בווידאו: מלון "נורת' איילנד לודג'", אחד המלונות היקרים בעולם שבאיי סיישל
פירות טרופיים, חופים לבנים אינסופיים מקושטים בעצי קוקוס, מפגש מרתק עם צבי ענק, מסאז' תחת כיפת השמיים, ארוחות ערב לאור לפידים בוערים וריזורטים מפנקים לחובבי התענוגות.
נסו לדמיין - מים צלולים בצבע טורקיז, שפע דגים צבעוניים, צבי ים שוחים בהנאה, חול רך ולבן, סלעים מזדקרים מהים ועצי דקל. עכשיו תחשבו שכל האושר הזה נמצא במרחק של רק 6 שעות טיסה מישראל.
איי סיישל היא מדינת איים באוקיינוס ההודי, 1,600 קילומטר מזרחה מיבשת אפריקה, צפון-מזרחית למדגסקר. אחד הדברים שהופכים את סיישל לגן עדן של ממש היא העובדה שאין בסיישל חיות שיכולות להזיק לבני אדם. אין נחשים ארסיים, עכבישים שעוקצים, אין מדוזות או כרישים מסוכנים. יש בעיקר שקט ושלווה ויופי עוצר נשימה.
בסיישל מצויות שלל ציפורים (את חלקן ניתן לראות רק באי הציפורים הקסום - bird island או באי cousin), דגים טרופיים, שממיות ועטלפים. הצמחייה כוללת בעיקר דקלי קוקוס וקזוארינות. בוואלה דה מאי (vallee de mai) שבפראלין צומח דקל קוקוס מזן נדיר, שפירותיו נראים כמו איברי מין. באזורים גבוהים, כמו באי סילואט, ניתן למצוא את צמח-כד הטורף חרקים ומבחר של סחלבים, פרחי בוגנוויליה, גרדניה, היביסקוס ויסמין אדום.
טמפרטורת המים לא יורדת מ-24 מעלות
בסיישל יש 115 איים, מתוכם רק 33 מאוכלסים וביניהם גם כמה איים שמורכבים למעשה מסלע ענק ועץ בודד אחד. מכיוון שסיישל נמצאת צפונית לחגורת הטייפונים, הים בה רגוע רוב עונות השנה וטמפרטורת המים לא יורדת מ-24 מעלות, שזה אומר שנפלא לשחות בו כל השנה.
העונות הכי טובות להיות בסיישל תואמות לתקופות החגים שלנו באפריל ואוקטובר. מזג האוויר הוא טרופי ולכן הלחות שם גבוהה, אבל לא בלתי נסבלת. עונת המונסונים היא בין מאי לספטמבר, אבל הסיישלים טוענים ובצדק שעונת התיירות אצלם נמשכת לאורך כל השנה. עם זאת, כדאי להימנע מלהגיע בחופשת חג המולד וחג הפסחא היות ואז מחירי המלונות יקרים מאד.
ניתן להגיע לסיישל דרך קניית חבילת חופשה של חברות תיירות שונות הכוללת טיסת צ'ארטר מהארץ ומלון. היתרון - טיסות השכר אורכות כשש שעות בלבד. החיסרון - אתם מוגבלים לשבוע אחד, וההמלצה שלנו היא לשהות בסיישל לפחות עשרה ימים, כי לא חסר מה לראות.
אופציות נוספות להגיע מישראל יהיו עם החברות טורקיש איירליינס (Turkish Airlines) או אתיופיין אירליינס (Ethiopian Airlines), בשתי האופציות מדובר בטיסות עם עצירת ביניים, שמאריכות את זמן ההגעה, אבל נותנות גמישות בימים.
שעטנז בין מטבח צרפתי להודי
בסיישל מדברים שלוש שפות רשמיות: קריאולית, שהיא השפה המקומית, אנגלית וצרפתית. הבריטים נלחמו בצרפתים על השליטה בסיישל בין השנים 1794-1811 עד שלבסוף האיים עברו לשליטתם בשנת 1814. סיישל הפכה להיות מושבה אנגלית ורק בשנת 1976 ניתנה לה עצמאות. משנת 1992 סיישל נחשבת לדמוקרטיה.
האוכל המקומי, הקריאולי, הוא סוג של שעטנז בין מטבח צרפתי להודי. התוצאה הסופית כוללת מנות חריפות וכבדות מעט לחיך הישראלי. עם זאת, אל דאגה, לא תרעבו שם. הסיישלים יודעים להכין גם אוכל מערבי לא רע בכלל ולחובבי הדגים ופירות הים יהיה תענוג של ממש. מומלץ במיוחד לאכול בסיישל את דג הטונה, שמגיע טרי ועשוי בצורה מושלמת על הגריל.
אם אתם מחפשים קניות, שווקים וחיי לילה סוערים, זה הזמן להפסיק לקרוא את הכתבה ולעבור לתכנון טיול בתאילנד. בסיישל יש שוק אחד מרכזי בעיר הבירה ויקטוריה, שהוא לא שווה ביקור במיוחד. אין כמעט חיי לילה בסיישל, למעט ברים במלונות, שאף הם לא ממש פעילים אחרי השעה 22:00 בלילה. ריקודים אל תוך הלילה? תשכחו מזה.
סיישל היא יעד רומנטי, שמתאים במיוחד לזוגות אוהבים ולמשפחות רגועות. הספורט הימי יהיה לא מוטורי - קיאקים, סירות פדלים, סאפ, סירות מפרש. אין שם סקי מים, אופנועי ים או כל דבר אחר שעלול לפגוע בצומח או בחי.
הסיישלים דואגים מאד לאיים שלהם ונזהרים מאד שלא לפגוע בהם. כך למשל, כל המלונות הבנויים על רצועת החוף מחויבים להשאיר צמחייה על קו החוף על מנת לאפשר לצבים להטיל ביצים ולהתרבות באופן טבעי ללא הפרעה של בני האדם. זה אולי יפגע בנוף שלכם מהחדר, אבל עבור הסיישלים הצבים חשובים יותר מהנוף. מאותה סיבה הם לא מאירים את הים בפרוז'קטורים בלילה, למרות שזה היה יכול להיות מאד יפה. אם תצאו לדייג מסודר יתנו לכם לקחת רק את הדג שאותו אתם מתכננים לאכול בערב. שאר הדגים שתתפסו יוחזרו לים.
כל החופים בסיישל הם ציבוריים ולא פרטיים, גם חופי המלונות. עם זאת, לחלקם תוכלו להגיע רק בסירה ולעיתים רק בתיאום מראש.
רוב התיירות מרוכזת סביב האי מאהה (Mahe), האי הגדול ביותר והמאוכלס ביותר בסיישל, בו ממוקם שדה התעופה הבינלאומי. אבל, אם אתם רוצים להתנתק לגמרי ולהרגיש שאתם חיים בתוך גלויה אנחנו ממליצים להגיע לארבעה איים אחרים, שמספקים חוויה מסוג שונה - האי סילואט (Silhouette), האי פראלין (Praslin), האי פליסיטה (Felicite) והאי לה דיג (la Digue).
הכתבה באדיבות מגזין מסע אחר.