופיה, יהודיה אמריקאית בת 26, למדה תיאטרון בקולג' והייתה בישראל כמה פעמים בעבר לרגל מפגשים משפחתיים. הגיעה הקיץ כדי להתנדב בתיאטרון הסימטה ביפו.
"הכרתי את ישראל כי יש לי כאן משפחה. ביקרתי בארץ כמה פעמים, אבל במהלך הביקורים כאן לא באמת הכרתי את המדינה לעומק, ואת מה שיש לה להציע", היא אומרת. בכך, מתכוונת סופיה לתחום המעסיק אותה בחייה - תיאטרון. לאחר סיום לימודי בקולג' החליטה סופיה להתקדם ברמה המקצועית וחיפשה מקום שבו תוכל להתפתח הן ככותבת יוצרת, והן כשחקנית. הזדמנות כזו ניתנה לה כחלק מתכנית "מסע", אשר מעודדת יהודים מרחבי העולם לבוא ולהתנדב בישראל.
"שמעתי שאפשר להתנדב כאן בתיאטרון שעושה פרינג' ומיד התלהבתי, כי זה המקום שבו נוצרת תרבות אמיתית - מהשוליים, בתהליך אומנותי ויצירתי שמחובר לתרבות המקומות ושואב ממנה", היא אומרת. בינתיים, סופיה מתנדבת כחודש בתיאטרון הסימטה, ומתעתדת להישאר בו עוד מספר חודשים.
"מכיוון שאיני רק שחקנית, אלא גם כותבת, חשוב לי להכיר את התיאטרון מכל הכיוונים שלו. כאן ניתנה לי הזדמנות ייחודית להיות מעורבת בכל התהליך ולא רק בחלק ממנו. לכן אני כאן", היא מוסיפה.
מה תל אביבי בעינייך?
"בתל אביב מאוד חווים את עולם המחול הישראלי מקרוב, זה ברחובות, זה באמנות, זה בכל. בעולם המחול הישראלי קיים סוג של רעב ואמת באופן שבו נגשים להופעות ולחומרים שנוצרים ובתל אביב שהיא סוג של בירת התרבות הישראלית מרגישים את זה בכל רגע".
אנדריאה מרטיני: "התאהבתי וידעתי שאחזור לכאן"
הפעם הראשונה של אנדריאה מרטיני האיטלקי (35) בישראל, הייתה לפני 16 שנה בטיול משפחתי וכבר אז ידע שיחזור אליה. "באתי לטיול כריסמס עם כל בני משפחתי", הוא נזכר, "התאהבתי וידעתי שאחזור לכאן, ממש אהבתי את ישראל, זה היה מרתק, מאוד אקזוטי, לראות את ירושלים ואת המדבר ועדיין לא ראיתי את תל אביב אפילו! זה היה מדהים לראות מקום כזה במזרח התיכון".
מרטיני למד והתמקצע במחול במולדתו איטליה ולאחר מכן בגרמניה, אך די מהר החליט לארוז הכל ולטוס לישראל. "ראיתי המון סרטונים של להקת בת שבע והחלטתי שאני חייב לנסות להתקבל, לא היו לי רגשות חמים לגרמניה והחלטתי ללכת על זה", הוא אומר. מרטיני רקד בבת שבע במשך ארבע שנים, במהלכן הכיר את אהבת חייו, יואב, תאורן מופעי המחול. בהמשך עברו לשבדיה לצורך עבודה אך שבו לפה.
"אני רוצה להתמקצע כאן ככוריאוגרף, למרות שלעבוד פה מאוד קשה למי שאינו ישראלי", הוא מוסיף. "אני רוצה להמשיך ללמוד וגם לעבוד כי הדבר המדהים בישראל הוא שבמקום כל כך קטן יש ריכוז עצום של אנשים מאוד מוכשרים. בהשוואה לאיטליה, הרמה המצופה מכוריאוגרף ומקבוצת מחול היא מאוד גבוהה. ההליך שנעשה כאן כדי שאוכל לעבוד הוא לא פשוט כי אני לא ישראלי, בחו"ל יותר קל אבל זה שווה את זה", אמר מרטיני שחבר בעמותת הכוריאוגרפים.
אתה מכיר רקדנים וכוריאוגרפים נוספים שהגיעו לישראל כדי להתמקצע?
"בהחלט, כדי ללמוד ולהשתפשף בתחום, אך גם כי הסקרנות גדולה לגבי ישראל, גם לגבי המחול וגם לגבי ישראל עצמה אבל שוב - מאוד קשה לזרים לעבוד פה בתחום".
