פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נרקיסים בתל אביב: טבע חמש דקות מהכלוב האורבני

      התעוררתם במצב רוח לטבע אחרי הגשמים? נסו את עמק גלילות ומערות אפקה שנמצאים מרחק צעקה מלב תל אביב: גבעות אתגריות לילדים, פינות זולה סודיות, נחל זעיר, נרקיסים גאים ומערות מסתוריות

      צינור מים שהתפוצץ בשדרות רוקח בתל אביב גרם לחסימת הכביש וליצירת עומסי תנועה כבדים, נובמבר 2010 (אורי לנץ)
      טיול טבע שייחלץ אתכם מהפקקים העירוניים. דרך נמיר, רמת אביב (צילום: אורי לנץ)

      מכירים את המטיילים המתחכמים האלה, שבאמצע הטיול, בלב הטבע, הם שואלים בחיוך מטופש "נו, איפה יש פה איזה אספרסו ארוך?", או בגרסה הסחית יותר: "נו, מי פה רץ להביא לנו הפוך על חלב מ'קפה קפה'?". ברור שאתם מכירים, ואפילו לא טורחים לענות להם. בטיול הזה ההתחכמות הזו לא תישמע כה מופרכת, כי ברדיוס של קילומטרים ספורים מלב הטבע, יש לא מעט בתי קפה. למעשה, יש פה אפילו לא מעט רמת אביב.


      עוד טיולים למטייל העצל:
      עין אפק: מסע בין ביצות, ג'מוסים ושפמנונים ערסים
      טיול למשפחה העצלה: המסלול הכי קל בשביל ישראל
      הסחנה: הסוד הוא לבוא אך ורק בחורף


      מסוקרנים? זו רק ההתחלה. הנה זה בא:
      ממש כמו חיית בר בגן חיות, גם פיסת הטבע הזו, העונה לשם "מערות אפקה" ו"עמק גלילות", לכודה בכלוב אורבני: נתיבי איילון ממזרח, פי גלילות מצפון, כביש החוף ממערב ורמת אביב מדרום. אבל אל תתנו למילה "כלוב" להטעות אתכם - האווירה פה משוחררת לגמרי, והמרחבים נדמים אינסופיים. האהבה.

      שביל במעלה גבעה מכוסה דשא, עמק גלילות (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      לא צריך אפילו להתאמץ, סידרו לכם חבל. גבעה ירוקה באזור מערות אפקה (צילום: איל שפירא)

      אליס בארץ הגלילות

      הציוד הכי חשוב שיש לקחת לטיול הזה הם מגפיים. כי עוד לא נולד הגבר שיעצור ילד שרואה לפניו שלולית הגונה, מנצנצת בחדווה תחת קרני שמש חורפיות. ואם תעצור אותו, תשלם על זה מאוחר יותר בטיפולים פסיכולוגיים. אז עדיף ילד רטוב עכשיו מאשר נער זועם בעתיד. כל שאר הציוד הוא בונוס. פשוט בואו.

      לאחר שמחנים את הרכב, צועדים צפונה אל חורשה זעירה שתיקח אתכם, ממש כמו הבור ששאב את אליס בארץ הפלאות, אל הטבע הכי ירוק והכי כיפי שמסתתר לכם מתחת לאף. השבילים כאן לא מסומנים, מה שמספק מנה גדושה של ספונטניות. ההמלצה שלי: התחילו עם הגבעה הגבוהה הניבטת בכיוון צפון-מזרח. ולא, אל תעמדו למרגלותיה ותאמרו "אה, איזו גבעה משובבת נפש", אלא טפסו למעלה. כי מה שרואים משם לא רואים מכאן, כלומר מלמטה.

      קשה לכם לטפס? הדיסק בעמוד השדרה שוב פרץ? מטיילים טובים קשרו חבל עבה שמשתלשל מגזעו של עץ הנטוע בראש הגבעה. היעזרו בו - זה כמעט כמו מעלית שתעלה אתכם לפסגה. ובפסגה: וואו. באמת וואו. הכל ירוק, מרחב נהדר של טבע סודי. בשבת מוקדם בבוקר יש סיכוי שתהיו פה לבד. נהדר. בלי טיפת ציניות.

      ילד מביט מראש גבעה ירוקה על מטיילים (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      יום אחד כל זה יהיה של סוחרי נדל"ן. אזור מערות אפקה בגרסה ירוקה ממעלה הגבעה (צילום: איל שפירא)

      להתחבא במערות הכורכר

      אחרי שיורדים ממשיכים צפונה, ובתוך דקה מגיעים אל מתחם מערות אפקה. אוטוטו יפרחו פה אירוסים, וכלניות כבר יש פה ושם, אבל עד אז הקדישו שעה ארוכה לחקר המערות החצובות בכורכר, שאל חלקן ניתן להיכנס ולהתחבא מנושים, מאנשי הוצאה לפועל או מבן/בת הזוג החוקי/ת.

      המערות הללו הן למעשה מערות קבורה שומרוניות מהתקופה הביזנטית (המאות הרביעית והחמישית), שהתגלו ממש במקרה בשנות ה-50 של המאה שעברה, בעת עבודות תשתית סמוכות. והכל צבוע בירוק עז. את זה כבר אמרתי. אם אתם מטיילים עם ילדים, הם יתרוצצו בין המערות באושר גדול. אם אתם מטיילים בלי ילדים, זה הזמן לעשות ילדים.

      מכאן ממשיכים צפונה, וכמה עשרות מטרים מאוחר יותר פוגשים בנחל העונה לשם "אחיה". וכן, השם שלו הרבה יותר גדול ממנו. ככה קטן וצר הוא. מצד שני, זה בדיוק הזמן להפעיל את המגפיים, לדשדש במים ולהשפריץ על הילדים.

      עמק גלילות (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      להתחבא מהוצאה לפועל או לעשות ילדים. מערות אפקה (צילום: איל שפירא)
      נרקיסים, עמק גלילות (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      כל נרקיס נורמלי רוצה לפרוח כאן. עמק גלילות (צילום: איל שפירא)

      סלון מאולתר על העשב

      מעבר לנחל הזה משתרע עמק גלילות - רחב ידיים, ירוק כולו ומנוקד במקבצי נרקיסים. למעשה, מדובר באחד ממקבצי הנרקיסים הגדולים ביותר בארץ, ויש האומרים אף השני בגודלו בישראל. הסיבה: עד לפני כמה שנים שכנה בקרבת מקום חוות הדלק של פי גלילות, מה שאומר שאף קבלן נורמלי לא רצה לבנות כאן, ומצד שני, כל נרקיס נורמלי רצה לפרוח כאן. ככה זה בטבע, הכל עניין של היצע וביקוש. ולחדשות הפחות טובות: הדלק כבר לא כאן, מה שאומר שיזמי הנדל"ן בדרך. והם יגיעו, סמכו עליהם.

      אבל עד אז שוטטו בעמק היפה הזה, ערכו פיקניק חורפי מענג בלב העמק, טפסו אל הגבעה הגבוהה ששימשה פעם מזבלה וכיום היא כר פורה להרפתקאות, בדקו לאן מוביל המעבר המפחיד החפור מתחת לנתיבי איילון או צעדו לצד שדרת האקליפטוסים, שלצדה הקימה יד נעלמה זולות קטנות - חלקן בדמות בית מוזר על עץ, סלון מאולתר על העשב עם שלוש וחצי ספות, או סתם כמה עמודי עץ שביניהם מתוח בד. הכל הולך, הכל פתוח, הכל אפשרי כאן. כאילו אינכם מוקפים בציוויליזציה.

      ספות על כר דשא, עמק גלילות (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      סלון מאולתר באמצע שומקום. עמק גלילות (צילום: איל שפירא)
      גמל שלמה על זרוע, עמק גלילות (יח"צ , צילום: איל שפירא)
      מסכן, הראש שלו זה עניין זמני בלבד. גמל שלמה מתענג על חייו הקצרים בעמק גלילות (צילום: איל שפירא)

      מודיעין שלום

      איפה: מחנים את הרכב בפינת הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב. וזהו, הגעתם.

      לא לוותר: אם הגעתם ביום חורף שמשי, בשום אופן אל תוותרו על פיקניק מושקע בלב האחו. גם אם לא הצטיידתם מראש – אין תירוצים, כי במרחק צעקה ממתינים לכם בתי קפה עם נשנושים לקחת.

      לעשות רושם על החבר'ה: הילדים שלכם הולכים עם הראש למטה? זה לא בהכרח שלילי, כי זוהי דרך נהדרת למצוא המון חרקים וזוחלים. כאן, בעמק גלילות, מצאנו גמל שלמה ענקי, שקרוב למשפחת החרגוליים, ולא אחד. יש לו גוף ארוך וצר, פרצוף קצת מטופש, זוג עיניים בולטות ורגליים קדמיות משוננות, כמו מצ'טות זעירות שמשמשות מלכודת מוות לזבובים נטולי מזל. והנה מה שכולכם חיכיתם לו: בזמן ההזדווגות התחביב של הנקבה הוא לאכול לזכר את הראש. לא אחרי ההזדווגות, כמו שקורה בקרב חלק מבני האנוש, אלא ממש בזמן אמת - מה שלא מפריע לחלק התחתון של גופו להמשיך במעשה.