כנסיית הקבר, הנמצאת בסופה של "ויה דולורוזה" ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, היא מהמקומות הקדושים ביותר בעולם עבור הנוצרים, ומשמשת כמוקד עלייה לרגל לצליינים מכל רחבי העולם. על פי המסורת הנוצרית, אתר זה, המכונה בברית החדשה "גלגלתא", היה מחצבה בה נהוג היה לצלוב את הנידונים למוות, והיא שימשה גם כמקום צליבתו של ישו.
מדובר כנראה במבנה המורכב והמסובך ביותר בירושלים. כנסיית הקבר, הידועה גם כקבר הקדוש (The Church of the Holy Sepulcher), היא בעצם קומפלקס עצום ממדים הבנוי עשרות חדרים, קפלות ומבנים שונים, המוחזקים בידי שש עדות נוצריות שונות - היוונים אורתודוכסים, הארמנים, האתיופים, הקופטים, הסו?רים יעקוביתים והקתולים, אשר על זכויותיהם ובשם הוותיקן, שומרים הנזירים הפרנציסקנים בעלי הגלימות החו?מות.
בקומפלקס, בנוסף על החדרים והכוכים והפינות הגלויים לעין, יש חלקים הסגורים לקהל, רובם עמוק באדמה, מתחת לרצפת הכנסייה. הסיבות הן בדרך כלל מאוד פרוזאיות - פתיחת החדרים לקהל הרחב כרוך בשמירה, באחזקה ובעוד עניינים טכניים הכרוכים בהוצאות.
אחד המקומות הסגורים בפני קהל הוא הקפלה הארמנית על שם וורטן הקדוש. קפלה זו נחשפה לפני כ-30 שנה במהלך חפירות מעבר לקיר של קפלת הלנה הקדושה על ידי הארכיבישוף קפיקיאן, שהיה ממונה על החפירות הארכיאולוגיות בפטריארכיה הארמנית, והלך לעולמו לפני שנים אחדות. אל קפלת הלנה הקדושה, הנמצאת בחזקת הארמנים, יורדים במדרגות. ממנה יורדות מדרגות נוספות המוליכות לבור מים עתיק, שבו, על פי המסורת, מצאה הלנה הקדושה, אמו של קונסטנטינוס, את הצלב המקורי עליו נצלב ישוע. צלב זה, שהיה החפץ הקדוש ביותר לנוצרים, נעלם בקרב קרני חיטין, שנערך בין הצלבנים לבין צבאות צאלח אל-דין.
הארכיבישוף קפיקיאן גילה מערך תת קרקעי גדול לו קרא "קפלת וורטן הקדוש", על שם הגיבור הארמני שנלחם בפרסים במאה החמישית לספירה. הוא אמנם ניגף, אך הפך לקדוש. בקפלת וורטן נמצאו שרידי מחצבה ושרידי מבנים, שבהם לדעתו חיו הנוצרים הראשונים אחרי הצליבה, ושמרו את הצלב בבור הסמוך. כמו כן מצא הארכיבישוף חלק מקיר בנוי, ועליו ממצא דל ועלוב אך מרגש עד מאוד: ציור גרפיטי שנעשה ביד לא אמונה המתאר ספינה רומאית שתורנה שבור ומתחתיה כתובת "DOMINE IVIMUS", כלומר "אדוננו הלכנו".
לדברי הארכיבישוף קפיקיאן, בימים שבין הרס המקדש האלילי וקודם לבניין כנסיית הקבר, כלומר בסביבות שנת 330 לספירה, עמד הקיר שעליו הציור והכתובת חשוף ליד מקום הצליבה. באותם ימים הגיעו צליינים נוצרים מרומא לירושלים.
כנראה שבדרכם בספינה בים התיכון נקלעו הצליינים לסערה ותורן ספינתם נשבר, אך הודות לעזרת האל הגיעו בשלום לירושלים. נרגשים הם התייצבו במקום הקדוש ביותר עבורם, משאת נפשם, וכדי להנציח את המסע ואת הביקור, ציירו את הציור על הקיר וכתבו את הכתובת, המתייחסת לכתוב בספר תהילים (קכ"ב, א'): "שמחתי בא?מרים לי בית ה' נלך" ותשובתם: "אדוננו הלכנו".
לדעת המחבר ולדעתם של נוצרים רבים, ציור הגרפיטי התמים הזה מרגש יותר ממבני פאר גדולים ומרשימים שנחשפו בעיר ירושלים.
ובחזרה לתולדות המקום: לאחר מרד בר כוכבא הרס אדריאנוס את ירושלים, והקים במקומה את העיר הרומאית "איליה קפיטולינה". על מקום הצליבה הקים אדריאנוס מקדש אלילי גדול, כנראה כדי להעלים את האתר הכי קדוש לנוצרים ולחסל אותו סופית. כ-200 שנים אחריו עלה לשלטון הקיסר קונסטנטינוס, שייסד את הנצרות כדת האימפריה הרומית.
קונסטנטינוס ציווה להרוס את המקדש האלילי ולהקים במקומו את כנסיית הקבר, מבנה עצום שחלקים ממנו עדיין משולבים במבנה של ימינו. לדעת קפיקיאן ולדעתם של מדענים אחרים, הקיר שעליו מצוירת הספינה היה חלק מהמסד של המקדש שבנה אדריאנוס, שנותר במקומו לאחר שהמקדש נהרס ולימים נעלם תחת מבנה הכנסייה החדש.
סיור נדיר למעמקי כנסיית הקבר
המקום בו נמצא הקיר עם הציור והכתובת סגור בדרך כלל למבקרים, אך אפשר יהיה לבקר בו ובאתרים ארמניים אחרים הסגורים בדרך כלל לקהל, בטיול שייערך על ידי בית שמואל ביום שישי, ה-5 באוגוסט 2011. הסיור בהדרכת דנצ'ו ארנון, עיתונאי, מרצה ומדריך בבית שמואל
סיור במעמקי כנסיית הקבר, שישי, 5.8.11.
להזמנת מקומות: בית שמואל, 02-6203461.
איך מגיעים? אל כנסיית הקבר מגיעים ברגל דרך שער יפו בעיר העתיקה. לאחר שנכנסים בשער, ממשיכים ישר אל הכניסה לשוק. יורדים ברחוב הראשי של השוק (רחוב דוד), ובפנייה הראשונה פונים שמאלה אל רחוב הנוצרים. בפנייה השלישית פונים ימינה לרחוב סנטה הלנה, שמוביל אל רחבת הכניסה של כנסיית הקבר.