מטמון נדיר וחשוב הכולל 24 מטבעות זהב ועגיל זהב, נחשף לפני ימים אחדים בגן הלאומי קיסריה. מטמון הזהב הוטמן בתוך כלי ברונזה קטן, והוסתר בדופן של באר מים שהייתה שייכת לבית בשכונה המתוארכת לתקופות העבאסית והפאטימית (לפני כ-900 שנה).
לדברי מנהלי החפירה, ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מרשות העתיקות, "מטבע שנמצא במטמון ומתוארך לסוף המאה ה-11, מאפשר לקשור את החבאתו עם אחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה באותה תקופה - הכיבוש הצלבני של העיר בשנת 1101. לפי העדויות, באירוע זה נטבחו רוב תושבי קיסריה בידי צבאו של בולדווין הראשון, מלכה של ממלכת ירושלים הצלבנית. יש להניח שבעל הבית שהחביא את המטמון שנחשף, כמו גם בני משפחתו, נספו בטבח או נמכרו לעבדות, ולכן לא זכו לשוב ולאסוף את רכושם".
ממצא חשוב זה מתווסף לשני מטמונים בני אותה התקופה שנמצאו קרוב למקום גילויו של המטמון הנוכחי - האחד, של תכשיטי זהב וכסף שנמצא בשנות ה-60 של המאה הקודמת, והשני של כלי ברונזה - בשנות ה-90. כיום מוצגים המטמונים האלה במוזאון ישראל בירושלים. בנוס, לפני שנתיים וחצי מצאו צוללנים אוצר מהתקופה הרומית בספינה טרופה בנמל קיסריה.
במרכז פעילות החפירה והשימור הרב שנתי של פרויקט קיסריה עומדת החזית המרשימה של המבנה הציבורי המרכזי של העיר מלפני כ-2030 שנה - המתחם המקודש שבנה הורדוס, כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא. תגלית המטמון החדשה בבאר שייכת למתחם זה, והיתה חלק מבית משכונות פאטימיות ועבאסיות שנבנו אלף שנה מאוחר לתקופתו של הורדוס, בחזית המערבית של במת המקדש שבנה. שכונות אלה השתרעו גם על חלקים של המעגן הפנימי של נמל קיסריה, אשר יובש באותו שלב.
לדברי ד"ר רוברט קול, מומחה מטבעות ברשות העתיקות, "המטמון מורכב משילוב יחידאי שטרם נראה בארץ, בין שני סוגי מטבעות - 18 דינרים פאטימים המוכרים מחפירות קיסריה ומחפירות נוספות והיו הכסף המקובל של אותה תקופה, ולצידם קבוצה קטנה ונדירה ביותר של שישה מטבעות זהב של קיסרי ביזנטיון. חמישה מהמטבעות יוצרו בצורה קעורה, והם שייכים לתקופתו של הקיסר מיכאל השביעי הדוקאס. מדובר במטבעות זהב שלא ידוע שהיו חלק ממחזור הכספים בארץ, והדבר עשוי להצביע על קשרי מסחר בין קיסריה וקונסטנטינופול באותה התקופה. מעניין לדעת שכל מטבע זהב כזה, שוויו היה אז כשל משכורת שנתית של איכר פשוט, ולכן נראה שמי שהחזיק במטמון היתה משפחה אמידה".
המטמון נמצא במסגרת פרויקט החפירה והשימור שמתבצע בגן הלאומי, בהשקעה של כ-150 מיליון שקלים מקרן אדמונד דה רוטשילד, ובשיתוף פעולה בין החברה לפיתוח קיסריה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים.
מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה מציין כי: "המטמון נחשף במהלך השלמת פרויקט שאנו שוקדים עליו למעלה משנתיים: חשיפת הקמרונות האדירים של הנמל מימי שיא תפארתה של קיסריה הרומית. אך סמלי הוא שמטבעות הזהב נתגלו בערב חג חנוכה והם מבחינתנו בהחלט 'דמי חנוכה, המעידים כמה עדיין רב הנסתר על הגלוי בקיסריה. אנו מזמינים את הציבור לנצל את ימי החנוכה ולהגיע עם הילדים להתרשם מהגילוי המרתק". כרסנטי הדגיש כי במקביל לחשיפת האוצר, בסמוך לקמרונות המקדש, נמשכות עבודות הפיתוח גם במתחם בית הכנסת העתיק שבו, רק לאחרונה, שוחזר חלק מריצפת הפסיפס.
לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "סיפורי הכיבוש מסמרי השיער של קיסריה קורמים עור וגידים לנגד עיננו בדמות מטמון מטבעות ועגיל זהב. עדויות אישיות כאלה מסיעות אותנו אחורה בזמן ומחברות אותנו לבני אדם כמונו, שחיו כאן, פחדו וחלמו על עתיד טוב יותר.
לדברי מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין: "יש לנו, יחד עם כל הגופים המעורבים בשימור ופיתוח גן לאומי קיסריה על אוצרותיה ועושרה האדריכלי, את החובה וגם הזכות להוביל פרויקטים לשימור המורשת של קיסריה העתיקה למען הציבור כולו והדורות הבאים".
גיא סברסקי, סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד: "תגלית שכזו שבה ומדגישה את חשיבות השימור והנגשת מתחם העיר העתיקה והנמל לביקור מאות אלפי תיירים מהארץ ומחו"ל. מדובר בפרויקט בעל משמעות כלכלית ניכרת לפיתוח האזור".
