טיול באלבניה מותיר אותך בראש ובראשונה מופתע. בכל כך הרבה מקומות שבהם אנחנו מבקרים ישנה תחושה שכבר היינו כאן, גם אם זו הפעם הראשונה שבה אנחנו מבקרים במקום. ראינו את זה כבר בסרטים, בסדרות וברשתות החברתיות. ובכן, אלבניה היא שונה, היא אומנם מופיעה בסרט "לכשכש בכלב" האמריקני כמדינה שעמה לארה"ב יש מלחמה דמיונית, אבל מעבר לזה הנוכחות שלה בתרבות הפופולרית דלה למדי.
הכל על היעדים החמים של הקיץ - בפייסבוק של וואלה! תיירות
אז מה יגלה התייר הישראלי שינחת בשדה התעופה על שם אמא תרזה בבירה טירנה? ראשית, שאמא תרזה אומנם נולדה תחת האימפריה הע'ותמנית בעיר אוסקופ (בימינו סקופיה, בירת מקדוניה שגם היא גובלת באלבניה), אבל אביה היה אלבני, והיא נחשבת לאישיות הגדולה ביותר שהעם האלבני העמיד בתקופה המודרנית. שדה התעופה מרוחק כ-25 דקות נסיעה מהעיר, ומונית מהשדה למלון במרכז בעיר תעלה כ-3,000 לק או 20 אירו.
שנית, שהמדינה שהייתה אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם, בתקופת שלטונו הקומוניסטי-רודני של אנוור הוג'ה בארבעת העשורים שמסוף מלחמת העולם השנייה ועד מותו ב-1985, פותחת את שעריה בשנים האחרונות לתיירים, ואלה מגיעים לא רק ממדינות הבלקן השכנות. שלישית, חופשה באלבניה לתייר הישראלי היא חופשה זולה יחסית וה-Value for money שלה הוא גבוה בכל מה שקשור לאוכל, קניות אטרקציות ובילויים. אם תבחרו לצאת מהבירה טירנה תיתקלו גם בנופים יפים, הרים, גבעות, נחלים ואגמים.
חברת ישראייר, שמימנה את נסיעתו של כותב שורות אלה, מאפשרת לתייר הישראלי לגלות את אלבניה במגוון דרכים: חופשה עירונית בבירה טירנה, חופשה של בטן-גב בחופים יפים בעיר דורס הרחוקה כחצי שעה מטירנה, וטיולי טבע מרשימים שיכולים לכלול גם טיולי ג'יפים בנופים הרריים הפרוסים לאורך המדינה, כמובן שאפשר גם לשלב בין הדברים ולבנות חופשה לפי ההעדפה האישית שלכם.
אלבניה, המכונה גם "ארץ הנשרים" (ועל דגלה מוטבעים נשרים) היא מדינה רבת ניגודים. מצד אחד, מדובר במדינה ש-70 אחוזים מאוכלוסייתה מוסלמית, אבל בביקורנו שהתקיים במהלך חודש הרמדאן לא ניכרו סממנים תרבותיים אסלאמיים. המסגדים קיימים ומעת לעת נשמע קולו של המואזין הקורא לתפילה, אך על השולחנות במסעדות נראו מנות חזיר, יין מקומי מוצלח נמזג בכל ארוחה וגם הלבוש של המקומיים הוא לבוש מערבי, ולמעשה למעט מקרה אחד לא נראו נשים או גברים בלבוש המזוהה עם האסלאם.
עוד על יעדי הקיץ השנה:
אפקט הפרפר: החופים שאירופה עוד לא הרסה
מספיק עם קו-פנגאן: מדריך האיים הלא מוכרים של תאילנד
הפיליפינים לצעירים: ריגושים, נופים וחופי ים אקזוטיים
האלבנים גאים מאוד בהיסטוריה הרחוקה שלהם, ומבחינתם היותם צאצאי האיליריים היא אות כבוד ועובדה המבדילה אותם מאזרחי המדינות הסובבות אותם. ההיסטוריה הקרובה פחות מעוררת גאווה, ו-40 שנות בידוד תחת משטרו של הוג'ה עדיין נותנות את אותותיהן במאות אלפי בונקרים, שנבנו במדינה בשל הפרנויה של השליט מפלישה אל המדינה הקטנה. גיבורה הלאומי של אלבניה הוא סקנדנבג, חייל בן המאה ה-15 שלחם בעות'מאנים במשך 25 שנה ובתקופת חייו לא הצליחה האימפריה להכניע את האלבנים.
פסל בדמותו מוצב בכיכר המרכזית בטירנה, ובמבצר בקרויה, המקבילה האלבנית למצדה, שבה התבצר הגיבור הלאומי, ישנו מוזיאון המוקדש לו. המבצר מומלץ לביקור ונוף יפה נשקף ממנו, אך הנוף ממבצר הרוזפה שבשקודרה (Shkodra) עולה עליו.
המקומיים נראים כמי שמחבבים את ישראל
כשלושה מיליון תושבים יש באלבניה, אך בדומה לעמים אחרים שסבלו משלטון דיקטטורי וממצב כלכלי קשה, רבים הם יותר האלבנים הגולים בעולם, והמקומיים מעריכים שמדובר בכשבעה מיליון שחיים במדינות אחרות, וחלקם אף תומכים כספית במשפחה שנשארה, באים לבקר וממריצים את הכלכלה המקומית. המקומיים, מעבר לאופי מסביר פנים ככלל, נראים כמי שמחבבים את ישראל, והבחורה בפארק המים שבו ביקרנו מעט מחוץ לטירנה אמרה שזו הפעם הראשונה שהיא פוגשת ישראלים, ונראתה די מרוצה מהעניין. הפארק עצמו חביב אך לא גדול במיוחד, אבל משפחה עם ילדים תוכל להעביר בו שעות אחדות.
ייחודה העיקרי של אלבניה הוא באתרי הטבע שלה ובנופיה שמשלבים שרשראות הרים, אגמים ונחלים וכן בעלי חיים שמופיעים לעיתים במקומות בלתי צפויים, כולל בכביש המהיר משדה התעופה של טירנה למרכז העיר. העיר שקודרה, הרביעית בגודלה באלבניה נמצאת בצפון המדינה ובשטחה נמצא אגם יפה מאוד הקרוי על שמה של העיר. שטחו מתחלק בין אלבניה לשכנתה מונטנגרו, והוא האגם הגדול ביותר בבלקן. לשם השוואה: גודלו למעלה מפי שניים וחצי מהכנרת. נקודת ציון חשובה נוספת בשקודרה היא מבצר הרוזפה (Rozafa Castle - שושנים). אחרי טיפוס רגלי ברמת קושי סבירה נשקף מפסגת המבצר נוף מרשים המשלב את מראותיה של העיר, רצועת החוף היפה, האגם ונהרות הנשפכים אליו, מספר איים וגבעות ירוקות התוחמות את כל היופי הזה. לרגע אפשר היה לחשוב שאנחנו במקום אחר לגמרי, אבל דגלה האדום של אלבניה מתנוסס בפסגת המבצר וממקם אותנו מחדש.
אוהבים פירות ים? אז יש הרבה ובזול
הטיפוס אל המבצר והירידה ממנו מפתחים למטיילים הממוצעים את תחושת הרעב, והאוכל האלבני שהוא חלק מהמטבח הבלקני ומושפע גם מהמטבח האיטלקי, בהחלט ערב לחך. המקומיים מתגאים בירקות ופירות טריים שמפגינים נוכחות במרבית הארוחות, וגם מקומן של גבינות מקומיות לא נפקד מהשולחן. אחרי מגוון עשיר של מנות פתיחה, אתה מבין שבדומה למקומות נוספים העולם, אפשר להרכיב ארוחה נהדרת ממנות הפתיחה הללו, אבל באלבניה לא התכוונו לתת לתיירים החיוורים מישראל לעצור כאן.
ביומנו הראשון בשקודרה אכלנו במסעדה על גדות האגם המרהיב של העיר. המנה העיקרית הייתה נתחי דג קרפיון בליווי בצל מבושל עם רוטב מתקתק. היא הוגשה בכלי חרס גדול, וזו נחשבת מנה יומיומית ואופיינית לאזור. גם מקומם של מאכלי הים לא נפקד, וחובבי הז'אנר ימצאו באלבניה פירות ים טובים ולא יקרים כלל.
את החוויה הקולינרית הטובה ביותר באלבניה חוויתי בחווה אורגנית בעלת השם הקליט והזכיר Mrizi Zanave. החווה ממוקמת במחוז שקודרה, ומגישה אוכל מתוצרת מקומית בלבד: ירקות המגודלים בכפרים שבאזור, גבינות המיוצרות בקרבת מקום ועד בשר משובח, מגוון גדול של קינוחים ויין מקומי טוב בהחלט. ארוחה עשירה שכזו, עם שפע מנות שכל אחת מהן (הייתי חוזר עכשיו בשביל הפסטה המצוינת) הייתה טובה מאוד ותשביע גם את הרעבים שבינינו, ועלתה כ-15 אירו לאדם - מטבע שהאלבנים שמחים לקבל לפחות כמו את המטבע המקומי שלהם, הלק. שני האחים המפעילים את המסעדה מכוונים כמובן גם לקהל המטייל, אבל גם המקומיים אוכלים שם בחבורות גדולות. בכניסה לחווה שפע של בעלי חיים בהם ברווזים, עיזים ופרות שמוסיפים לייחודה של החווה.
לאוהבי טיולי טבע ונהיגת שטח מצפה באלבניה חוויה של נהיגת ג'יפים, בין הרים וכפרים, ולמעוניינים בכך גם בחוף הים. הדייגים לא תמיד ששים להסיר את חכותיהם לטובת הג'יפים, אבל הרוח הטובה של המקומיים פותרת גם את העניין הזה בשיחה. בחרו לכם נהג מנוסה וקחו עמכם ציוד חילוץ, החוויה של היתקעות ג'יפ בחול האלבני אינה מרנינה, אך גם זו הזדמנות לשוחח עם המקומיים, שלרובם, ובוודאי לצעירים שבהם, אנגלית סבירה ומעלה.
כל תושב מגיל 12 ומעלה עבר אימון בירי בקלצ'ניקוב
כדי להבין טוב יותר את משמעות של הבונקרים בתרבות האלבנית, מומלץ לבקר במוזיאון Bunk'Art הנמצא בפאתי טירנה, ולהתוודע לתהליך שעברה אלבניה במלחמת העולם השנייהף לכיבוש האיטלקי ב-1939, ולזה של גרמניה הנאצית החל מ-1943 שהוביל להסתרת היהודים שבהתאם לקוד הכבוד האלבני, ה"בסה". הקוד קובע כי האלבנים יגנו על כל אחד שזקוק לעזרה גם במחיר חייהם שלהם.
ואכן, אלבניה היא המדינה היחידה באירופה שסיימה את המלחמה עם יותר יהודים בשטחה מאשר היו בה בתחילת המלחמה. עם תום המלחמה כבש הוג'ה את השלטון, וב-1967 הורה על בניית מאות אלפי בונקרים לאחר ההתנתקות מברה"מ ומסין. המשטר פיתח דוקטרינה של "צבא העם" - כל תושב מגיל 12 ומעלה עבר אימון בירי בקלצ'ניקוב וכל משפחה הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה. ההוצאה על הבנייה הזו דלדלה את קופת המדינה המבודדת.
טירנה: יש שופינג בזול
בעיר הבירה טירנה חיים כ-600 אלף תושבים, והיא העיר הגדולה במדינה. העיר מלאה בבתי קפה, והישיבה נועדה הן לבילוי והן לסגירת עסקאות. תחת שלטונו של הוג'ה הבניינים היו אפורים וחסרי ייחוד, אך בשנים האחרונות נצבעו חלקם בצבעים בוהקים והשיטוט בעיר הפך לצבעוני יותר. טירנה מלאה במקומות בילוי והשיטוט במרכז העיר בשישי בערב מגלה אלפי מבלים שגודשים את בתי הקפה, הפאבים והמועדונים.
מספר קניונים, שאחדים מהם פונים לתייר המערבי ונראים כמו כל קניון בעיר מערבית רגילה, נמצאים בבירה. המחירים אטרקטיביים יחסית וחובבי השופינג ימצאו בטירנה יעד מוצלח לקניות. המשטר הקומוניסטי שרר באלבניה עד 1991, אך למרות הבונקרים הפזורים ברחבי המדינה השיטוט בבירה אינו מייצר את האווירה המיוחדת ששוררת בפראג או בבודפשט, והעיר גם אינה ניחנת ביופי כמו בירותיהן של צ'כיה והונגריה.
ככלל, ניתן לומר שהמחירים באלבניה זולים למדי, ועלות המחייה לתייר נמוכה יותר מאשר עלות חופשה מקבילה ביוון או בקרואטיה. לחובבי חופשות הבטן-גב, מציעה ישראייר חבילות שכוללות טיסה לבירה טירנה, וחופשות במלונות השוכנים סמוך לרצועת החוף האלבנית בעיר דורס. קחו בחשבון שמזג האוויר עשוי להיות חם ולעיתים אף חם מאוד, אך מרבית המקומות בהם ביקרנו ממוזגים, והבירה הקרירה תהיה זולה בהרבה מאשר מקבילתה על חוף הים בתל אביב.
הכותב היה אורח של חברת ישראייר.