לרקוד עם עטלפים: להיות בטמן ליום אחד

- אבא, אני רוצה להיות מגלה ארצות.
- טוב חמוד.
- אבל מגלי ארצות בטח מזיעים המון, נכון?

אני קרוע על הקטן שלי: ילד שגם אוהב לחקור ארצות וגם אוהב לעשות את זה ממש באיזי. אז במיוחד בשבילו, וגם בשביל הגדול - חקרן בפני עצמו - יצאנו לטיול של אחר-צהריים נעימים (יחסית) בנחל מערה שבהרי ירושלים. ולמה לנחל קוראים מערה? ניחשתם נכון, כי יש בו מערה. מערת התאומים שמה.


עוד טיולים לעצלנים בוואלה! תיירות:
הכרמל המפתיע: זולות סודיות בנחל כלח
פתח תקווה הסודית: טיול עירני בעיר מנומנמת
ליפתא: מעיין מיסתורי שמספק הפתעה בכל ביקור


למעשה, לפני שגילו את מערת הנטיפים המפורסמת, אי אז בסוף שנות ה-60, היתה מערת התאומים ה-מערה בה"א הידיעה. גם היום היא עדיין נהדרת ומופלאה ומסתורית - אבל עם נטיפים, זקיפים ופירוטכניקה בכל מיני צבעים - קצת קשה לקשישה האפלולית הזאת להתחרות. ודווקא בגלל זה אנחנו נוהגים לאמץ אותה לפחות אחת לשנה. ובכל פעם היא נותנת לנו שואו אחר, בזכות אלפי העטלפים המאכלסים אותה, צווחים ומעופפים ברחביה, כאילו סוף העולם הגיע. אגב, גם בה יש נטיפים ואפילו טפטופי מים, שמעידים שאלו ממשיכים להיווצר כל העת. לא מאמינים? תגיעו לכאן שוב בעוד 2,000 שנים ותראו בעצמכם.

פנס חזק ובקבוק פלסטיק ריק של 1.5 ליטר. אלו שני הדברים שבלעדיהם הטיול הזה לא יהיה שווה דבר. אל תגידו "נו, נו, איזה מטופש הבחורצ'יק הזה מהאינטרנט, עם הרעיונות המשוגעים שלו - בקבוק ריק? חי, חי, חי". לא, אל תאמרו זאת. פשוט הצטיידו בשני האלמנטים האלה. למה? עוד מעט תבינו.
לטיול הפעם, החולף בשמורת נחל דולב, במקום שבו רואים ממש את הקוואצ'ים והכיפופים הגיאולוגיים בין הרי ירושלים לשפלה - יש שתי גרסאות. הגרסה העצלה, שאותה נתאר כעת, והגרסה המפרכת, שדורשת הצטיידות בשני כלי רכב ואנרגיה ללכת 4-3 שעות. גם בה ניגע.

כעת אתם נמצאים בשמורת נחל דולב, שלמרות שמה - כנראה שאין בה אפילו עץ דולב אחד לרפואה. השמורה מציגה לראווה את השלוחות המערביות של הרי ירושלים וחולפים בה שלושה אפיקי נחלים: נחל מערה, נחל דולב ונחל אזן. הטיול הקצר הזה, קצת יותר משני ק"מ, מתחיל ומסתיים בחניון מערת התאומים, לא הרחק ממושב זנוח, בקרבת בית שמש.

קיץ עכשיו, למרות שחלק מהמסלול מוצל - בזכות החורש הים תיכוני הצפוף - מומלץ להתחיל את הטיול בסביבות השעה שלוש-ארבע אחרי הצהריים ולסיים לפני שיורד החושך. מהחניון מתחילים ללכת מזרחה בעקבות סימון שבילים אדום. הליכה נינוחה בלב הוואדי, מול פסגות גבוהות. אם תגיעו ביום חול - כל היופי הזה יהיה שלכם. ילדים חובבי ניתורים יתענגו על ריצות במעלה מפלוני סלע, ניתורים בין סלעים גדולים והליכות סהרוריות על משטחי סלע מקומטים, הנוטים על צדם בזוויות מפחידות. כל הפעלולים האלו לא מומלצים, כמובן, אבל הם כיף גדול. במילים אחרות: אם הילדים שלכם כבר מזמן לא יצאו מהעיר, הצטיידו בתחבושת אישית ובחוסם עורקים איכותי.

רק אנא מכם: אל תגידו להם את המשפט הכי מטופש שמבוגר יכול לומר לילד: "לא לרוץ!"

אחרי כמה מאות מטרים, העולם החיצון נעלם מאחור וכעת אתם משוטטים בממלכת הטבע. לכו לאט והביטו היטב בין סדקי הסלעים - יש סיכוי טוב לגלות פה עולם חי עשיר, בעיקר חרדונים ושאר זוחלים.

אוטוטו גם מגיעים אזורים מוצלים יותר וגם כמה עצי אלה ואלון שווים, שדורשים רביצה הגונה מתחתם. ואז, כקילומטר מתחילת ההליכה שלכם, מופיע שלט שמורה שמאלה "אל מערת התאומים". אתם מביטים שמאלה - ולא רואים שום דבר מיוחד. ברור, כי צריך להביט גם שמאלה וגם למעלה: פתח המערה מצוי כמה מטרים מעל אפיק הנחל, בגדה הצפונית. מדלגים בקלילות מעל כמה מדרגות סלע, והנה הגעתם למערה שתתאהבו בה.

מומלץ לא להדליק מיד פנסים ולהסתער פנימה, אלא להיכנס קצת ולשבת לצד פתח המערה, כדי להתרגל לאפלה. במקום ניצב שלט המספר על מיני העטלפים המתגוררים כאן. למעשה, אתם לא צריכים שלט, כי ציוצי העטלפים יקיפו אתכם בסראונד מהמם ברגע שתפסעו פנימה. בכל מקרה, מדובר בארבעה מיני עטלפים: נשפון דק-אוזן, נפלול מצוי, פרסף גמדי ועטלף פירות מצוי. שלושת הראשונים, אגב, מצויים בסכנת הכחדה. אז תהיו עדינים.

התרגלתם לחושך? הדליקו פנסים וכנסו לעומק המערה האדירה - שאורכה כ-75 מטרים ורוחבה כ-50 מטרים. לכו לאט והיעזרו במעקה העץ לצד השביל. יש עליו אמנם קקי של עטלפים, אבל זה עדיף מלהחליק בפתאומיות. ככל שתעמיקו פנימה, כך תגלו יותר ויותר להקות של עטלפים - עשרות, מאות, אלפים! דמיינו מספר עצום שלך עטלפים במערה אחת, ולכולם נורא חשוב לצייץ ולצווח באותו הזמן. מה קיבלתם? הזיה סוריאליסטית מתוזמרת לעילא. וואו אמיתי.

בסוף השביל תגיעו לברכת אבן קטנה וחצובה שבה נקווים מים. הסיפור הידוע מספר על כך שלפני שנים רבות, אישה עקרה מכפר סמוך שתתה מימי המערה וילדה תאומים - ומשום כך קרויה המערה בשמה. כיאה למקום כה מפחיד, יש עוד לא מעט אגדות הקשורות למקום, כולל אחד שבה צעיר שנשלח להעביר כאן לילה במובן אומץ, השתפן, מת מפחד והפך לעמוד אבן. אוקי, זה בטח יותר מעניין מהסברים גיאולוגיים על היווצרות נטיפים וזקיפים.

זה גם המקום לספר על אינספור המיתוסים שנקשרו בעטלפים המעופפים מעל ראשיכם. אז לא, הם לא מסתבכים בשיער, הם לא מוצצים דם והם לא עושים נזק לחקלאות כפי שסברו בעבר. ומעניין לא פחות - פעם סברו שעטלפים הם עיוורים, אך כיום ידוע כי חלק ניכר ממיני העטלפים אכן יכולים לראות. אולי לא 6:6, אבל בכל זאת. אבל כאשר הם מצויים בחשיכה (מערה, לילה חשוך), הם מנווטים באמצעות חוש הקרוי "אקולוקציה". בקיצור, מעין רדאר טבעי, העושה שימוש בהדי קולותיהם החוזרים אליהם.

אחרי שעה ארוכה במערה, צאו בחזרה אל האור. אז זהו? כבר חוזרים לאוטו? ולמה בכלל הבאנו את הבקבוק הריק? אהה! המשיכו עם השביל האדום מזרחה עוד כמה עשרות מטרים ותגלו את המגלשה הטבעית הכי שווה באזור - מפל סלע חלקלק להחריד בשיפוע קצת מפחיד, הנמתח לאורך של כמה מטרים טובים. יושבים בראש המפל, תוחבים את הבקבוק המעוך מתחת לישבן, אוחזים בפיית הבקבוק ביד אחת, מניפים יד שנייה למען שיווי משקל (וגם כדי לעשות רושם של מקצוענים) ופשוט טסים קדימה. ושוב, ושוב, ושוב.
ושוב.
ורק אז חוזרים לאוטו.

המסלול הקליל מתחיל ומסתיים בחניון מערת התאומים, כביש 3855, כמה מאות מטרים דרומית למושב זנוח (יש שילוט). חשוב לדעת: אין להיכנס למערת התאומים בין 1 בנובמבר ועד 1 באפריל, כדי לא להפריע לתרדמת החורף של העטלפים. במערה יש בורות עמוקים ובשום אופן אין לסטות מהשביל התחום במעקות העץ. חובה להצטייד בפנס.

רוצים להגדיל? כאמור, המסלול הארוך בשמורת נחל דולב אורך כשבעה ק"מ ודורש שני כלי רכב. הוא מתחיל בחניון הס הרים (הגעה מכביש 3866) ומסתיים בחניון מערת התאומים. חוצים את הכביש, מחפשים אחר הסימון האדום ויורדים לכיוון הוואדי, שייקח אתכם אל עין עיתאב - מעיין קטן וחמוד. בהמשך חולפים על פני בית עיתאב, שרידי מבנה צלבני מהמאה ה-12, מגלים אמעיין נסתר בשם עין סיפלה, חוברים לנחל מערה, מבקרים במערת התאומים ומסיימים תשושים. כך או אחרת, כדאי להצטייד במפת סימון שבילים (מספר 9 - מבואות ירושלים) ובסיפור דרך מפורט.

לא לוותר: אחרי שתשלטו על מיומנות הגלישה במפל הסלע, כיף גדול יהיה לצלם את עצמכם במעין סלפי וידאו עושים את הדרך הזאת. אל תשכחו לצרוח בפחד. בשביל החבר'ה.

לעשות רושם על החבר'ה: אז מדוע אי אפשר להיכנס למערת התאומים בחורף ומה כל כך חשוב בתרדמת החורף של העטלפים? באביב ובקיץ נוטים העטלפים לאגור בגופם שומן רב, שישמש אותם בעת שיעבירו את החורף במערות. שם הם יורידו פעילות למינימום האפשרי - מה שקרוי תרדמת חורף. עם זאת, קל מאוד להפריע להם: קולות חזקים של מבקרים, אלומות אור ישירות ושאר הפרעות - יעירו אותם ויגרמו להם לבזבוז קריטי של אנרגיה, מה שעלול להיות קטלני עבורם.

ואם אתם כבר כאן...
באזור מטה יהודה נחנכו לאחרונה אטרקציות חדשות, לצד חידושים באתרים קיימים. "כרם ברק" בבקוע מציע מרכז מבקרים מוקף שדות, שבו ניתן לערוך סדנאות אפיית לחם חווייתיות. ב"גלריה של סבא" שבצפרירים תפגשו מאות פסלי ברזל מקסימים וניתן להזמין סיורים מודרכים ואפילו סדנת שוקולד. ב"נקודת מוצא" שבמושב מציעים טיולים אופניים לכל המשפחה באתרי פארק עדולם ובגלריית "קאקדו" הסמוכה מתקיימות סדנאות יצירת פריטים דקורטיביים לבית. ב"חצר של עופר" במושב מטע תוכלו להתענג על בירות מתוצרת עצמית וסעודות גורמה. פרטים באתר המועצה.