אם חשבתם שרק אצלנו ישנה הפרדה בין גברים לנשים בחופי הים, אז הכירו את חוף פדוצ'ין (Pedocin) שבעיר טריאסטה (Trieste), הסמוכה לגבול סלובניה, שבה נאכפת הפרדה בין גברים לנשים - הן על רצועת החוף והן במי הים.
בעוד שרוב חופי אירופה מזוהים עם חופש, בילוי משפחתי ושוויון, בחוף אחד בצפון-מזרח איטליה הזמן כאילו עצר מלכת. המסורת החריגה חזרה השבוע לכותרות לאחר שזוג תיירים ממילאנו מתח ביקורת חריפה על ההסדר וכינה אותו "מנהג אבסורדי ומימי הביניים". לדבריהם, לא ייתכן שבעידן המודרני בני זוג, משפחות או חברים ייאלצו להיפרד רק כדי ליהנות מיום בים.
עוד בנושא:
שריעה איירליינס: גברים ונשים יופרדו בטיסות בערב הסעודית
חרדים עיכבו טיסה לארץ כי לא רצו לשבת ליד אשה
בכניסה לחוף ניצבת מחיצה לבנה באורך עשרות מטרים, המחלקת את המתחם לשניים. כל צד כולל אזור שיזוף, גישה למים ומתקני חוף נפרדים, כך שגברים ונשים אינם יכולים לחלוק את אותו חלק של החוף או של הים.
אלא שעבור תושבי טריאסטה, מדובר בהרבה יותר מסתם תקנה מוזרה.
מסורת שנולדה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית
חוף פדוצ'ין הוקם בשנת 1903, כאשר טריאסטה הייתה עדיין חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. באותם ימים הפרדה בין נשים לגברים במרחצאות ציבוריים הייתה מקובלת באזורים רבים באירופה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה טריאסטה לשליטת איטליה, ובהמשך בוטלו כמעט כל חופי הרחצה המופרדים במדינה. אולם דווקא פדוצ'ין נשאר כפי שהיה - והפך עם השנים למעין מוזיאון חי של מסורת מקומית.
המחיצה המקורית אמנם הוחלפה ושופצה לאורך השנים, אך העיקרון נשמר גם במאה ה-21.
המאבק על החוף הנפרד - כתבה בתקשורת האיטלקית
המקומיים דווקא אוהבים את זה
למרות הביקורת מצד תיירים, רבים מתושבי טריאסטה תומכים בשימור ההפרדה. יש הטוענים כי האווירה בחוף רגועה יותר, אחרים מספרים שנשים מרגישות נינוחות יותר להשתזף או לשחות, ויש גם מי שרואים במקום חלק בלתי נפרד מהזהות המקומית ומהמורשת של העיר.
לאורך השנים עלו הצעות לבטל את ההפרדה, אולם הן נדחו פעם אחר פעם בעקבות התנגדות של מתרחצים קבועים, הרואים בפדוצ'ין סמל מקומי ייחודי.
תיירים רבים כלל אינם יודעים על הכלל החריג ומגלים אותו רק כשהם מגיעים לחוף. חלקם מגיבים בסקרנות, אחרים צוחקים ומצלמים את המחיצה, ויש גם מי שעוזבים את המקום במחאה.
כך או כך, בכל קיץ חוזר פדוצ'ין לעורר דיון ציבורי: האם מדובר במסורת היסטורית נדירה שכדאי לשמר, או בשריד מיושן שכבר אינו מתאים לערכים של החברה המודרנית.