בשנת 2011 התקיימה תחרות פלאי עולם של הטבע, שבה ים המלח עלה לגמר והיה מועמד לזכייה. תואר שכזה היה בוודאי מעניק לפלא הטבע ההולך ונכחד שלנו דחיפה רצינית של השקעות ותיירים, כפי שקרה לפטרה, אצל שכנתנו הירדנית, שנבחר לאחד משבעת פלאי עולם שיצר האדם. אבל ים המלח הפסיד בתחרות, ומפרץ הא לונג (Ha Long) בווייטנאם שהגיע לגמר כמוהו, דווקא זכה. באותם ימים סיקרתי את התחרות ולא הבנתי איך יכול להיות שהמקום הנמוך בעולם לא נכלל בשביעייה המופלאה. אבל כשביקרתי לאחרונה במפרץ הא לונג, הבנתי למה הפסדנו.
מפרץ הא לונג (בווייטנאמית "הדרקון הנוחת", "היורד מהשמיים") הוא באמת אחד המקומות המרשימים והמיוחדים ביקום שלנו. הוא שוכן בצפון-וייטנאם בתוך מפרץ טונקין שבים הדרומי של סין, ואורכו 120 ק"מ. בתוך ים האזמרגד הירוק שלו, צצים מן המים מספר עצום של כ-2,000 איונים וצוקי גיר ודולומיט קשה בגובה ממוצע של 200 מטרים. למעשה, הווייטנאמים טוענים שהמספר המדוייק של האיים הוא 1,969, ממש כמו שנת מותו של הנשיא האהוב ואבי האומה העצמאית של וייטנאם, הו צ'י מין. האגדה המקומית גורסת, שהמפרץ נוצר כשהסינים ניסו לכבוש את וייטנאם, או אז הגיח מן השמיים דרקון ויצר את האיים במכת זנב על המים וגם מערות שבהן יכלו המקומיים להסתתר.
צפו: כך נראית "הפנינה" של וייטנאם
לילה על המים
שום טיול בווייטנאם לא שלם מבלי שתבקרו במפרץ הא לונג, שהוכרז אתר מורשת עולם של אונסק"ו כבר ב-1994. לסיור במפרץ חייבים להקדיש לפחות יומיים מלאים, הכוללים לינת לילה בספינה. זוהי גם הדרך היחידה לטייל במפרץ, שמוסדר על ידי השלטונות. בכל יום יוצאות עשרות ספינות עמוסות תיירים מהנמל של העיר הא לונג סיטי, ומציעות שיט ולינה ברמות שונות. השיט יכול להיות זול וקצר בן ארבע שעות בספינה שנראית יותר כמו רפסודת דייגים, או בספינה ברמה של ארבעה, חמישה ואפילו שישה כוכבים, המציעות חדר עם מקלחת, ארוחות טובות וכמובן פעילויות וירידה לאיים תוך כדי ההפלגה.
בספינה ברמת ארבעה כוכבים תקבלו חדר לזוג עם מצעים נקיים, מקלחת ושירותים פרטיים. בהחלט חדר סביר וטוב, שגם ככה לא תבלו בו כמעט, מעבר ללינה. בספינה עצמה ישנו חדר אוכל שמציעה מגוון ארוחות וקינוחים, מערביים כווייטנאמיים, בר עם אלכוהול לסוגיו (בתשלום נוסף), כולל Happy Hour לפנות ערב. פה ושם מכריזה ג'יין, אחת מאנשי הצוות, על האי או האטרקציה שאליה מתקרבת הספינה, אבל המידע שניתן ברמקולים המנומסים דל וכללי ביותר. כדאי לעשות הכנה מראש. ג'יין בכלל מהפיליפינים, ומספרת לי שאין מספיק מקומיים שדוברים אנגלית רהוטה, וכך היא מצאה את עצמה עושה "קוויקים" הלוך-חזור בספינת תיירים בכל יומיים.
מחיר ללילה לזוג בספינת 4 כוכבים יעלה כ-250 דולרים, בספינות היוקרתיות יותר תשלמו כבר 600-500 דולרים, אבל התמורה, השירות, התנאים וגודל הספינה בהתאם.
"התרנגולים המתנשקים"
הספינות שנעות בנתיב המפוקח על ידי השלטונות הווייטנאמים, היות ודרך הים הבריחו בעבר ועד היום סחורות, אופיום וגם בני אדם לסין וממנה, שטות בקצב איטי ומוסדר ורובן עוצרות באותן איים ואטרקציות. אחת המוכרות שבהן היא "מערת ההפתעה", ששוכנת באי בו און (Bo Hon) ונקראת כך עקב ההפתעה שאותה חווים התיירים שבאים אליה. בתחילה, הטיפוס במדרגות אל המערה הענקית אינו מבשר על פלא מסוים, אבל ככל שממשיכים להלך בשביל המסודר, נגלה לפתע חלל ענק של מערת נטיפים מרהיבה על שלל צורותיה. השילוב של התאורה שהונחה במקום, לצד ה"מונומנטים" שיצר הטבע בתהליך הקרסטי של המסת הגיר בן מיליוני השנים, יוצר מחזה מפעים של צורות וצבעים מרתקים. אז גם מבינים את גודל ההפתעה.
אחד האיים הפופולריים במסלול השיט של הספינות הוא קאט בה (Cat Ba) שבדרום המפרץ. האי מפורסם ביותר מ-70 מיני הציפורים ו-32 מיני בעלי החיים שבו, כשהמוכר שבהם הוא קוף הלנגור הנמצא בסכנת הכחדה. באי ישנו פרויקט שימור של הקופים הללו, שדי נדיר לראות, היות והם מעדיפים להתנדנד בין צוקים ועצים מאשר לבוא במגע עם תיירים. בקאט בה ניתן גם לצאת לטרקים באורכים שונים, לטייל עם אופניים או לטפס על צוקים ב"עמק הפרפר" המציע דרגות טיפוס שונות. אבל זה כבר למתקדמים.
שני איונים קטנים אחרים, הפכו עם הזמן לסמל התיירותי של הא לונג ומופיעים על גלויות, מגנטים ושאר פיצ'עפקס תיירותי שימכרו לכם בכל חנות מזכרות. מדובר בשני צוקונים הניצבים זה מול זה כמו בקרב תרנגולים, וכבר זכו לשם "התרנגולים המתנשקים" או "הנלחמים". אין ירידה אליהם, מקסימום צילום מהספינה.
הישראלים רוצים "לסמן וי"
מפרץ הא לונג הוא כמובן לא האטרקציה היחידה בווייטנאם, ויש עוד הרבה מה לראות בה, בטח בצפונה. מטרסות האורז של סה פא (Sa Pa), דרך נין בין (Ninh Bình) הידוע כ"מפרץ הא לונג שביבשה", הכפר העתיק מאי צ'או (Mai Chau) ועד האנוי, בירת הצפון הסואנת. ניסים טל, מנכ"ל סוכנות הנסיעות הישראלים בווייטנאם, מסביר שכדאי להקדיש לכל חלק במדינה את הזמן שלו, כלומר מינימום מספר שבועות. לדבריו, הישראלים מנסים להספיק את כל וייטנאם בשבועיים, תוך כדי "סימון וי" על האטרקציות התיירותיות, ולכן לא חווים אותה כמו שצריך. טל, איש תיירות ותיק שעבד שנים בחברות נסיעות בארץ, חי בווייטנאם בשש השנים האחרונות ומספק שירותי תיירות לישראלים שרוצים לטייל בה, החל משלב ייעוץ ובניית הטיול, דרך המלצות על אטרקציות וכלה, רחמנא ליצלן, בפתירת בעיות אישיות ורפואיות.
טל מספר על גידול מרשים בכמות הדרכונים הישראלים שנכנסו לווייטנאם ב-2017, העומד על 25 אלף דרכונים בסך הכל, וקושר זאת לפתיחת השמיים למזרח, כמו גם למאמצי השיווק של לשכת התיירות הווייטנאמית. אבל לא רק ישראלים מגלים את המדינה. במדד הצמיחה התיירותית שפרסם האו"ם בספטמבר האחרון, דורגה וייטנאם במקום השלישי עם גידול של 29.1 אחוזים בתיירים שהגיעו אליה ב-2017 - זינוק עצום ביחס למדינה שרק השתחררה מהאמברגו האמריקני ששיתק אותה עד 1995.
23 שנים אחרי אותו חרם שנבע מתוצאות מלחמת וייטנאם הארורה, שגבתה את חייהם שלה כארבעה מיליון מקומיים, וייטנאם נמצאת על הגל ו"מאיימת" לנגוס בעוגת התיירות התאילנדית המוכרת והאהובה על העולם, וכמובן על הישראלים. את זה גם הבינו לאחרונה חברות התעופה הישראליות, ארקיע ואל על, שמיהרו לחתום הסכמי קוד-שייר עם וייטנאם איירליינס שיביאו את עשרות אלפי הישראלים שמגיעים אליה בשנה מבנגקוק. ואם זה לא מספיק, שגריר ישראל בווייטנאם, נדב אשכר, קיבל לאחרונה פנייה מחברת התעופה ווייטנאם איירליינס בדבר בירור לגבי סלוטים (זמני טיסה) בנתב"ג ושאר שאלות לפני פתיחת קו ישיר בין האנוי לתל אביב כבר בספטמבר 2019, כפי שפורסם בוואלה! לראשונה.
המזרח נפתח
אבל עד שיפתחו כאן קו ישיר להאנוי, וייטנאם לא צריכה להפחיד אתכם בשל המרחק או המחיר. לרוב, נהוג לטוס אליה מתל אביב דרך בנגקוק או הונג קונג, כשאחת המתמודדות הראויות על לב הישראלים ליעד, ובכלל למזרח, היא רויאל ג'ורדניאן, שגם אירחה כותב שורות אלו בווייטנאם ביחד עם משרד התיירות הווייטנאמי. על פניו, נשאלת השאלה מדוע לטוס עמה, כשצריך לעצור בעמאן ובבנגקוק לפי וייטנאם, ויש חברות שעושות זאת בשני "לגים". לכך מצאתי שלוש תשובות טובות: ראשית המחיר. בבדיקה שערכתי לחודש ינואר, המחיר מתל אביב לבנגקוק עם רויאל עומד על 700 דולר, לכך תוסיפו עוד 120 דולרים בממצוע לטיסת הלוך-חזור מבנגקוק לווייטנאם, ויצאתם עם טיסות הלוך-חזור ב-830 דולרים. אצל המתחרות מצאתי לרוב מחיר יקר יותר. שנית, החברה מפעילה בקו תל אביב בנגקוק את מטוסי הדרימליינר שלה באופן קבוע, חוויית טיסה בפני עצמה, שכנראה לא תמצאו אצל המתחרות, בטח לא אצל ארקיע. שלישית, הדיוטי פרי של עמאן הוא מהזולים שיש, עם פקט סיגריות ב-20 דולרים ואלכוהול שזול ב-20-15% מהארץ וגם לאונג' מפנק עם חומוס ירדני, מקלחות וכורסאות שימתיקו את הזמן עד לקונקשיין הבא.
דבורה ברוכשטיין, נציגת רויאל ג'ורדניאן בישראל, מסבירה שלחברה יש 18 טיסות שבועיות בין תל אביב ועמאן, וכולן מכוונות עבור הציבור הישראלי ובמינימום של זמן שהייה בירדן (כשעה וחצי) עד טיסת ההמשך לתאילנד. "78% מהישראלים שטסים איתנו, ממשיכים מעבר לעמאן, כשבנגקוק היא היעד העיקרי ואחריה ארה"ב ואירופה", היא אומרת ומדגישה שהחברה לא טסה מעל איראן ואזורי קונפליקט, "אז הישראלים יכולים להיות בטוחים".
ואחרי שנחתתם בווייטנאם, הדרך מהאנוי למפרץ הא לונג אורכת כארבע שעות נסיעה. אז ייתכן שווייטנאם איירליינס תחל לטוס ישירות בשנה הבאה לישראל, אבל עד שזה יקרה, לא כדאי לתת להא לונג ביי לחכות. בינתיים, סימנתי לי עוד וי על פלא עולם. נשארו לי עוד כמה ברשימה, ואני מתכוון להספיק את כולם.
סו לונג, הא לונג!
