"התאהבנו בארץ הזו": התיירים שהחליטו לקנות רק סחורה ישראלית

האנה סטרויק (Struik), סטודנטית לסיעוד מהולנד בת 20. מטיילת עם אביה, יוהאן סטרויק, קבלן בן 55.

היי לך. כבר דקות ארוכות שאת עומדת, מהופנטת, מול המוני המתפללים פה בכותל המערבי. תמיד מסקרן אותי לצפות בתיירים שפוגשים לראשונה את הכותל.
(צוחקת) "אז תתפלא לגלות שזו כבר הפעם השלישית שאני בכותל, היית מאמין? ביקרתי בישראל כבר שלוש פעמים, ובכל פעם אני נדהמת מחדש. שמע, אני ממש-ממש רוצה לצלם את המתפללים, אבל אני לא יודעת אם מותר לי, כי אמרו לי שבשישי בערב אסור לצלם כאן. אז אתאפק... בכל מקרה, מדהימה אותי ההפרדה הזו בין נשים לגברים. זה משהו שאין מצב שתראה בהולנד. אם הייתי יכולה לצלם ולהראות לחברים שלי בבית, הם היו נדהמים גם. שם כולם נלחמים כל הזמן בעד שוויון".

ומה דעתך בנושא?
"בשנייה הראשונה, אני רוצה לומר ששוויון זה ערך עליון, אבל מצד שני, מי אמר שאנחנו צודקים? אולי ההפרדה הזו בין נשים וגברים צודקת? אולי היא חכמה ואנחנו לא מבינים את המהות שלה? אני באמת לא יודעת. אנחנו במקום של קדושה, יש דברים שקשה לנו לתפוס לעומק. מרוב שאנחנו במערב המתקדם עסוקים בשוויון, ופמיניזם וקריירה, אולי אנחנו מפספסים איזו אמת עמוקה".

אני רואה שאביך כאן חובש כיפה. אתם יהודים?
"לא. אנחנו נוצרים שמאוד אוהבים את ישראל. אבי שם כיפה כדי לכבד את המתפללים פה בכותל. זו הפעם השביעית או השמינית שלו בישראל".

וואו! יוהאן, אתה חייב לספר לי מה מושך אותך לכאן שוב ושוב?
"כנוצרי מאמין, ישראל חשובה מאוד בעיניי. אני קורא כל מה שאפשר לקרוא עליה - היסטוריה, גיאוגרפיה, פוליטיקה... חורה לי שבכל פעם שישראל מוזכרת בחדשות, זה תמיד בהקשר שלילי. וכך אנשים תופסים אותה. אני אומר לחברים שלי 'אתם חייבים להגיע לכאן, וכל מה שאתם חושבים על ישראל - ישתנה מיד'. אתה יודע שבהולנד, אנחנו קונים באופן קבוע בחנות שמוכרת מוצרים רק מישראל. היא מציעה מוצרי מזון, קוסמטיקה ועוד. הכל תוצרת ישראל".

האנה, ומה עושים בפעם השלישית בישראל?
"הפעם הראשונה שלי פה היתה בגיל 13. אבי שאל אותנו לאן נרצה לנסוע בחופשה השנתית. הוא אמר שנראה לו שיהיה משעמם שוב לצאת לחופשה באוסטריה או משהו כזה, והציע יעד שונה. אז הגענו וגילינו מקום נפלא. כעת, בין השאר, אני רוצה לבקר בבית חולים שערי צדק. אני לומדת סיעוד ובקרוב אהיה אחות. הגשתי בקשה לעשות פה את הסטאז' אבל לא התקבלתי. אז ביקשנו שלפחות יערכו לנו סיור בבית החולים - ולשמחתנו הם הסכימו! אז מחר אנחנו מבקרים בשערי צדק".

כן, זה בהחלט לא עוד חופשה באוסטריה...
"נכון. בקיצור, הגענו לכאן בפעם הראשונה ופשוט התאהבנו בארץ הזו. יש פה תחושה שלא תמצא בשום מקום אחר בעולם".

יוהאן, אתה אומר שאתה קורא הכל על ישראל. אתה בוודאי מודע למחלוקת שיש פה עכשיו בנושא השחיתות השלטונית.
"שחיתות זה תמיד רע, אבל באירופה אין שחיתות? גם בהולנד יש שחיתות שלטונית. בכל שבוע אתה קורא על מקרה כזה. אצלכם לפחות מוציאים את זה לאור. אצלנו זה יותר חבוי. ואני רוצה לומר עוד משהו חשוב: ביקרתי במקומות רבים, ואני יכול לקבוע בוודאות שישראל היא לא רק מדינה מתקדמת, היא מדינה שוחרת שלום. תראה לי מדינה אחת באירופה שיורים עליה טילים והיא לא מיד פותחת במלחמה. אתם פועלים בחוכמה, אתם לא תבחרו מיד בעימות אלא תנסו לפתור את הבעיות בדרכי שלום. אולי אני נאיבי, אבל כך אני חושב".

אתם מטיילים הרבה כאשר אתם מגיעים לישראל?
(יוהאן) "המון! בעוד יומיים אנחנו יוצאים לטיול אופניים באזור שדה בוקר, וגם נלון שם. אנחנו מאוד מצפים לזה. אגב, יש לי חולשה מיוחדת לגולן. בכל פעם שאני פה, אני נוסע לגולן. הנופים של המקום הזה, ההיסטוריה שלו. פשוט אוהב את הגולן".

(האנה) "אני מאוד אהבתי את אזור ים המלח. בשמורת עין גדי עשינו את המסלול הארוך והקשה, זה שאין בו כמעט מטיילים ותיירים".

אז את אוהבת מדבר?
"לא יודעת, עדיין לא הייתי במדבר".

אזור ים המלח הוא לגמרי מדבר. אז כן, בהחלט היית במדבר.
"אה, מעולה. זה יהיה דומה לטיול הקרוב שלנו בשדה בוקר?"

כן ולא. אתה כבר תראי. אבל אני בטוח שתיהני. גם את אוהבת את הגולן, כמו אביך?
"(צוחקת). אני אספר לך מה אני זוכרת מהגולן. בטיול הקודם, שבו היינו עם כל המשפחה, שכרנו רכב וטיילנו בגולן. ופתאום אני קולטת בשולי הכביש שלט שעליו כתוב בכמה שפות 'זהירות מוקשים'. ואז עוד שלט, ועוד שלט. המון שלטי מוקשים! התחננתי לאבי שנחזור, אבל הוא צחק עלי. אמר שאני סתם דואגת".

הנה, עוד משהו שלא תפגשי בחופשת סקי באוסטריה.
"בהחלט לא".

אני חייב להגיד לכם שהאהבה העזה שלכם לישראל מרגשת אותי. יש עוד כמוכם בהולנד?
(יוהאן) "תתפלא. יש המון אוהבי ישראל. יש ארגונים שתורמים כסף באופן קבוע, יש כנסיות רבות שמארגנות טיולים שנתיים לישראל. יש אימרה ידועה: 'היזהר כאשר אתה עושה עסקים עם יהודים'. איזה מין דבר מטופש! הישראלים שפגשנו בחנויות, במסעדות, בטיולים בארץ, היו כל כך הגונים".

גם נהגי המוניות?
"(צוחק) לא. הם לא".

ואת תל אביב אתם אוהבים?
"(יוהאן) לא ממש. זו עיר גדולה, מאוד דומה לערים גדולות בעולם ומאוד שונה מערים רבות בישראל. אני לא נוהג לבקר בה בדרך כלל. עם זאת, יש בה משהו מפליא שמעיד על הרוח הישראלית. אתה מגיע בטיסה מאירופה, חולף מעל קו החוף של תל אביב ורואה עיר ענקית, עם כבישים מהירים, מגדלים גבוהים ורחובות שוקקים. זה נראה נורמלי, עד שאתה קולט שלפני 60, 70, 80 שנה, לא היה פה כלום. רק חול! תראה לי עוד מקום שבעולם שיצר יש מאין בצורה כזו".

(האנה) "אני עדיין לא ביקרתי בתל אביב באופן מעמיק, אבל שלא כמו אבא שלי, אני דווקא חושבת שאהנה בה. כחובבת אמנות, שמעתי שיש בה מוזיאונים וגלריות מיוחדות. הייתי רוצה לבקר בה. ובכלל, כיף לפגוש ישראלים. אני חושב שהשירות בצבא עושה משהו טוב לישראלים".

באיזה מובן?
"תראה, בהולנד אין באמת צבא. יש לנו משהו כמו שלושה חיילים וטנק אחד. ופה, כל צעיר וצעירה חייבים לשרת כמה שנים בצבא. הערבוב הזה בין קבוצות שונות באוכלוסייה מחזק את החברה כולה. והוא גם גורם לאנשים צעירים להיות בוגרים יותר ברוחם. חבל שבהולנד אין לנו את התחושה הזו של 'ביחד' כמו שיש אצלכם".