מבודדת, מרתקת, מהפנטת: מי את, ממלכת בהוטן?

מיד לאחר ההכרזה על כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל לבהוטן שבמזרח אסיה, גדשו את הרשתות החברתיות פוסטים משועשעים שהעידו על האנונימיות היחסית של הממלכה המבודדת. רבים אף תהו האם בהוטן בכלל קיימת.

עם זאת, אין ספק שהמעטים שכבר ביקרו בבהוטן, לא ישכחו את החוויה. ולא רק בזכות הנוף וטבע (המרהיבים בפני עצמם), אלא בשל התחושה שאתה התייר היחידי שחוקר את הארץ הקטנה והמיוחדת הזו, המונה בסך הכל 770,000 תושבים ושטחה גדול פי 1.7 משט ישראל.

בהוטן, הגובלת בהודו ובסין, היא ממלכה בודהיסטית המקדשת את בידודה. עד לפני כמה עשרות שנים, אי אפשר היה כמעט לבקר בה. בדור האחרון, היא נפתחת מעט לעולם, אך עדיין - מגבילה את מספר התיירים שבה לכמה עשרות אלפים בשנה בלבד. בנוסף, היא מקיימת יחסים דיפלומטיים רשמיים עם 54 מדינות בלבד. ארצות הברית, סין ורוסיה, אגב, אינן נמנות עמן.

כאמור, יש צורך להצטייד בשפע של אורך רוח ויצר הרפתקנות בכדי לטייל בבהוטן. מעבר לעובדה שכאן מגבילים כאמור את מספר המטיילים בשנה, כל תייר שזוכה לקבל את הוויזה המיוחלת, נדרש לשלם גם עבור כל יום של שהייה במדינה, סכום של ל-200 דולר ליום.

התיירים שכן זכו ויזכו לטייל בה, יגלו עולם טבע עשיר, הכולל הרים גבוהים, כחלק משרשרת ההימלאיה, עמקים ירוקים ויערות לרוב (כשני שלישים משטח בהוטן מכוסה ביערות). בין כל אלו מצויים כפרים קטנים וציוריים, וגם מבנים מסקרנים העונים לשם "דזונג" (Dzong). מדובר בהכלאה של מנזר ומבצר, שמתהדר בארכיטקטורה שובת עין.

עם ההכרזה על כינון יחסים רשמיים בין ישראל לבהוטן, נשאלת השאלה האם אפשר כבר להכין את הדרכונים. ובכן, נראה כי ההגבלה על כמות התיירים הפוקדים את הממלכה, אינה קשורה לכינון יחסים כאלו ואחרים.

"בהוטן היא יעד שמאתגר מאוד להגיע אליו", אומר איתמר ניר, סמנכ"ל חברת הנסיעות "פגסוס". "תמיד קיימות הגבלות על כמות המטיילים במדינה. ההכרזה, אין משמעה שכעת מצפים שם לנחיל של תיירים מישראל. האינטרס הלאומי שלהם הוא לשמור על הצביון המיוחד שלהם ולא להכניס כמות גדולה של תיירים".

לדבריו, חסם נוסף הוא החסם הכספי: לצד העובדה שיש לשלם ממון רב על כל יום של ביקור במדינה, הרי שגם מחירי השירותים לתיירים, כגון בתי מלון, נסיעות, סיורים מאורגנים וכו', גבוהים מאוד. וזאת בשל ביקוש גבוה שפוגש היצע נמוך. "מי שאוהב הרפתקאות מיוחדות ויש לו יכולת כספית, יכול להכין את הדרכונים. לגבי השאר, אני לא בטוח שזהו היעד הראשון ברשימה".

כך או אחרת, כדאי לדעת כי הביקור בבהוטן, גם אם עצמאי, נעשה באמצעות סוכנות תיירות מקומית, ואת הבקשה לוויזה יש להגיש לפחות חודש לפני הביקור, ועדיף אף יותר. ניתן כמובן לצאת לבהוטן גם במסגרת טיול מאורגן, המוצע על ידי מספר חברות ישראליות.

הטיסות לבהוטן יוצאות מנפאל, תאילנד והודו, הישר אל נמל התעופה בפארו (Paro), הנחשב לאחד המסוכנים בעולם, בשל העובדה שהוא מצוי בקרקעיתו של עמק המוקף בהרים נישאים. ניתן גם להגיע מהודו לבהוטן יבשתית, אך מדובר במסע ארוך, מורכב ומטלטל במיוחד.

1. למרות שרוב תושביה עניים ביחס לעולם המערבי, בהוטן ניצבת בראש מדד האושר הלאומי הגולמי (בשונה ממדד האושר העולמי, המתייחס גם למדדים כלכליים).
2. הבהוטנים קוראים לממלכתם "ארץ דרקון הרעם".
3. צבאה של בהוטן זעיר, ומי שאחראית על ביטחון המלכה היא הודו השכנה.
4. הלבוש המסורתי בבהוטן מחייב את התושבים בזמן עבודתם. הגברים עוטים על עצמם שמלה וגורבים גרביים ארוכים בצבע כהה.
5. בבהוטן משגשגת הפוליאמוריה (מערכות יחסים שמבוססות על ריבוי שותפים). זוהי חברה מטריארכלית, שבה לנשים יש מעמד ואמצעים רבים מאלו של הגברים.
6. העישון בבהוטן אסור במרחב הציבורי. ובכלל, מדובר במדינה "ירוקה" שכמעט שאינה מזהמת את הסביבה.
7. החיה הלאומית בבהוטן היא "טאקין", מין ייחודי של אנטיפולת-עז חובבת יערות, שמשקלה מגיע ל-350 ק"ג והיא מתהדרת בצמר בצבע זהוב.

המטיילים בקבוצות מאורגנות יפקדו אתרים מרכזיים בבהוטן - מנזרים, אתרי טבע וכפרים, בהם כפרים שמציגים לראווה מלאכות יד קדומות, רובן קשורה לטוויה ואריגה. אך מי שזמנם בידם ומעוניינים לחוות את הטבע במלואו, מוזנים גם לצאת לטרקים ברחבי בהוטן, בין יערות, נהרות, עמקים והרים שפסגותיהם מושלגים. את הטרקים יש להסדיר מראש בארגון הטרקים הלאומי של המדינה.

פארו (Paro) שבמזרח המדינה הוא המקום שבו נוחתות הטיסות הבינלאומיות המגיעות לבהוטן. זהו כפר רחב ידיים השוכן בעמק הנושא את שמו. הכפר מציע למבקריו ביקור במבנים בודהיסטים מקודשים ובלא מעט אתרים היסטוריים. כדי לקבל אוריינטציה בסיסית, כדאי להתחיל את הביקור בטה דזונג (Ta Dzong), המקום שבו ממתין לכם המוזיאון הלאומי של בהוטן, המספר את סיפורה ההיסטורי.

בקרבת פארו מצויה אחת האטרקציות המפורסמות של המדינה: המנזר טאקצאנג (Taktshang Goemba), המוכר יותר בכינוי "קן הנמר". על פי האמונה, מבשר הבודהיזם בבהוטן, הגיע לכאן לפני כ-1,200 שנים, בעודו רכוב על נמר. המנזר שוכן במרומי מצוק המשקיף אל עמק פארו, בגובה של 900 מטרים מעל סביבתו. הביקור דורש הליכה לא קצרה, אך המראה שווה את הכל. בכניסה, ייקחו מכם את המצלמה ואת הטלפונים, עד לגמר הביקור.

בירת הממלכה היא טימפו (Thimphu), וגם היא קרויה בשם העמק שבו היא ממוקמת, מזרחית לפארו. בקרבתה מצוי ארמונו של מלך בהוטן, ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק. לעתים נערכים בעיר פסטיבלים ססגוניים, וכדאי לתכנן את הביקור בהתאם.

טימפו מהווה מקום מנוחה ראוי למטיילים עצמאית בבהוטן: יש בה אוכל טוב, מרכזי קניות ואפילו חיי לילה. העיר, שבה כ-98,000 תושבים, מציעה למבקריה מנזרים, אתרים היסטוריים וגם שוק גדול, המתקיים בסופי השבוע.

אחת האטרקציות הבולטות כאן הוא מוזיאון הטקסטיל הלאומי (National Textile Museum), הנחשב למוזיאון המומלץ והמושקע ביותר במדינה. הוא מהווה חלק מ"האקדמיה המלכותית לטקסטיל", מה שמרמז על מקומו הנכבד של ענף זה במדינה. כאן תגלו עושר של בדים, מלאכות יד קדומות העוסקות באריגה, לבוש מסורתי היסטורי, מוצרי משי נדירים ועוד.

בקרבת העיר, מצויה שמורת טאקין המלכותית (Royal Takin Preserve), שבה גן חיות קטן. המרחב מוקדש לחיה הלאומית של בהוטן - אנטילפות-עז העונה לשם "טאקין".

בטיול בבהוטן, לא תוכלו להחמיץ את מנזרי הדזונג, הפזורים לאורכה ולרוחבה של המדינה. אחד הידועים בהם הוא פואנקה דזונג (Punakha Dzong), שאליו מגיעים מהעיר טימפו. מנזר מבוצר זה ממוקם בעמק פואנקה, על מפגש נהרות, והוא מוקף ביערות של עצי סיגלון, שנראים במיטבם בעונת האביב. בעיניי רבים, זהו הדזונג היפה ביותר במדינה, ועד שנות החמישים של המאה שעברה, כאן ישבה בירת המדינה. כיום, הוא משמש את מועצת הנזירים הרשמית של בהוטן.

אתר ביקור פופולרי נוסף הוא טשיצ'ו דזונג (Trashichho Dzong), המצוי על גדות נהר וואנג צ'ו (Wang Chhu), בלבו של עמק יפהפה שבו שדות חקלאיים וטרסות לרוב.

דזונג נוסף נמצא בשטח העיירה טרונגסה (Trongsa). הוא נבנה על מצוק, ובאזור זה מצויים מנזרים ומקדשים נוספים. בזכות גובהו של המנזר, שהוקם במאה ה-16, הוא נעטף לעתים בערפילים ועננים, מה שמשווה לו מראה מסתורי במיוחד.

בין אם אתם עורכים טרקים עצמאיים ובין אם לא, כדאי לדעת כי גם לשמורות הטבע של בהוטן יש מקום של כבוד בקרב מטיילים הרפתקניים. אחת מהן היא שמורת מאנאס (Royal Manas National Park), הנחשבת לשמורה הראשונה שהוכרזה בבהוטן. היא נחשבת לדוגמה ומודל לשמירת טבע, ובה עולם חי וצומח עשיר. השמורה שבדרום המדינה משתרעת על פני 1,057 קמ"ר, ועושר החי בה נובע מהיותה מסדרון אקולוגי חשוב. ככזו, היא מוגדרת אתר מורשת עולמית. עיקר האטרקציות כאן כוללות תצפיות על בעלי חיים ושיט בנהרות.

השמורה השנייה בגודלה בבהוטן היא ג'יגמי דורג'י (Jigme Dorji National Park). היא ממוקמת בצפון-מערב המדינה ושטה 4,316 קמ"ר. היא כוללת שלושה אזורי אקלים והריה מגיעים לגובה של 7,000 מטרים. לצד עולם החי העשיר - המאכלס דובים, נמרים, פנדות ועשרות מיני יונקים נוספים - כולל שטח השמורה כפרים חקלאיים ואתרים המקודשים לבודהיזם.

חובבי צפרות ימצאו את מבוקשם בשמורת בומדלינג (Bumdeling Wildlife Sanctuary) שבצפון-מזרח המדינה. זהו אתר צפרות בעל חשיבות בינלאומית, המשתרע על פני 1,520 קמ"ר, שבהם כמובן גם בעלי חיים ממינים רבים נוספים. בשמורה, המועמדת לקבלת תואר אתר מורשת עולמית, נצפו ציפורים נדירות, שסכנת הכחדה מרחפת מעליהן.