הסיפורים שמחוץ לחומות: טיול אחר בירושלים

רובנו עולים לירושלים לביקור בכותל, הר הבית, כנסיית הקבר ועוד אתרים קדושים הנמצאים בה, ודרכם אנו מכירים את ההיסטוריה של העיר, על 3,000 שנותיה.

אולם ירושלים מספרת סיפורים נוספים מעבר לאלה הרוחניים דתיים, שדרכם ניתן להכיר רבדים אחרים שלה. בסוף המאה ה-19 החל הממשל הקולוניאלי בארץ להקים מבנים מחוץ לחומות, סביבם התפתחו השכונות החדשות, שבהן התקיימו החיים המרכזיים של ירושלים. הבנייה היפה נשמרה אולם לא בהכרח שמרה על יעודה המקורי, והמקומות ממשיכים לחיות בשימושם החדש. מי שמגיע אליהם לא תמיד יודע מה היה שם קודם. בואו נצא לסיור בין כמה אתרים שמכילים סיפורים שפחות מוכרים.


עוד טיולים בארץ בוואלה! תיירות:
ים של פריחה: 10 צמחי חוף שתמצאו בקיץ
מושבה לא נושבה: טיול סובב ראש פינה
דרום אדום: בעקבות קרבות העצמאות בשפלה


בית הנסן
הקהילה הפרוטסטנטית הקימה ב-1887 בשכונת טלביה בית מחסה לחולי צרעת, שתוכנן על-ידי האדריכל הגרמני הידוע קונארד שיק. ב-1950 נרכש המתחם על-ידי הקרן הקיימת לישראל, והמשיך לשמש את חולי הצרעת בעיר עד שנת 2000. עד 2002 שימש המקום מרפאה לחולים במחלות עור. מבנה האבן המרשים עדיין נושא את שמו של ד"ר גרהארד הנריק הנסן, רופא נורווגי שחקר את המחלה וגילה ב-1879 את הגורם המחולל שלה.

ב-2009 ניהלה הרשות לפיתוח ירושלים פרויקט שימור והסבה של המבנה למתחם תרבות. ב-2014 נפתח המבנה ההיסטורי המרשים לציבור הרחב כמרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה. ביעודו החדש משמש בית הנסן למגוון פעילויות תרבות, תערוכות, חדרי עבודה וסדנאות של אמנים, מעבדות סאונד, אנימציה וייצור מתקדמות.

המבקרים בבית הנסן יכולים להסתובב בין חדרי המבנה הסבוך והמסתורי, לרדת אל המרתף או לצאת אל הגן הגדול והפרוע שמקיף אותו. כשאתם מטיילים שם, זכרו שעד לפני מעט מאוד זמן, המקום היה מוקף בחומות גבוהות, רחוק מעיני הציבור וחיו בו חולים מבודדים מן העולם.

במתחם מוצגת כדרך קבע תערוכה היסטורית, הסוקרת את שהתרחש במקום. בימים אלה מוצגת תערוכה אינטראקטיבית, "טכנולוגיה כחומר גלם", המציגה את המפגש המרתק בין העולם האומנותי לעולם הטכנולוגי. התערוכה מציגה עבודות עכשוויות של סטודנטים ומרצים ב'בצלאל' ופונה לטכנופילים באשר הם. העבודות עוסקות בעתיד הצילום, חוויות מוזיקליות, משחקים טכנולוגיים, אינטראקציות חדשות, וויזואליזציה וסוניפיקציה של מידע.

כניסה: ללא עלות
כתובת: גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחה: א'-ה' 10:00–18:00, ו' 10:00–14:00.

פארק המסילה
פארק המסילה נבנה על תוואי מסילת הרכבת הישנה (העותמאנית), בקו יפו-ירושלים. אורכו כ-7 ק"מ והוא משתרע לאורך נחל רפאים מגבעת התנ"ך (מתחם התחנה הראשונה) במזרח ועד פארק רפאים במערב.


עוד טיולים בירושלים בוואלה! תיירות:
גלגלי הבירה: סיור בירושלים על אופניים חשמליים
נחל חלילים: טיול קייצי לכל המשפחה
כנסיית הקבר: הכתובת המסתורית שעל הקיר


הרשות לפיתוח ירושלים בשיתוף עיריית ירושלים ורכבת ישראל, משלימות בימים אלה את פיתוח פארק המסילה, הכולל שביל להולכי רגל ושביל לרכיבה על אופניים, שהינו חלק משביל האופניים ההיקפי שמבוצע סביב כל העיר. לאורכו מוקמת תערוכת רחוב היסטורית: "נוף מרהיב עין במסילה לירושלים", המציגה את סיפורו של הציר החשוב, שהיה נתיב תחבורה עיקרי באמצעותו הובלו סחורות והגיעו לעיר מבקרים ותושבים.

מסילת הרכבת נחנכה על-ידי השלטון העותמאני ב-1892, המשיכה לפעול בימי המנדט הבריטי ועם קום המדינה כרכבת ישראל, וסיימה סופית את פעילותה ביולי 1998, לאחר 105 שנה.

את המסלול מלוות תמונות מתקופת פעילותה של הרכבת, ציטוטים משירים ומכתבים, באמצעותם ייחשפו המבקרים בפראק לאישים המגוונים שנסעו בקו הרכבת לירושלים, לנופים שהשתקפו מהדרך הישנה לעיר, לנוסעים בה ולחיים שהתפתחו לצד המסילה והובילו להתפחותן של שכונות חדשות (בקעה, מושבה גרמנית, בית צפאפא ואחרות). לצד הדרך שוקמו אלמנטים היסטוריים מקוריים: סימנורים וסמפורים (סימני האיתות לרכבת), תא איתות, בקתת שומר ומגדל שמירה.

נסיעתו של הרצל לירושלים הייתה רצופת תלאות, הוא סבל מחום ברכבת והזדעזע מהתנאים: "בחום איום נסענו אחר כך ברכבת לירושלים... העינויים בתא הרכבת הצר, הלוהט והמלא, היו לבלתי נשוא..." (מתוך מסעות א“י, בנימין זאב הרצל, 1898). ואילו רחל ינאית בן צבי (אשתו של נשיא המדינה לשעבר) נהתה מיופיה של הדרך בנסיעתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת: "...עליתי ברכבת ההולכת לירושלים... בקרון יהודי מבני היישוב הישן בירושלים בלבושו המסורתי, ועל ידו ערבי... חלון הקרון פתוח לרווחה והמראה מרהיב עיניים" (רחל ינאית 1918).

מגרש הרוסים
אם גנבו לכם את הארנק במהלך הטיול... תגיעו לחצר סרגיי, שם נמצא מבנה מחוז ירושלים של משטרת ישראל. המתחם נרכש על-ידי הצאר אלכסנדר השני ב-1860, מידי הסולטן הטורקי. במקום המחנה הצבאי שהיה שם, הוקמו מאגרי מים, אכסניות, בתי חולים וכנסייה קטנה בלב המתחם - כנסיית השילוש הקדוש. מדינת ישראל שילמה בשנות ה-60 עבור השימוש בנכסים אלו כ-3 מיליון וחצי לירות, חלק במזומן וחלק בתפוזים.

בשנות ה-90 נבנה על חלקו הדרומי של המתחם בניין העירייה וכיכר ספרא. מבנה המשטרה במקום, שימש בעבר את האצולה הרוסית, שהגיעה לתיירות צליינית בארץ ישראל ולא הייתה מוכנה לישון עם פשוטי העם. מומלץ לבקר בכנסיית השילוש הקדוש, שמעוטרת במאפיינים פרוסלבים עשירים; בבניין דוכובניה הוא בניין בית משפט השלום כיום ויש בו כנסייה קטנה. הדוכובניה (ברוסית: דתי, רוחני) היה בניין המשלחת הדתית הרוסית, ושימש כמרכז הפטריארכיה המוסקבאית. כדאי לבקר גם במוזיאון אסירי המחתרות, ששימש בעבר כאכסנייה לנשים של עולי הרגל מרוסיה.

תיאטרון החאן
הוקם על-ידי השלטון העותמאני כבית חרושת ליצור משי ובהמשך שימש כפונדק דרכים (חאן) לעולי הרגל לירושלים. עד סוף שנות ה-60 שימש כמרתף בירה וכנגרייה, אז שופץ והפך לתיאטרון.

כדאי להגיע ולהתרשם מהמבנה הייחודי, ליהנות בחצר הקסומה ומאווירת המקום, ואף לשבת בבית הקפה 'חאנלה', שנמצא במקום ומשמש כמרכז תרבות קטן, שבו מתקיימים מידי ערב מופעי מוסיקה ועל קירותיו מוצגות תערוכות מתחלפות.