לפני שהאמריקאים באים: לטעום את קובה האמיתית

חידוש היחסים עם ארה"ב עשוי ליצור פריחה כלכלית בקובה הענייה. אבל כדי באמת ליהנות מהאווירה המיוחדת שלה, כדאי לבקר בה כבר עכשיו, לפני שתרבות המ'קדונלד תשתלט עליה. אורי שמואלוף, שמטייל בה שנים, מספק מדריך למדינה שתהפוך, כנראה, ל"סניף אמריקאי" בקריביים

אורי שמואלוף
01/01/2015
כמו לחזור אל שנות ה-50. המכוניות הישנות בהוואנה(צילום: אורי שמואלוף)

קרלוס הצביע בגאווה על חלונות החשמל ועל המזגן שבשברולט שלו. "קשה להאמין", אמר בחיוך רחב, "השברולט שלי משנת ייצור 1952, יותר זקנה ממני, אבל עכשיו כשיגיעו האמריקאים בטח אוכל להחליף את הזקנה הזאת לשברולט חדשה", הוא קורץ לי בעין.


עוד על טיולים בעולם:
החלום ושברו: 8 היעדים המאכזבים בעולם
10 היעדים החדשים שאתם לא מכירים ל-2015
לא לבעלי לב חלש: טיול בשביל המסוכן בעולם


בכל פעם שאני מגיע עם קבוצות של מטיילים ישראלים לקובה, אני מזמין את קרלוס כנהג לנסיעות פנימיות בהוואנה. בעקבות ההכרזה על כינון היחסים ההדדיים עם ארה"ב, אין ספק שקובה תשתנה. המדינה האותנטית, שבה הזמן כאילו עמד מלכת, תשתנה ובגדול. התיירים האמריקאים הרבים שישטפו את רחובות הערים וחופי הים היפים, יצריכו השקעות ענק בתשתיות תיירותיות, כמו בתי מלון, מסעדות ואמצעי תחבורה מודרנים. ההשקעות האלה יגיעו מחברות אמריקאיות גדולות והאותנטיות הקובנית, שאנחנו כל כך אוהבים לחוש אותה, תיעלם בשנים הקרובות.

כדי ליהנות מהאווירה המיוחדת של קובה, מהמכוניות העתיקות שגודשות את הכבישים ומסיגרים משובחים עדיין במחיר מצחיק, כדאי לנסוע לקובה כבר עכשיו, לפני שהאמריקאים "יהרסו'"אותה.

קובה במצבה הנוכחי היא מדינה שלכל תייר מישראל כדאי לראות, ועכשיו. מדובר בשמורת טבע של עולם הולך ונעלם שצריך לחוות כמו שהוא, לפני שייעלם. חידוש היחסים עם ארה"ב עשוי ליצור פריחה כלכלית במדינה הענייה, שבה אין הרבה בתי מלון או תשתית תיירותית מספקת, מלבד באתרי התיירות הגדולים. בטרינידד, לדוגמא, יש מלון אחד ברמה של 4 כוכבים שנמצא בתפוסה מלאה ברוב הזמן, וצריך להילחם בשיניים על מנת להשיג בו מקומות.

קובה הוואנה. אורי שמואלוף,
סיגרים איכותיים עד 20 דולרים ליחידה. מקומיות במנהג הקובני הוותיק(צילום: אורי שמואלוף)
מפקד וחבר. כרזה של צ'ה גווארה לציון יום השחרור(צילום: צילום: צביקי זיידא, קובה.)

קודם כל הוואנה

מסלול הטיול הקלאסי בקובה נמשך 9 ימים. כדאי להתחיל מהוואנה, הבירה מלאת הניגודים, לטייל בין הסמטאות, לראות את המבנים המיוחדים, ליהנות ממועדוני סלסה וג'אז כמו ה'קאסה דל לה מוסיקה' ומקומות נוספים. בלילה ניתן לחזות בטקס יריית התותח המסורתי, שמתבצע בדיוק כפי שנעשה לפני 100 שנים לציון סגירת הנמל בלילות. כדאי לנסוע במכוניות אמריקאיות משנות ה-50, שנעות עדיין במלוא תפארתן ולראות בית כנסת יהודי, שממש כמו פעם, יושבת בו אשה שתופרת בובות כדי שיהיה מספיק כסף להחזיקו.


עוד בוואלה! תיירות:
בלוגרית מאוסטריה מספרת בדיוק מה היא חושבת עלינו
אמאל'ה: האם זהו הגשר המפחיד בעולם?
צילמה במשך 14 שנה את העצים העתיקים בעולם, גם בישראל


עוד מומלץ לבקר בעמק ויניאלס (Valle de Viñales) ולראות כיצד מגדלים את הטבק בשיטות של פעם, את מקומות הייבוש, את הקטיף שנעשה ביד ובסיוע שוורים ואת המחרשות של העתיקות. מומלץ גם לנסוע לסנטה קלרה ולראות את מהפכת צ'ה גווארה בהתגלמותה, ומשם לטרינידד, שהיא העיר הכי יפה ומשומרת במדינה, עם מועדוני מוזיקה שלא מפסיקים גם בשעות הכי קטנות של הלילה. ולקינוח, סעו לחוף הים הקריבי - שם כבר ניתן למצוא בתי מלון 5 כוכבים, חופים טרופיים, אלכוהול בשפע, מועדונים, מוזיקה ובילויים.

התיירים שמגיעים לקובה עושים זאת בדרך כלל באופן מאורגן, משום שבקובה אין שילוט או הדרכה. לא רצוי לשכור רכב ולנסוע עצמאית, משום שקשה למצוא משהו ללא הסבר של מדריך מקומי. העולם החדש עוד לא הגיע לפה, אין אפשרות שימוש בג'י.פי.אס, ורק בחלק קטן מבתי המלון יש אינטרנט (וגם הוא יקר מאוד ואיטי).

רוב הטיסות מישראל לקובה נעשות באמצעות טיסות המשך מאירופה או ממוסקבה. טיסה מפריז להוואנה נמשכת כ-10 שעות וכרטיס עולה כ-1,500 דולרים. טיסה דרך מוסקבה עולה כ-1,200 דולרים. בקובה עצמה ניתן לקחת טיסת פנים לסנטיאגו דה קובה, שהוא אמנם אזור פחות מתוייר, אבל יפה ואותנטי.

מרבית בתי המלון ברמה של 4 כוכבים (3 כוכבים בישראל), אך עם זאת הם נקיים ונחמדים. עלות לילה בבית מלון ממוצע עומדת על כ-80-70 דולרים לחדר ללילה (ישנם גם בתי מלון בווראדרו על החוף שעולים 200-150 דולרים ללילה). ניתן ללון גם בקאזות (בתים פרטיים מקומיים), שאושרו לתיירים על-ידי הממשלה. לינה בקאזה זולה יחסית ועולה כ-20 דולרים לחדר ללילה.

ממלכת הטבק, אבל גם החופים לא רעים. ויניאלס, קובה(צילום: ShutterStock)
קודם כל משמעת. חילופי משמרות בארמון הנשיא בהוואנה, קובה(צילום: צילום: צביקי זיידא, קובה.)

תקופת הצנע, נוסח קובה

רמת השכר, בהשוואה למדינות המערב, נמוכה. לדוגמא, שכר המורים הוא כ-100 דולרים לחודש. כדאי לדעת שבקובה קיימים שני סוגי מטבעות - מטבע לתיירים (CUC) והמטבע מקומי (פזו). המקומי יישלם בדרך כלל 1 חלקי 24 בערך ממה שישלם התייר, ולכן הקובנים יכולים לחיות גם מ-100 דולרים לחודש. בקובה קיימות עדיין בודגות - מכולות שבהן ניתן לקבל באמצעות תלושים מהממשלה מצרכים בסיסיים, ממש כמו בתקופת הצנע בישראל. אלה הם דברים שאם הכלכלה תצמח - לא יהיה בהם צורך, ולכן גם אין כיום ממש אנשים 'עניים' בקובה. הם שמחים בחלקם, שרים ברחובות, וטוב להם, לא מעט בשל זה שהם לא מכירים משהו אחר.

האוכל הקובני די משעמם, ומי שנוסע לקובה כדי לאכול אוכל גורמה - עדיף שייתקע בפריז ויישאר שם. בכל המדינה אוכלים את אותם דברים - שעועית שחורה, פסוליה, יוקה (ירק שורש שדומה לתפוח אדמה), הרבה עוף, בשר חזיר ובאופן כללי מאכלים בסיסיים מאוד. ואם תנסו לבקש מהם משהו אחר, זה יהיה קשה - נכון להיום המקומיים לא מבינים אנגלית, אלא רק ספרדית.

מעריצי ארנסט המינגווי ייהנו מאוד בקובה: הסופר מככב בכל מקום, ולמעשה נחשב לאיש הנערץ במדינה אחרי פידל קסטרו. בבר פלורדיטו שבהוואנה, שבו נהג הסופר לשבת באופן קבוע, יש אפילו פסל שלו. ניתן לספוג מהמורשת שלו גם בקוחימר (Cojimar), כפר דייגים על שפת הים, והמקום שבו כתב את "הזקן והים".

עדיין נוסעות במלוא תפארתן. המכוניות הכה מוכרות בקובה(צילום: צילום: צביקי זיידא, קובה.)

בלי הרבה פלאברות

אז לפני שאתם מתכננים את המסע שלכם לאי הקריבי שעומד בפני שינוי, כדאי שתצטיידו במילון הא"ב לתייר הישראלי בקובה.

א - אמבוס מונדוס: מלון בהוואנה, ששימש כמקום מגוריו של ארנסט המינגווי. שופץ לאחרונה ומשמש כמלון בוטיק וממנו יש תצפית מרהיבה על העיר.
ב - בואנה ויסטה סושייל קלאב: להקה קובנית שייסדה את הצליל המיוחד של המוסיקה הקובנית, שקיים עד היום. הסרט אודות הלהקה זכה באוסקר.
בודגה - מכולת קובנית, שבה ניתן לקבל פעם בחודש מוצרים בסיסים, כמו שמן, קמח, סוכר, סבון, נייר טואלט וכדומה באמצעות תלושים שמקבלים מהממשלה.
ג - גואנטאנאמו: מפרץ, בסיס חיל הנחתים האמריקאי שבו נחקרו בעבר שבויים קובניים.
ד - דאקירי: קוקטייל קובני מפורסם, המורכב מרום מיץ לימון / אשכולית סוכר וקרח, שהיה חביב על המינגווי.
ה - הוואנה ליברה: המשקה הלאומי של "קובה החופשית" - רום וקולה עם קרח ולימון.
ו - ווראדרו: עיר נופש על גדות הים הקריבי, עם בתי מלון "הכל כלול" ברמה גבוהה.
ז - זאפאטה: ביצות טרופיות ליד ווראדרו - מקום מומלץ לחובבי הטבע.
ח - חוסה מארטי (1853- 1895): מדינאי וסופר, נחשב לגיבור הלאומי של קובה.
ט - טרינידד: עיר עתיקה ומשומרת על שפת הים הקריבי - מומלץ לבקר בקאזה לה טרובה ובמרכז העתיק והמשומר של העיר.
י - יוקה: שורש שגדל בקובה, דומה לתפוח אדמה ונמצא בכל ארוחה מקומית.
כ - ככר סאן פרנסיסקו מאסיסי: ככר ציורית ליד כנסייה, ששימשה בעבר מרכז סחר חשוב בהוואנה.
ל - לה קורונה: מפעל הסיגרים הוותיק ביותר בקובה (נוסד בשנת 1842). עדיין פעיל וניתן לרכוש בו סיגרים מעולים.
מ - מלקון: הטיילת המפורסמת של הוואנה, שמשתרעת לאורך חוף הים בין מבצר מורו לשכונות המגורים של העיר.
ס - סנטה קלארה: עירו של צ'ה גווארה , שבה התחוללו הקרבות לשחרור קובה. המצבה והמוזיאון לזכרו נמצאים בככר המהפכה. סיגרים - באיכויות שונות, הטובים נמכרים בין 20-5 דולרים ליחידה (מחוץ לקובה 150-100 דולרים).
ע - עמק תחנות הסוכר: נמצא באזור ויניאלס, ליד שדות הטבק. בעבר שימש כמרכז הסחר של הסוכר על כל מוצריו מקובה לכל אמריקה.
פ - פידל קסטרו: מייסד קובה החדשה. הקים את תנועת המרד נגד שלטונו של בטיסטה. פידל הוא נשיא קובה עד 2010 - כיום אחיו, ראול מנהל את המדינה.
צ - צ'ה גווארה: מהפכן, רופא, הצטרף לפידל קסטרו במרד נגד בטיסטה. משמש כסמל למהפכה. בן 39 היה במותו בקרב גרילה בבוליביה.
ק - קוחימר: עיירת דייגים ציורית, התפרסמה בעיקר כמקום מושבו של הסופר ארנסט המיגווי ושימשה השראה לכתיבת סיפרו "הזקן והים".
ר - רחוב אוביספו: עורק חיי המסחר הראשי של הוואנה ומרכז חיי הלילה.
ש - שוקולד: מוזיאון השוקולד נמצא על רחוב אוביספו בהוואנה ומציג את תעשיית הקקאו המקומית, וכולל טעימות של שוקו קר ומבחר פרלינים.
ת - תופס דה קויאנטס: שמורת טבע ייחודית בין טרינידד לסנטה קלרה. במקום מטעי קפה וטיולי שטח.

הכותב מומחה לקובה ומדריך בחברת אופיר טורס

  • קובה
  • טיולים בעולם

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully