פסטיבל התבור: פותחים את הקיץ בגליל התחתון

נראה שהקיץ הקדים את זמנו השנה והזדחל לו לאיטו כבר בחודש אפריל ברחבי הגליל התחתון. השיבולים כבר צהובות (חלקן נקצרו), החום בשעות הצהריים די מעיק (אם כי עדיין לא לח) והמטיילים כבר מחפשים מעיינות (ועדיף עם צל). כן, הקיץ כבר פה.


עוד טיולים בארץ בוואלה! תיירות:
תל גזר: אל המעיין של ימי שלמה המלך
הכי קרוב לאלוהים: עיר המתים של ישראל
להירטב מבלי לשלם: 7 מסלולי מים אביביים למשפחה


לא שהקיץ צריך הכרזה רשמית לבואו, אבל בעמותת "הצפון הקרוב" (שמאגדת את התיירות באזור עמק המעיינות, בית שאן, הגלבוע והגליל התחתון) כבר נערכים לאירוע פתיחת הקיץ הרשמי באזור ומכינים את פסטיבל התבור בגליל התחתון, זו השנה השלישית.

ואין כמו התבור, הר מיתולוגי, ששונה בצורתו ובנופו על פני השטח, כדי למצוא תירוץ להצפין שעה וחצי מהמרכז - בדיוק באמצע, כמו שצריך - כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק. במסגרת הפסטיבל, שייערך בין ה-30 באפריל ל-9 במאי 2015, יפתחו תיירני האזור את ליבם ואת מרכולתם, יין וגבינות ביתיות שאתם אוהבים, סיורים מודרכים, אמנות במוזיאונים ואפילו ברי סחרוף יגיעו כדי לשיר "היה טוב, היה יופי".

אמן אחר, לא פחות ידוע, שייקח חלק בפסטיבל הוא יובל בנאי, סולן "משינה", שכיום יותר מוכר כתושב מושב אילניה. בנאי, שהעביר את הפקלעות מהעיר אל הגליל, זנח מעט את השירה ומתעסק יותר בעצירה, כלומר מפיק שמן מזיתים. אבל בפסטיבל הוא ישתתף ב"השראה במושבה" - תערוכת אמנים ויוצרים בשילוב מוזיקה באילניה, ויציג גם את כישוריו האמנותיים.

ואכן, אחד המוקדים בפסטיבל הוא המושב הוותיק אילניה, שבתחילתו שימש כחוות ההכשרה החקלאית הראשונה בגליל, שהוקמה כבר ב-1898 בסמוך לכפר הערבי סג'רה (עץ בערבית ומכאן אילניה). החווה פעלה עד 1913 (היות וחצר כנרת שנוסדה ב-1908 החליפה אותה) ומעבר להכשרת החקלאים של העלייה השנייה, זכורה אילניה כמקום שבו קם ארגון "השומר", ששם לעצמו מטרה לכבוש את השמירה העברית בגליל.

ד"ר אסתי ינקלביץ, מרצה בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה ותושבת אילניה, היא אורים ותומים בכל הנוגע להיסטוריה של סג'רה. במסגרת הפסטיבל היא תנחה שני סיורים הכוללים ביקור בחוות סג'רה (שסגורה בדרך כלל למבקרים, היות וכיום נמצא בה בסיס חוות השומר). מי לא עבר בחווה: ישראל שוחט (ממקימי "השומר"), רחל המשוררת וגם בן-גוריון, שאמר שבסג'רה בילה את שלוש השנים היפות בחייו.

איש נוסף שעבר באילניה הוא אליהו קמינצקי-איתן, מראשוני "השומר" ואביו של רפאל (רפול) איתן ז"ל. אליהו אמנם היה ממקימי השומר בסג'רה, אבל מה יפה הוא לראות שעשרות שנים לאחר פועלו במקום, הקים בנו, הרמטכ"ל והשר, את פרויקט "נערי רפול" בחוות השומר, ואיפה שהכשירו פעם חקלאים, מכשירים היום חיילים עם בעיות שונות להיקלט בצבא ולאחר מכן באזרחות. סגרנו מעגל.

ואם תרצו לראות את אילניה בצורה קצת אחרת ויותר גיאוגרפית, סורו אל מיקי היימן, תושב המושב מגיל 7, שמכיר כל אבן, שביל, מעיין ועץ ביער בית קשת הסמוך ובכלל בגליל התחתון. להיימן ישנם שישה כלי מיול - רכבי שטח 4X4, שבאמצעותם הוא ידריך אתכם בטיול משפחתי או זוגי באזור, ייספר על המושבה מנקודת המבט שלו, יעצור בתצפית ויכין לכם תה מהפק"ל תה שלו ומעשבים שיילקט בדרך. ואם תהיו נחמדים הוא אולי ייספר לכם על האהבה הגדולה שלו - גידול סוסים ערבים - שאותם תוכלו לראות במתחם שלו במושב.

T-מיול, אילניה. לראות את סג'רה על גלגלים. מחיר לרכב - 280 שקל לשעה וחצי, שני רכבים ומעלה - 250 שקל. 052-4625589.

ומעץ אחד לאחר. 15 דקות נסיעה דרומה מסג'רה, על כביש 65, נמצא מושב שדמות דבורה שהחל את דרכו בימי "חומה ומגדל" ונקרא על-שם דורותי (דבורה) רוטשילד (וגם על-שם דבורה הנביאה שפעלה באזור). אילת יוסף (כן, זה שם של בחור) ואשתו תמר, בת המושב, פתחו לפני שש שנים את "דרך העץ" - מקום שתוכלו להעביר בו בכיף יום או יותר. ובניגוד לעצי אלון התבור והאורנים שמנקדים את אילניה והאזור, בדרך העץ תמצאו דווקא עצי פאולוניה, או יותר נכון מוצרים מסוג העץ היפה הזה, שגידלו בעבר במושב.

את עץ הפאולוניה, שלו עלים גדולים, פריחה סגלגלה יפה ושלכת מעלפת, מגדלים כדי שיוכל לשמש תחליף לעצים ביערות הגשם בעולם, היות והוא גדל במהירות שיא (מטר בחודש לערך) וזוהי תכליתו - לגדול, להיכרת לטובת שימושים שונים ולגדול שוב.

במקום, המתפרס על 25 דונם, תוכלו להתנסות באחת הסדנאות, כמו תיפוף או פיסול בעץ, ללכת לאיבוד במבוך הבנוי מקירות עץ, לנסוע במסלול קרטינג של רכבי פדלים, ואפילו להישאר לישון באחד מאוהלי הקמפינג המשפחתיים במקום, לשכור מקרר משלכם, להביא מזרון (או לקבל בתשלום), ובקיצור - יופי של נקודת יציאה לטיולים באזור. טיפ שלי: מאחורי המושב נמצא "שביל עצי האהבה" - חפשו אותו לפי השילוט, לא תצטערו.

דרך העץ, שדמות דבורה. מחיר: 25 שקל למבוגר, 48 שקל לילד. קמפינג - 50 שקל ללילה לראש. 04-6620606.

מעט דרומה ומזרחה משם נמצא כפר קיש, ישוב שבו חוות יצרנים שמכילה את כל הדברים הטובים שאתם יכולים לחשוב עליהם כשמדובר באגרו-תוריזם: גבינות, ריבות, זיתים, יין, חליטות תה, דבש והכל, כן הכל, תוצרת מקומית מהכפר או מהאזור.

ואת הכל תוכלו לקבל בחווה שמנהל אשר חפץ, לשבת באחד מהשולחנות עם המפה המשובצת ולצפות אל רמת סירין - נוף של 20 ק"מ ללא בית או כביש - או לקחת לדרך איתכם. לאשר, שהגיע לישוב לפני שמונה שנים, היתה מחלבה בקיבוץ רשפים, אבל כאן החליט להקים מקום משלו שבו ניתן לטעום ריבה, זיתים וגבינות על טהרת העזים בלבד וגם שמן זית בשם "בירגר" שלו חמיצות נמוכה - מתחת ל-0.2 (ללא תשלום).בסך הכל במקום 19 סוגי גבינות, ביניהן ברי עם קמהין, גאודה חלב עזים ואפילו גבינה עם ס?רפד וזרעי חרדל.

וכשתשבו מול הנוף, לא תוכלו להתעלם מן הנוף הפנימי - עשרות מכשירי רדיו, פטיפונים וגרמופונים עתיקים שאסף חיים אליאסף, שביחד עם אשתו, אביבה, עברו לכפר קיש מכפר סבא לפני שש שנים. במקום תוכלו לראות את הפונוגרף הראשון - שהוא ההמצאה הראשונה בעולם (1890) להשמעת מוזיקה מוקלטת שהמציא אדיסון מיודענו. ממש ליד נמצאת החנות של אביבה, שבה שעטנז צבעוני של פריטי נוסטלגיה, תכשיטים, כלי בית ושאר פיצ'פקעס מיוחדים.

אבל הסוד הכמוס של חיים, ואולי אהבתו הגדולה, היא ה"ס?ד?ר?יה" - סדנת הדפסה מסורתית שיצר, לאחר שינק מאביו שעבד בבית דפוס את האהבה לתחום. חיים, או גוטנברג של שנות ה-2000, אסף במשך עשרות שנים אותיות עופרת, גלופות, שבלונות ומכונות דפוס עתיקות מכל הארץ, שיפץ אותן והפיח בהן חיים חדשים. בסדנאות שהוא עורך בסדריה תוכלו לראות איך הדפיסו פעם מחברת, כרטיסי ביקור, פוסטרים וכל מוצר נייר שתוכלו לחשוב עליו. פשוט מדהים!

* ב-9-8 במאי יתקיים בכפר קיש אירוע בתים פתוחים, מפגש עם חקלאים, ביקורים בכוורת, יקבים ומחלבה וטיעמות של תוצרת מקומית.

חוות היצרנים, כפר קיש. שישי-שבת 18:30-09:30, ללא תשלום. 04-6620788, 052-2506203.

הסדריה. סדנאות בתשלום. 052-4081177.

למי שגבינות ויין רק פותחים את התיאבון, מוזמן לסגור אותו באחת המסעדות הטובות בגליל התחתון ולהיכנס לנווה מדבר של תבשילים מזרחיים, בשרים, סלטים במסעדת "סהרה" שבכפר הערבי נין. אם אתם נוסעים לא מעט בכביש 65 לכיוון כפר תבור, תמיד צץ לו בכניסה לנין שלט חום המזכיר אץ "בן האלמנה". לפי המסורת הנוצרית, כאן החייה ישוע את בנה של אלמנה ועד היום יש בכפר כנסייה המנציחה את אותו נס.

אבל נס אחר שקרה לכפר הוא דווקא הימצאותה של סהרה, שעברה שינוי קולינרי ומספקת את מה שהיא הכי טובה בו - אוכל מזרחי, ערבי מקומי שהישראלים מתים עליו. הבשר מתבשל כשעתיים בתוך בורות באדמה, הסלטים מגוונים וטעימים והמבנה, שנבנה מאבנים שאסף חאלד זועבי, בעל המסעדה ותושב נעורה הסמוך, הפכו אותו למקום יפהפה לאכול בו.

סהרה, בכניסה לנין, ליד תחנת הדלק. פתוח: א'-ש' 12:00 - 23:00, 04-6425959.

נשאר לכם קצת מקום בבטן? הנה הפיתרון למלא אותו, אב לשם כך סעו רבע שעה לושב העובדים כפר יחזקאל שבעמק חרוד. כביש 716 הוא אחד הנתיבים היפים שמחבר (או מפריד) בין עמק יזרעאל לגליל התחתון. שדות החיטה מסביב כבר הפכו צהובים, הגבעות של רמות יששכר משתפלות עם העליות והירידות בכביש והגלבוע עומד לו ממול, מקבל את המטיילים בכל הדרו.

ובתוך כך, תקבל אותם גם משפחת ברקין, שמ-1978 מייצרת גבינות בוטיק במחלבה הקטנה שלהם במושב. אבינועם ומיכל, ושלושה מארבעת ילדיהם, מייצרים גבינות עזים וכבשים קשות וחצי-קשות, כמו תום, תום ביין, גבינה מעושנת, מנצ'גו ואחרות שמשווקות בעיקר בבתי מלון וחנויות בוטיק. אבל בחנות הקטנה שלהם, שסמוכה לבוסתן קטן ומתוק עם ספסלים, צל ואוויר נעים של אחר-הצהריים, תוכלו לרכוש את הגבינות, לשבת על בקבוק יין ואף לקבל הסברים על תהליך הגיבון במחלבה עצמה.

ברקנית, כפר יחזקאל. בתאום מראש, סיור וארוחת גבינות, ממרחים ויין - 70 שקלים לאדם. 050-4492799 ,04-6531431.

פרטים נוספים על פסטיבל התבור ועל טיולים ושאר אטרקציות באזור באתר עמותת "הצפון הקרוב"