ארץ לא נודעת: טיול מאכזיב לראש הנקרה

מכירים את אלה שבכל טיול מחפשים באובססיביות את הבריזה? "הנה! הנה! אל תזוזו! אני מרגיש אותה!", הם יצווחו בהיסטריה בשיא יולי-אוגוסט, יתענגו עליה בעיניים עצומות, וברגע שהמשב הקלוש הזה ייפסק - הם יקמלו שוב, עד הרוח המקרית הבאה.

אבל מאחר שכל הקטע של הבריזה הוא שהיא מגיעה מן הים, למה פשוט לא ללכת על האורגינל - לערוך טיול קיץ ממש על החוף? ואם אפשר - אז בשעות הערב והלילה, שנוטות להעצים את התחושות, המראות והחוויות. אה, וגם פחות חם בערב. כמובן.


עוד טיולים לעצלנים:
טבילה בעין מבוע: המים הכי קרים בגלקסיה
פתח תקווה הסודית: טיול עירני בעיר מנומנמת
דו-שיח בנחל שיח: לדבר אל המעיין


החוף שהכי שווה לעשות זאת כמו שצריך - במיוחד בקיץ, ובמיוחד בשעות הערב והלילה - הוא הקטע היפה שנמתח מאזור אכזיב ומגיע לראש הנקרה. לא ממש מגיע, אלא רק כמעט. לראות את המצוק המובטח, ולא לגעת בו. מצד שני, לפני הטיול אתם יכולים לעשות סיבוב בנקרות (הכניסה בתשלום), לצווח "וואו" כמו כולם, ורק אחר כך לצאת לטיול האמיתי, זה שטומן בחובו הליכה איטית ומהורהרת ליד הים, בין דגים ודייגים.

לאחר שמחנים את הרכב (פרטים בהמשך), מתחילים לצעוד, עם הידיעה המרגיעה שאי אפשר לעולם ללכת לאיבוד בטיול ליד הים. למה? כי מדובר כמובן בטיול ליד הים: תמיד הוא יהיה לידכם - כמה נוח.

אם בחרתם לערוך את המסלול הזה כטיול לילה, לא משנה היכן התחלתם - לא תוכלו להתעלם מאורותיה של נהריה הסמוכה. אם כבר ממש מאוחר, האורות שלה ינצנצו ויידמו לכם כאורותיה של מטרופולין ענקית. כבר אמרנו - בלילה הכל מתעצם.


עוד טיולי מים בוואלה! תיירות:
הנודיסטי, הסודי והמשפחתי: החופים שיעשו לכם ת'קיץ
מעיינות בישראל: חמישה טיולים קלילים וזורמים
עין פרת: מהמעיינות האהובים בארץ


בין אם התחלתם בנקודת ההתחלה ה"רשמית" ובין אם דילגתם קצת קדימה, כדאי לדעת כי אכזיב היא הרבה יותר מאלי אביבי (ע"ע שנות השבעים הפרועות). הגן הלאומי אוצר בתוכו מבנים עתיקים, מדשאות מטופחות וגם חוף ים מהיפים בארץ. החוף הזה, הסכור היטב ומבוצר באופן טבעי, שימש עיר נמל קדומה בתקופה הכנענית התיכונה. המאה ה-18 לפני הספירה, אם להיות קצת יותר מדויקים.

כיאה למיקומה, תושבי העיר עסקו בדייג ובספנות, וגם במקצוע העתיק והדי מוזר: הפקת צבעים מחלזונות ימיים. אילו צבעים בדיוק? בעיקר תכלת וארגמן. זה לא המקום להיכנס למאפייני תהליך הייצור עצמו, אבל בואו נסכים שהחלזונות עצמם לא רוו ממנו נחת. אף אחד לא אוהב שעושים ממנו צבע. ועוד ארגמן.

ממשיכים צפונה, לצד חוף הים, ואוטוטו נתקלים באנדרטת ברזל ענקית, שנדרשות כמה שניות כדי לעכל אותה בעיניים - היא יפה ומוזרה בעת ובעונה אחת. מדובר באנדרטת ההעפלה, שאותה הקים יחיאל שמי. האנדרטה הוקמה מחלקים של אוניות מעפילים, ונועדה להנציח את ההעפלה לארץ בימי המנדט הבריטי. ביום היא מעניינת, בערב או בלילה היא קצת סוריאליסטית.

גם אם התחלתם פה את הטיול שלכם, זוהי נקודת הפסקה מעולה. כל מטייל עצל ישמח לספר לכם אודות היתרונות שיש בהפסקה עוד לפני שהתחיל הדבר עצמו. ערכת קפה תהיה רעיון מעולה. גם תה. וגם לקשקש על הא ועל דא עם הדייגים. כמו פסלים אנושיים דוממים הם ניצבים במים, בין הלגונות, עוטים על עצמם מגפי גומי גבוהים וסרבלים גדולים. אז לקשקש אפשר, אבל אל תצפו לתשובה, כי הם לא יענו לכם. לא על ההא ולא על הדא. כי דיג אוהב דגים. לא נודניקים.

ממשיכים צפונה, אגב טבילות קטנות של הרגליים במים הנעימים. עצרו פה ושם לחקור את המפרצונים הקטנים שיזדמנו לכם במסלול הזה. ואם אתם עם ילדים - אז בכלל תהיה פה חגיגה זואולוגית, כי בין טבלאות הגידוד, רכסי הכורכר והלגונות הזעירות רוחשים חיים: דגים קטנים, אולי סרטנים בריונים, בלוטי ים, קיפודי ים וגם מלפפוני ים. כן, מלפפוני ים. מבלבל? יש לנו מלפפון חמוץ, מלפפון חי ועכשיו גם מלפפון ים, שהוא בכלל בעל חיים. יש ביניהם כמובן הבדלים, אבל לכולם, אגב, אין מוח. סתם, שתדעו.

ואם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר ביולוג ימי - צרפו אותו אליכם ותלמדו המון. לא מכירים? תעשו גוגל לפני שאתם מגיעים ותרשימו את הילדים / החברים / בנות או בני הזוג.

המסלול הזה ייזמן לכם גם המון פינות זולה מדהימות, והמהדרין יידעו למצוא על רכסי הכורכר הקטנים "כסאות" טבעיים שיצר הטבע בדיוק כדי שתוכלו להתענג על נוף הים במשך שעה ארוכה. כמו כן, מומלץ מאוד לזגזג בין הליכה על קו המים לבים הליכה על הטיילת המסודרת והמוארת. ממש כמו לדלג בין טבע פראי לעירוניות מפונקת.

בקרוב תגיעו אל אחת הנקודות המעניינות במסלול הזה - הוא חוף בצת. מאחר שאנו נמצאים כעת בעונת ההטלה של צבות הים, אנא אל תרדו לחוף בצת בשעות הערב והלילה, כדי שלא להפריע לבעלי החיים הנדירים והמיוחדים הללו בעת שהם עוסקים במחזור החיים שלהם. במילים פשוטות: את הקטע של חוף בצת אנא ערכו על הטיילת המוארת. יהיו לכם עוד הזדמנויות רבות לצעוד על החול.

אם יש לכם עיניים חדות, ואם לא מדובר בטיול לילה, הביטו מעת לעת מערבה, אל האופק. בשלב מסוים תבחינו בשלושה איים. אז כן, גם בישראל יש איים, ואפילו יש להם שמות: שחף, נחליאלי ותכלת. אותם איים אינם אלא ראשים של רכסי כורכר ששקועים במים ומבצבצים החוצה. להגיע אליהם אסור, כי הם מוגדרים שמורות טבע ומשמשים כביתם של שחפים ושחפיות.

בהמשך הדרך ילך ויגדל מולכם רכס ראש הנקרה. בסופו של דבר, הוא כמעט שיחסום לכם את שדה הראייה - מה שאומר שהמסלול הסתיים. כאמור, אי אפשר ממש להגיע אליו, אבל אפשר ורצוי לתפוס לצד ראש הנקרה זולה אחרונה לפני שחוזרים. איפה נמצאת הזולה הזאת? לא נספר, כי רק מי שיתאמץ זכאי לגלות אותה. מצד שני, מאמץ היא ממש לא הקטע שלנו. המטייל העצל, זוכרים?

המסלול המלא של הטיול מתחיל לצד גן לאומי אכזיב (שווה ביקור בפני עצמו, בעיקר בזכות המפרץ האינטימי המצוי בו וממש דורש שכשוך ממושך, וגם בזכות העובדה כי במקום פועל חניון קמפינג חמוד). אורך המסלול כ-5.5 ק"מ. אם הגעתם ברכב אחד או אם אתם רוצים ללכת פחות, ניתן להתחיל מאזור "אנדרטת ההעפלה", סמוך לתל אכזיב. ובכלל, כדאי לדעת כי מודולריות היא שם המשחק פה. פשוט סעו על כביש 4, עברו את נהריה, ספרו כחמישה קילומטרים ומרגע זה - כל נקודה שראוי לחנות בבטחה מצפון לגן לאומי אכזיב - תעשה את העבודה. אפשר גם להחליט באמצע הדרך שנמאס וחוזרים, ואפשר אפילו לצעוד בכיוון ההפוך.

אם בחרתם בטיול לילה, הצטיידו בפנס. עם זאת, במסלול זה אין ממש צורך בירח מלא, מאחר שחלק ניכר מהמסלול מואר בתאורה המלאכותית של הטיילת הסמוכה. ועוד דבר חשוב: בשעות הלילה אין לשהות בשטחי שמורות טבע. ברגע שמגיעים לשלטים המכריזים על הגעה לשמורות, אנא צעדו על הטיילת המוסדרת ולא על קו החוף.

לא לוותר: טיילת החוף של נהריה תפתיע אתכם ביג טיים, במיוחד בערבי סוף השבוע. ברים, פאבים, מועדונים, בתי קפה וגם נהריינים, שהם כמו בני אדם רגילים, אבל מנהריה. באמת שכיף כאן. בירה מול הים - ואתם מסודרים.

לעשות רושם על החבר'ה: אם כבר התחלנו עם בריזה - כולם יודעים שבריזה היא הרוח המגיעה מן הים, והיא תוצאה של הבדלי הטמפרטורות בין הים לחוף היבשתי. עם זאת, בשעות הלילה תופתעו להרגיש "בריזה הפוכה" - בדמות משבים קרירים מהחוף לעבר הים. למה זה קורה? בדיוק בשל אותם הבדלי טמפרטורות.