לא מעט סיפורים נולדים בבתי מלון. אני לא אשכח את מה שקרה לי בחודש מאי השנה במלון בטוסקנה. לאחר שחילקתי מפתחות לחדרים לתיירים, המתנתי כמנהגי בלובי. מניסיון ידעתי, שאם יש בעיות עם חדר זה או אחר, הנוסעים יעשו את דרכם חזרה לדלפק הקבלה. ואכן, כעבור כמה דקות ירדה שרון, נוסעת שבאה לבדה לטיול וביקשה שאחליף לה חדר, כי הוא ליד המעלית והיא לא אוהבת את זה.
מנהלת הקבלה אמרה שהמלון מלא ולא נותר ולו חדר אחד פנוי. משכך, נתתי לה את המפתח לחדרי, שעוד לא הייתי בו, ואמרתי לה שאם החדר ימצא חן בעיניה - אין לי בעיה שנתחלף בחדרים. שרון חזרה מחייכת והסכימה שנתחלף בחדרים. עליתי לחדרי החדש שליד המעלית והתארגנתי לשינה. כמנהגי, הכנסתי את הטלפון הסלולרי שלי לטעינה, אך לא שמתי לב שהוא לא נטען ובמהלך הלילה הוא התרוקן לחלוטין וכבה.
בשעת בוקר מוקדמת ניסתה אשתי ליצור איתי קשר, כדי לבדוק נושא כלשהו. משלא היה מענה בסלולרי שלי, היא התקשרה למלון וביקשה שיעבירו את השיחה לחדרי. לא עדכנתי את המלון שהחלפתי חדרים עם הנוסעת והם העבירו את השיחה לחדר שהיה רשום על שמי, שבו שהתה שרון, שאיתה החלפתי חדרים.
שרון הרימה את השפופרת ואמרה "הלו". אשתי שנדהמה לשמוע קול של אישה במקום את קולי שלי, שאלה איפה אני. שרון במקום לענות לה שהתחלפנו בחדרים השיבה לה "רק רגע, אני כבר קוראת לו".
דקות ארוכות לקח לי להסביר לזהבה, אשתי, את מה שקרה. קורה.
טעות לעולם חוזרת
כשירדתי ללובי, קראה לי מנהלת המלון. היא אמרה שהבוקר התקבלו תלונות על רעשים חזקים שעלו במהלך הלילה מחדר 405.
"איזה רעשים", שאלתי, "מה קרה שם? היו מריבות?"
המנהלת גיחכה ואמרה שהתלונות היו על רעש בלתי סביר שנבע, לא ממריבה אלא להיפך. הגבתי בחיוך ואמרתי שקצת לא נעים לי להתערב בחיים פרטיים של נוסעים. הסתכלתי ברשימות שלי ונדהמתי, בחדר 405 היה נוסע בודד, איש מבוגר שבא לבד. אמרתי למנהלת שזה לא יכול להיות וכנראה שמדובר בטעות.
עוד סיפורי טיולים בוואלה! תיירות:
עלילות סלובניה הפרועה: הישראליות שצפו בפורנו במלון ולא שילמו
רק על הפסים: הישראלית ששיתקה את המטרו בפריז
רק רצו לראות כדורגל: סוכני המוסד והעוקץ האיטלקי במילאנו
למחרת בלילה בעודי שוכב במיטתי צלצל הטלפון בחדרי. פקיד הקבלה התקשר ואמר לי ששוב יש תלונות על רעש חזק שבוקע מחדר 405. יצאתי מחדרי, עליתי לקומה המדוברת וכבר בצאתי מהמעלית שמעתי את הקולות שעלו מחדר 405. אי אפשר היה לטעות במה מדובר.
ירדתי לקבלה, אמרתי לפקיד ששמעתי את הרעש ושמחר אדבר בעדינות עם הנוסע. מסתבר שאת הרעש שנשמע מהחדר זה הלילה השני ברציפות, שמעו גם רבים מחברי הקבוצה. ראיתי אותם מגניבים מבטים לנוסע, שלא חש את הנעשה סביבו ואפילו שמעתי את אחת הנוסעות אומרות לבעלה..."איך הוא לא מתבייש?"
בשעת ערב, כשחזרנו למלון לאחר יום טיול נהדר ביקבים של טוסקנה, הזמנתי את הנוסע לכוס יין בבר של המלון. "אני רואה שאתה נהנה מאוד בטיול", אמרתי לו. הנוסע השיק "לחיים" את כוסו עם כוס היין שלי וענה "מאוד מאוד, ממש לא האמנתי שאהנה כל כך אפילו שאני לבד".
חייכתי אליו. "אבל מסתבר שבלילות אתה לא כל כך לבד, הרעשים שעולים מהחדר שלך בלילות קצת מפריעים לאורחי המלון האחרים". הנוסע הביט בי נדהם. "מאיזה חדר יש רעשים" הוא שאל. "405, החדר שלך", השבתי.
הנוסע פרץ בצחוק מתגלגל. "עכשיו אני מבין למה בבוקר הסתכלו עלי הרבה בצורה מוזרה... חחחח.... שכחתי לעדכן אותך שהחלפתי חדר עם הזוג הצעיר שבקבוצה, הם רצו מיטה זוגית, ואני קיבלתי מיטה זוגית ולא היה אכפת לי להחליף איתם חדרים", הסביר.
על זה נאמר" טעות לעולם חוזרת", אבל נותרה עדיין בעיית הרעש בלילות. התקשרתי לחדר 405 וביקשתי מהזוג הצעיר לרדת אלי ללובי. הם הגיעו מופתעים. סיפרתי להם את מה שקרה, הם פרצו בצחוק והבטיחו לשמור להבא על השקט.
בחדר האוכל ניגשה אלי אחת הנוסעות ואמרה לי בחיוך שהיא בטוחה, שהתלונות על הרעש היו של גברים ולא של נשים!
צחקתי ונזכרתי בסצינה מהסרט "כשהארי פגש את סאלי", כאשר במהלך ארוחה במסעדה, סאלי ביימה אורגזמה נשית ואישה שסעדה במסעדה והיתה עדה לסצינה, ביקשה מהמלצר להגיש לה את מה שהיא הזמינה.
מאז, כאשר אני מבצע שינויים בחדרי מלון, אני טורח לעדכן מיד את פקידי הקבלה, וכך להימנע מהסברים מיותרים.
חיים קוזניץ, מדריך טיולים ומספר סיפורים