נראה שהקרב הזה נולד כבר בראשית ימי התעופה: המלחמה הפאסיבית-אגרסיבית על משענת היד שבין מושבי המטוס. זוהי חדירה קלאסית למרחב האישי של האחר - אותו קרב מרפקים עיקש ומיוזע על משענת יד אחת, המשותפת לשני מושבים.
עוד על הטיסה שלכם בוואלה! תיירות:
זה בדוק: כמה זמן לפני כדאי להזמין טיסה כדי שתהיה זולה?
טיסה קלה: 9 דברים שאסור לכם ללבוש לטיסה
מדריך לישראלים: כך תתגברו על התור הארוך בנתב"ג
איך להשתדרג למחלקה ראשונה: 15 טיפים
וזוהי אכן צרה צרורה: כי אם תעשה את מה שאתה באמת רוצה לעשות - יגיע עימות, שיגרור אחריו מצב לא נעים במשך הטיסה כולה. מצד שני, ויתור על המשענת הנחשקת ידון אותך לשעות ארוכות של אי-נוחות.
במצב אידיאלי שבו כל הטסים בעולם היו בני אדם טובים ורחומים, הבעיה היתה נפתרת בקלות. היינו קובעים כללי אתיקה אוניברסליים לגבי משך השימוש במשענת היד עבור כל אחד. אבל כמו שכולנו יודעים, העולם מלא במנוולים. ואת זה יודע כל אחד שניסה לצפות בסרט האהוב עליו בטאבלט, בעוד שכנו ממרפק את עצמו לדעת, ומתרחב כמו היקום עצמו.
אז אם אי אפשר להילחם, ואם אי אפשר לסבול - נשארה רק אפשרות אחת: להיות ערמומי. אתר המגזין GQ מביא מספר טיפים, מפי מארק בוודן, מומחה לשפת גוף.
מפיל, מרים, כובש
אם שכנך למושב חודר בכוח אל המרחב האישי שלך - בקש ממנו טובה, בעדינות. למשל, השלך משהו על הרצפה לידו (עט למשל) ובקש ממנו להרים זאת עבורך. כחיות חברתיות, אנו נוטים לסייע זה לזה. הרי אף אחד לא יאמר לך "לא, אני לא מרים לך את העט". ברגע שהוא יתכופף לעבר העט ויעזוב לרגע את משענת היד - תוכל להסתער עליה מיד.
ואם הוא יסרב להרים עבורך את העט? אז פשוט תדע באופן ודאי שאתה יושב ליד פסיכופט.
הכירו את "טריק המזגן"
השיטה הקודמת עובדת לא רע גם בשיטת "טריק המזגן". מארק בוודן, מעבר להיותו מומחה לשפת גוף, גם נוהג לטוס רבות. לדבריו, זוהי שיטה מצוינת. כאשר שכנך מרים את ידו לכוון לעצמו את פתח האוורור שמעל הראש, פשוט כובשים את היעד. אפשר אפילו לעודד אותו לעשות זאת, אם תעיר לו שכפתור זרם האוויר שלו סגור ומומלץ לו לפתוח אותו.
זהה את חולשות האויב
אמות הידיים שלנו נוהגות להיפגש שוב ושוב עם אמות ידיים זרות, עצם נוקשת בעצם, ותאי עור מתים מוחלפים באופן הדדי מרגע שהמטוס ממריא ועד שהוא נוחת ביעד. לרבים, זה כלל לא מפריע, והם ימשיכו להשאיר את ידם במקומה למרות המגע עם השכן. אבל אצבעות? אצבעות זה סיפור אחר: הן עדינות, אינטימיות, רגישות. אז עשו בהן שימוש: פנה הצידה, כאילו אתה מחפש את חגורת הבטיחות שלך, ועל הדרך גע עם האצבעות שלך במרפק של השכן, תוך מלמלול התנצלות קלה. אין מצב שמגע עדין כזה לא ירחיק מיד את המרפק הסורר. נכון, זה נשמע קצת לא שפוי, אבל זה עדיף מלשבת טיסה שלמה עם משענת יד כבושה ומרפק תלוי באוויר.
תהיה מוזר (אבל תתכונן למוזרות נגדית)
אם אתה ממש בעניין של מוזרות, תוכל פשוט להניח את היד שלך על היד של שכנך. זה יהיה בהחלט מצב שובר שוויון. חלק עילי זה של היד רגיש למדי ואין בו כמעט שומן. ממש מרגישים את הוורידים של האחר. התוצאה: היכנעות מידית לקרב שפתחת נגד יריבך. אז נכון, הסיטואציה עצמה תהיה מאוד מוזרה, אך זה יגרום לך לנצח בקרב. מצד שני, השכן עשוי לקבל זאת כסימן לאינטימיות מצדך. לכן, כדאי לצפות למקרים שבהם שכנך ינהג באופן מוזר עוד יותר, ואף יפרש את המהלך שלך כהזמנה לסקס בשירותי המטוס.
נמנעים מראש: עלה מוקדם למטוס
אם אתה מתיישב ראשון, יהיה לך קל יותר לקבוע את גבולות הטריטוריה שלך. ואין דבר קל מזה: פשוט הנח את ידך על משענת היד. מומלץ גם שביד שעל גבי המשענת תחזיק את הטלפון שלך, בעודך עושה בו שימוש. אנשים רבים מעניקים כבוד לטלפון הנייד של האחר - ולשימוש בו, וינסו שלא להפריע.
לא מפקירים את המושב
לא משנה מה קורה, תמיד שמור על השטח שכבשת. אל תהיה נחמד, אל תהיה חבר שלו. הבט קדימה, כי ברגע שתביט אל שכנך ויצרת קשר עין, לא תהיה ברירה אל לחייך. וברגע שחייכת, הפכתם לחברים. וחברים משתפים ביניהם דברים. אתה לא רוצה לשתף. זה לא מרחב גדול דיו כדי שתוכל להרשות לעצמך לשתף. ברגע ששיתפת - זה ייגמר במצב של מנצח אחד ומפסיד אחר.
מכירים שיטות נוספות "לכבוש" את משענת היד במטוס? טקבקו לנו!