הכי יפים, הכי מפותלים

האם אתם מוכנים לנסיעת חייכם? קבלו את עשרת כבישי הנוף המיוחדים בעולם, כאלו שבהם אסור יהיה לכם להוריד את הידיים מההגה ואת העיניים מהכביש אפילו לא לרגע. מה שכן יהיה מותר הוא בעיקר ליהנות מהדרך - ומהנוף.

עוד טיולי נוף מהפנטים:
70 המקומות היפים בישראל שלא צריך לשלם בהם
10 דברים שאתם חייבים לעשות ולראות בחו"ל לפחות פעם בחיים
16 יעדים מדהימים באירופה שטרם התגלו על ידי תיירים

מעבר סטלביו (Stelvio Pass) הוא כבר מזמן לא סוד. יש אפילו דגם של אלפא-רומיאו שקרוי על שמו של מעבר הרים זה, הממוקם בהרי הדולומטים, ואהוב במיוחד גם על מנחי התוכנית המוטורית הבריטית "טופ גיר".

כדי לנהוג כאן, מומלץ לקום השכם בבוקר, לצאת לדרך לפני כולם ולגלות עד כמה הכביש הזה שומט לסתות. פה תקבלו מנה גדושה של נופי האלפים המזרחיים (זאת בהנחה שתעזו להסיר עיניים מהכביש). הכביש עצמו כולל 75 פניות ופיתולים, במהלך טיפוס של כ-2,700 מטרים מעל פני הים.

מתי להגיע: מיוני עד אוקטובר. כדאי לבדוק מראש את מזג האוויר ולוודא שהדרך אכן פתוחה.

כביש טרנספגרשאן (Transfăgărășan) הוא "כביש פרא" רומני החוצה את הרי הקרפטים ואף טומן בחובו סיפור רקע מעניין. יש מי שבטוחים שהוא נסלל בכדי להגן מפני פלישה סובייטית אפשרית ויש מי שסבורים שהוא הוקם, על ידי נשיא רומניה שלעבר ניקולאה צ'אושסקו, רק כדי להוכיח שהדבר אפשרי. כך או אחרת, בשנות ה-70, מאות פועלים נהרגו במהלך סלילתו, שדרשה שימוש ניכר בחומרי נפץ לפתיחת מעברים. התוצאה: כביש המכונה "הדרך לרקיע". זאת מאחר שהכביש - שאורכו 114 ק"מ, מטפס מגובה של 496 מטרים לגובה של 2,400 מטרים. והוא עושה זאת תוך אינספור פיתולים מפחידים ומעבר על גשרים.

מתי להגיע: מיוני עד אוקטובר. כדאי לבדוק מראש את מזג האוויר ולוודא שהדרך אכן פתוחה.

הכביש, ששמו המלא James W. Dalton Highway, חולף באלסקה ונחשב לאחד המבודדים מסוגו בעולם. המעניין הוא שרק רבע מהכביש, שאורכו הכולל 666 ק"מ, אכן סלול. כל היתר - מהודק בחצץ. הכביש מחבר בין היישובים ליבגוד (Livengood) לדד-הורס (Deadhorse). הדרך אמנם מעט מפרכת, אך הפיצוי מגיע בזכות נופי רכס ברוקס (Brooks) ואוקיינוס הקרח הצפוני.

הכביש נפרץ בשנות ה-70 במטרה לסייע בהקמת ציר נפט מקביל, ועם השנים זכה למוניטין של כביש מסוכן - אך גם יפהפה. קחו בחשבון שכאן התנועה דלילה עד לא קיימת, אין מקומות לאכול ואין כל עזרה אם תזדקקו לה. פשוט הצטיידו מראש בערכת הישרדות.

מתי להגיע: מאמצע מאי עד אמצע ספטמבר.

הצטיידתם בכדור נגד בחילות? כנראה שאכן תזדקקו לו, כאשר תנועו על הכביש הנורבגי המפורסם טרולסטיגן (Trollstigen), שזכה לכינוי "סולם הטרולים". הדרך מטפסת בשיפוע של כ-10 אחוזים וכוללת 11 פניות חדות, בלב הנופים ההרריים, ששימשו רקע לאגדות רבות שבהם כיכבו טרולים. בדרך, תחלפו לצד מפלי מים מרשימים, כגון Stigfossen ואחרים. במעלה ההר, תמצאו מרכז מבקרים שבו תוכלו לנוח מכל התנועה הזו.

מתי להגיע: ממאי/יוני ועד אוקטובר/נובמבר.

אם אתם בעניין של טיול ממושך וחוויתי, זה המקום שלכם: כביש 40 (Ruta 40) בארגנטינה. אורכו 4,988 ק"מ והוא מחבר בין לה קיאקה (La Quiaca) בצפון, לא הרחק מהגבול עם בוליביה, לבין כף וירחנס (Cabo Virgenes) בדרום.

לאורך הכביש משובצות לא פחות מ-20 שמורות טבע, והוא עובר לצד נופים מגוונים. בין השאר, הוא חולף במערבי הרים רבים, בהם אברה דל אקאי (Abra del Acay), שגובהו המרבי 4,972 מטרים. כדאי לדעת כי שכירת רכב לכיוון אחד תהיה יקרה להחריד, ולכן תיירים רבים רוכשים רכב משומש בצד אחד של הכביש, ומוכרים אותו בקצהו האחר.

מתי להגיע: מספטמבר עד נובמבר ומאפריל עד מאי.

כביש קארקוראם (Karakoram), המכונה בקצרה KKH, נכלל בדירוג העולמי "הפלא השמיני של העולם". הוא נע לאורך 1,303 ק"מ הטובלים בנופים שלצד דרך המשי העתיקה, מהעיר אבוטאבאד (Abbottabad) שבפקיסטן ועד לקאשגאר (Kashgar) שבמחוז שינג'יאנג (Xinjiang) בסין.

סלילת הכביש נמשכה כ-20 שנים והסתיימה בשנת 1979. עם זאת, אל תצפו לכביש מודרני, מאחר שקטעים רבים בו כלל לא סלולים. בנוסף, נדיר מאוד למצוא באזור סוכנויות לשכירת רכב, ותיירים רבים עושים את דרכם באוטובוסים מקומיים הנעים במקטעים שונים של כביש זה.

מתי להגיע: ממאי עד אוקטובר.

כמעט כל שיחה בין מטיילים, הנוגעת לטיולים בדרום אמריקה, תערב בשלב כזה או אחר את צמד המילים "כביש המוות". זהו הכינוי לו זכתה דרך היונגאס הצפונית (North Yungas Road), הנמתחת לאורך 64 ק"מ. עיקר פרסומה החל באמצע שנות ה-90, בתקופה שבה הדרך גבתה את חייהם של כ-200 בני אדם מדי שנה.

הדרך יורדת מגובה של 3,600 מטרים, מלה פז (La Paz) ועד קורואיקו (Coroico) בבוליביה, כאשר קטעים רבים נעשים במרומי מצוקים. בשנת 2007 הוכשר ציר בטוח יותר, והדרך הישנה משמשת כעת בעיקר רוכבי אופניים (שגם בהם נפלו לא מעט חללים במרוצת השנים). כך, אם אתם מוותרים על האופציה הממונעת, תוכלו לשכור אופניים או לצאת לטיול אופניים קבוצתי מודרך.

מתי להגיע: מאפריל עד נובמבר.

כביש 550, שזכה לכינוי "כביש מיליון הדולר" (Million Dollar Highway), מתפתל לאורך 132 ק"מ באזור הרי סן חואן (San Juan) שבקולורדו. בדרכו הוא חולף בשלושה מעברי הרים בגובה של כ-3,000 מטרים. שמו של הכביש ניתן לו בזכות "תצפיות של מיליון דולר", הנערכות ברובן בין העיירה יוראי (Ouray) לבין סילברטון (Silverton). זהו גם הקטע שבו נוסעי הרכב יטולטלו מצד לצד, בשל הפיתולים החריפים.

מתי להגיע: ממאי עד ספטמבר.

32 ק"מ בוגדניים למדי ממתינים לכם בצפון האי מאווי (Maui) שבהוואי. הכביש נע בין קפאלואה (Kapalua) לבין ואיילאוקו (Wailuku), ושמו הרשמי הוא כביש 340. הוא יעניק לכם מבטים אינטימיים אל הטבע המקומי - יערות גשם מצד אחד ורצועות חוף מצד שני.

כל זאת, בהנחה שאכן תוכלו להסיר את העיניים לרגע מהדרך - מה שממש לא מומלץ לעשות. הסיבה: רוחבו של הכביש הוא קצת יותר מרוחבו של נתיב אחד, ובו מצוקים גבוהים, גשרים וסיבובים מסוכנים ללא שדה ראייה מספק. הנהיגה כאן תדרוש מכם תשומת לב מלאה. בתמורה, תקבלו הצצות אל נופים שרק מעטים מבין מבקרי האי הזה יזכו לקבל.

מתי להגיע: מאפריל עד מאי ומספטמבר עד נובמבר.

למרות שאורכו בסך הכל כשמונה ק"מ (הקצר ביותר ברשימה זו), מדובר באחד מכבישי הנוף היפים והדרמטיים בעולם. זהו גם היהלום שבכתר בעבור חובבי הנהיגה באשר הם. הדרך האטלנטית (Atlantic Ocean Road) חולפת בארכיפלג יפהפה ומחברת בין העיר איידה (Eide) לבין האי אבריי (Averøy). כאן תחלפו מעל 12 גשרים יפים, שבעונות שונות עשויים להתכסות בערפל כבד, מה שיוסיף נופך מסתורי לנסיעה. מעניין לגלות כי הפרויקט החל כקו רכבת, אך הפך לכביש נופי, שנחנך בשנת 1989.

מתי להגיע: ממאי עד יוני ומספטמבר עד אוקטובר.