בהוטן, אחת המדינות המבודדות והמסקרנות באסיה, מתקרבת לראשונה לישראלים בלי צורך בטיסת המשך. חברת התעופה הלאומית של הממלכה, דרוקאייר (Druk Air), תפעיל בחודשים פברואר ומרץ חמש טיסות ישירות מישראל לבהוטן, במהלך שצפוי להנגיש את היעד האקזוטי למטיילים הישראלים.
מדובר בטיסות עונתיות ובלעדיות של חברת הטיולים "קאמינוס", כאשר לפי התכנון הן יפעלו עד אמצע מרץ, ובחברת התעופה ובגורמי התיירות מתכננים פרויקט נוסף לקראת סוף 2027. הטיסה מישראל לבהוטן צפויה להימשך כשבע שעות, והיא תבוצע במטוס איירבוס A320 בתצורה של כ-110 מושבים. לצד מחלקת התיירים יוצעו גם מושבי ביזנס, עם אפשרות לשדרוג.
בהוטן היא ממלכה הררית קטנה בדרום אסיה, השוכנת בין הודו לסין בלב הרי ההימלאיה. במדינה חיים כ-800 אלף תושבים, ובירתה היא טהימפהו. בהוטן ידועה בנופים ההרריים, במנזרים הבודהיסטיים ובתרבות המסורתית שנשמרה בה לאורך השנים. המדינה נפתחה לתיירות בינלאומית רק ב-1974, ומאז היא מקפידה על מדיניות שמגבילה את היקף התיירות כדי לשמור על אופייה הייחודי.
מדינה שעדיין שומרת על הברקס
בהוטן היא לא עוד יעד שנפתח פתאום בפני תיירים. במשך שנים היא הייתה כמעט סגורה בפני העולם, וגם כיום המדינה מנהלת מדיניות תיירות שמטרתה להגביל את היקף המבקרים ולשמור על אופייה הייחודי.
המדיניות הבהוטנית מוכרת כ-"High Value, Low Volume" - פחות תיירים, אבל כאלה שמשלמים יותר ומקבלים חוויית טיול איכותית. בין היתר, מבקרים בינלאומיים נדרשים לשלם מס פיתוח בר-קיימא (SDF) של 100 דולר לאדם ללילה. התעריף הזה בתוקף, נכון לעכשיו, עד 31 באוגוסט 2027. המשמעות היא שבהוטן אינה מנסה להפוך לתאילנד הבאה. להפך - המדינה מעוניינת בתיירות, אבל מעוניינת לשלוט בכמות שלה.
הטיולים המאורגנים שישווקו סביב הטיסות הישירות יהיו בני שמונה ימים, בקבוצות קטנות של עד 16 מטיילים. החבילות כוללות לינה במלונות חמישה כוכבים או במלונות הנחשבים לטובים ביותר בכל אזור, על בסיס פנסיון מלא.
מחיר הטיול עומד על 5,395 דולר לאדם בהרכב זוגי, כאשר לפי המארגנים המחיר כולל גם את עלויות הוויזה ואת מס התיירות הבהוטני. ניתן יהיה לשדרג את הטיסה למחלקת עסקים.
רק מספר מצומצם של טייסים מוסמכים לנחות בממלכה
מי שיטוס לבהוטן יקבל בסוף הטיסה גם אחת הנחיתות המרשימות בעולם התעופה. מטוס הנוחת בבהוטן מגיע לשדה התעופה הבינלאומי של פארו, הנמצא בתוך עמק צר בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים. סביבו מתנשאים הרי ההימלאיה, חלקם לגובה של כ-5,500 מטר.
הגישה לפארו נחשבת לאחת המאתגרות בעולם התעופה המסחרית. הטייסים נדרשים לנווט בתוך עמקים מוקפים הרים, כאשר המסלול אינו נראה להם במשך רוב הגישה. אין בשדה מערכת ILS רגילה לנחיתה, והטיסות מוגבלות לתנאי ראות מתאימים ובשעות האור. רק מספר מצומצם של טייסים מוסמכים לבצע נחיתות בשדה.
במילים אחרות, זו לא נחיתה שבה הטייס מכוון את המטוס למסלול ומחכה למערכת שתעשה את העבודה. הוא צריך להכיר את ההרים, את העמקים ואת נקודות הציון בדרך, לבצע סדרת פניות ולמצוא את המסלול בתוך הנוף ההררי. המסלול עצמו באורך של כ-2.2 ק"מ, והשדה נמצא בעמק מוקף פסגות גבוהות. בגלל הגובה, הטופוגרפיה ותנאי הרוח, גם ביצועי המטוס מושפעים מהתנאים.
לכן הטייסים שמפעילים טיסות לפארו עוברים הכשרה והסמכה ייעודיות. אפילו בחברת דרוקאייר מתארים את ההגעה לפארו כ-"אחד המסלולים המרהיבים בעולם" - שילוב נדיר שבו גם הדרך אל היעד היא חלק מהאטרקציה.
ממלכת "דרקון הרעם"
בהוטן, המכונה גם "ארץ דרקון הרעם", מציעה שילוב שקשה למצוא כיום: נופים דרמטיים של הרי ההימלאיה, מנזרים ומבצרים בודהיסטיים, כפרים מסורתיים ותרבות מקומית שנשמרה במשך מאות שנים.
הבירה טהימפהו (Thimphu) נמצאת במרחק של כ-54 ק"מ מנמל התעופה פארו, והדרך אליה עוברת בין עמקים הרריים ונופים שהופכים את ההגעה למדינה לחלק בלתי נפרד מהטיול.
עבור הישראלים, הטיסות הישירות צפויות לשנות את הנגישות ליעד שהיה עד היום מורכב משמעותית להגעה אליו. במקום להתחיל את המסע בטיסות המשך דרך יעדים באסיה, המטיילים יוכלו לעלות בישראל על טיסה ישירה - ולנחות כעבור כשבע שעות בלב ההימלאיה.
והפעם, בניגוד לרוב הטיסות, כדאי אפילו להסתכל מהחלון בזמן הנחיתה. יש סיכוי טוב שזו תהיה אחת הנחיתות שלא שוכחים.