נחל מערות: טיול בבית של משפחת קדמוני

מה אתם זוכרים מטיול? לא שבוע אחרי. גם לא חודש, אלא חצי שנה, שנה, שנתיים אחרי. באמת ששווה לחשוב על זה לרגע.

משמורת הטבע נחל מערות, אני יודע בוודאות מה שני הפיראטים הקטנים שלי יזכרו: את הסלפי עם הנערה הקדמונית ואת הביס הקטן - אך המבהיל והקצת מצחיק - שאחד מהם חטף מגמל שלמה ענקי, שקצת נמאס לו מילדים שמנסים לחקור אותו מקרוב.


עוד טיולים למשפחה העצלה:
לקבל עיסוי ממפל: טיול קליל בעין גדי
לרקוד עם עטלפים: להיות בטמן ליום אחד
ארץ לא נודעת: טיול מאכזיב לראש הנקרה


אז עם כל הכבוד לערכי טבע ומורשת חשובים, המצויים בשפע בשמורת הטבע הזו, הנערה והביס יהיו העניין עצמו. ואתם יודעים מה? זה לא בהכרח רע. זה אפילו טוב. כי אם כבר סלפי - אז שיהיה בטבע. הרחק מקניונים ממוזגים, מסכים מרצדים ושאר יסודות נרקוטיים.

אתם נוסעים על כביש 4. הכביש ריק ואתם סוחטים את דוושת הגז. לפתע מופיע מולכם כתם אפור כהה, נע לאיטו במרכז הכביש. אתם מתקרבים, קולטים את המראה ובולמים במהירות. זה היפופוטם. ממש היפופוטם, באמצע הכביש. הוא ממשיך לאיטו לגדה השנייה ונעלם בחורש הצפוף. עוד אתם מנסים לעכל את המראות, והנה, צמד נמרים שועט אחריו, חולף על פניכם מבלי להתייחס אליכם, ונעלם אף הוא בסבך. הזוי.

אוקיי. לפחות אין פה ממותות. אה, דווקא יש. או לפחות היו, עד לא מזמן. למעשה, כל החברים הללו שגשגו באזור הכרמל עד לפני 50 או 60 אלף שנים. והיו גם בני אדם קדמונים, שעירי גב ושמוטי לסת, שהתגוררו במערות הרבות שברכסים שלצדכם. זה המקום לציין ששמורת הטבע נחל מערות מתהדרת בעובדה, שנרשם בה רצף תרבויות פרהיסטוריות שנמשך כמיליון שנה. מאחר שמדובר בעניין מופלא ונדיר לכל הדעות, הכריז ארגון אונסק"ו לפני כשנתיים על שמורת הטבע היפה הזו כאתר מורשת עולמית.

אז אוקיי, מערות שבהן התגורר בני אדם קדמונים לא עושות רושם על רוב בני האדם. יש המון כאלו בעולם. מה עושים? המחשות. ובזכות ההמחשות החביבות הללו שווה להגיע לכאן עם הילדים, שיראו בעיניים את אבותיהם גדולי הגולגולת. בכניסה לשמורה מקבלים דפדפת מידע ומפה, ויוצאים לדרך - קודם כל, אל המערות כמובן.

מטפסים מעט בגדתו הדרומית של נחל מערות היבש, בעזרת מדרגות סלע ומעקות ברזל. שלוש-ארבע דקות של התנשפות קלה, והגעתם למערה הראשונה. בחזיתה מוצגים אינספור פריטים ששימשו את האדם הקדמון בתקופות שונות. במערה זו חיו בני אדם משלוש תרבויות שונות: התרבות האשלית (250-300 אלף שנים לאחור), שנציגה הוא "האדם הזקוף" (הומו ארקטוס), התרבות היברודית והתרבות המוסטרית, שנמשכה עד לפני כ-50 אלף שנים. מערה עם פז"ם. ויש עוד: במערה הזו אף נמצאו חרוזים שהוכנו משברי קונכיות ושרידים של מינרל בשם אוכרה, ששימש לצביעה בצבע צהוב-חום-חרדל. שעירים או לא שעירים - גם קדמונינו אהבו להתקשט.

ממשיכים עוד כמה מטרים אל המערה השנייה, שבה תצוגת בובות קדמוניות העוסקות במלאכות קדומות. אבא קדמוני נראה לנו קצת היפסטר. למה? כי רק היפסטר יכול להתהדר בזקן עבות וחזה חלק. לעומתו, אמא קדמונית הזכירה לנו נערת פרחים, עם העלים הירקרקים שעיטרו את מעיל הפרווה החום שלה והמבט הקצת מעושן, המופנה לעבר נקודה לא ברורה במרחב. הנה, עכשיו כבר העיניים של הילדים נדלקות, והם בוחנים היטב את המשפחה שמולם. ואם הילדים אומרים שהם מקנאים במשפחה הזאת, כנראה שכבר מזמן לא יצאתם מהעיר.

ועכשיו - אל המערה השלישית, שאליה אף אפשר ורצוי להיכנס. המערה הקרירה הזו נמשכת עמוק לתוך ההר. אורכה כמעט מאה מטרים, וכבר בראשיתה תבחינו בנערה קדמונית שמסתכלת עליכם מלמעלה. אז כן - זה המקום לסלפי מתוחכם, כזה שבו אתם בתחתית התמונה והיא מככבת למעלה. תגידו שזה שטחי, שזה שעשוע מטופש - אבל אין כמו סלפי עם קדמונית כדי לשמח את הנפש ולזכות בהמון לייקים.

כעת נכנסים לעומק המערה, מתרגלים לאפלוליות וממתינים למיצג שיתחיל - שילוב של סרטון, תיאטרון צללים ואורות צבעוניים שיוצרים אפקט כאילו נזרקים כמה עשרות אלפי שנים לאחור. המיצג החביב מספר על האתגרים בחייהם של מי שהתגוררו כאן בעבר הרחוק.

אתם חייבים להודות: זה היה די קצר. לכן, לאחר היציאה מהמערה השלישית, שובו לוואדי שממנו הגעתם ופנו עם המפה שבידיכם אל אחד המסלולים המפתיעים באזור. הוא מפתיע, בתנאי שתצטיידו במנה גדושה של סקרנות ועיניים חדות, כי כעת אתם עומדים לגלות לא מעט מאובנים קדומים, הרבה יותר קדומים מכל הטיפוסים הקדמונים שפגשתם עד כה.

השביל ייקח אתכם אל הגדה הצפונית של נחל מערות, ומשם מתחילים לטפס על המצוק הרם. ממבט ראשון, הוא נראה שגרתי למדי, אך הוא בנוי מאינספור שלדים של יצורים ימיים שהתלכדו והתאבנו יחדיו בסלע הגיר לפני מיליוני שנה. אם הייתם מגיעים לכאן לפני 90-115 מיליון שנה, הייתם נאלצים לטייל כאן עם חליפת צלילה, כי האזור כולו היה מכוסה בים.
מה נשאר מכל זה? בעיקר רודיסטים - צדפות בנות מיליוני שנים. כעת לא נותר לכם אלא להוריד הילוך ולחפש אותם. רק זכרו שמדובר בערך טבע מוגן שאין לפגוע בו ובוודאי שלא לנסות לקחת הביתה מזכרת.

זהו טיול מרענן למדי, בעיקר לאור העובדה שרוב המבקרים בשמורה מתרכזים במערות האדם הקדמון ומשאירים לכם מסלול די פנוי. אז קחו את הזמן. מראש המצוק תוכלו לקבל מבט פנורמי נהדר לעבר מישור החוף, וגם לגלות מערה קטנה ויפה שכיף להתחבא בה מהעולם.

ואם הזכרנו את המאובנים הללו, שכחנו לרגע שאנו צועדים בטבע אמיתי, חי ונושם. גמל שלמה ענקי שהופיע לפנינו הזכיר לנו את העובדה הזאת. זה לא שהוא ענקי. כלומר הוא כן - פשוט זהו שמו הרשמי "גמל שלמה ענקי". והענק הזה התקרב אל הגדול שלי ופשוט נצמד לשרוול חולצתו. אולי רצה טרמפ, אולי רצה להשתעשע. אולי סתם היה גמל שלמה ענקי אך לא ממש חכם. כך או אחרת, זה היה כיף גדול. הוא אפילו הדגים לנו כיצד הוא נושך ילד. את הילד שלי. קצת מבהיל, אבל בעיקר מצחיק. יופי של קינוח לטיול במערת הזמן האדירה הזאת.

איפה זה: השמורה נמצאת לצד כביש 4, כשמונה ק"מ מצפון לצומת פוריידיס. המסלול הגיאולוגי קצר (פחות משני ק"מ) וקל. הביקור בשמורה ובמערות האדם הקדמון בתשלום (22 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד). הטיול במסלול הגיאולוגי אינו בתשלום.

לא לוותר: דווקא היום אתם לא במצב רוח עצל? קמתם עם עודף מרץ? במקרה זה (ורק במקרה זה), דגמו את "המסלול הבוטני" בשמורה - מסלול מעגלי של כ-3 ק"מ המסומן בסימון כחול וחוצה את הרכס הדרומי. זוהי הליכה כיפית, נטול דרמות אך משופעת שתצפיות נוף יפות.

לעשות רושם על החבר'ה: האדם הקדמון הוא שם כולל לשלל טיפוסים שכיכבו בתקופות שונות. אז הנה, על קצה המזלג, קווים לדמותו של האדם הקדמון בכרמל:
- תקופה פליאוליתית תחתונה (לפני 1,000,000 - 250,000 שנה): בני האדם מתחילים ליצור ולסתת אבני יד מצור, שנועדו לחיתוך בשר או ייצור כלים מחומרים רכים יותר (כגון עץ).
- תקופה פליאוליתית תיכונה (לפני 250,000 - 50,000 שנה): יש הטוענים שבאותה תקופה התגוררו אלו לצד אלו האדם הניאנדרטלי והאדם ה"מודרני", ההומו ספיאנס. כאן הם התגוררו במערות, צדו יחמורים וצבאים.
- תקופה פליאוליתית עליונה (לפני 50,000 - 20,000 שנה): בימים אלחו כבר ידע האדם לנוע בים בעזרת כלי שיט בסיסיים, ונדד על פני היבשות.
- תקופה אפיפלאוליתית (לפני 15,000 - 11,500 שנה): כנראה הוקם כאן יישוב מחות למערות, ובו מבני מגורים מאבנים.

אלו היו 60 שניות על משהו שכנראה תשכחו בעוד 60 שניות.