מאחורי החומות: הסיור שחושף את הסוד הכי שמור של ירושלים

סיור נדיר מאין כמותו יוצא אל מחוזות עלומים ומוסתרים מאחורי חומות גבוהות, אל עולמם העתיק של הארמנים בירושלים.

בעיר העתיקה בירושלים יש ארבעה רובעים. הרובע היהודי, הנוצרי והמוסלמי ועוד רובע נוסף - הרובע הארמני. מה הסיפור שלו ומי הם הארמנים שהצליחו לקבל רובע שלם לעצמם?

עוד בנושא:
ירושלים הסודית: ביקור נדיר במקומות השמורים של הארמנים בארץ
המוזיאון הארמני בירושלים נפתח מחדש, ואתם חייבים לבקר בו

הארמנים הם אחד מהעמים העתיקים ביותר שיש בעולם, ומקורותיו מאזור הרמה הארמנית הגבוהה באזור שממזרח לטורקיה של ימינו. בנוסף, הארמנים הם העם הראשון שהפך להיות נוצרי - כקולקטיב שלם (עוד לפני ההתנצרות של האימפריה הרומית). עם ההתנצרות של הארמנים, החלה עלייה לרגל של צליינים ארמנים לארץ הקודש, וירושלים הלכה והפכה לאחד הסמלים הדתיים והרוחניים החשובים ביותר לעם זה.

יש בידינו עדויות מהעת העתיקה (המאה השישית לספירה), המעידות על קיומם של עשרות מנזרים ארמניים שהיו פזורים בכל רחבי ירושלים, ואפילו חלקם שרדו במקומות מסויימים. הנוכחות של הארמנים בירושלים הביאה לכך שהם קיבלו זכויות על המקומות הקדושים וקבעו את מקומם בירושלים, בקרבת המקומות הקדושים.

הקהילה הארמנית בירושלים הינה קהילה עתיקה, שמרנית, המחזיקה במסורות רבות שנים שכמעט ולא עברו שינויים. הביקור במתחם המנזר הענק שלהם והחשיפה לתרבות הארמנית הירושלמית, הן לא פחות מגילוי מסעיר. המבנים העתיקים, התרבות העשירה, האנשים החמים שלמדו לשחות בין כל השליטים והכובשים השונים של העיר, כתבי היד המעוטרים ומלבושי הכמורה המרהיבים. סיפורו של עם קטן הנאחז בכל כוחו במורשת ובהיסטוריה העתיקה שלו, שעד היום משחקות תפקיד חשוב בזהות הארמנית השורשית.

את הסיור נפתח בהליכה מכיוון משטרת הקישלה בעיר העתיקה אל רחוב הפטריארכיה הארמנית. כבר בכניסה לרחוב ניתן לראות את חנויות הקרמיקה הארמנית שהפכו לסמל הייחודי והנדיר של ירושלים. בחנויות עצמן יושבים אמני קרמיקה, צאצאים לדורות של אמנים ויוצרים בסדנאות קטנות. ניתן להיכנס, להתרשם וליהנות ממבחר מקסים של כלי קרמיקה ובהם סמליות רבה לבני הדתות השונות. על הדרך, נחמד לתפוס שיחה נחמדה עם אחד האמנים ולדבר על החיים כארמני בירושלים של ימינו.

משם נמשיך אל מסעדת "ארמניאן טאברן" המפורסמת ובה אוכל ארמני לעילא ולעילא. מומלץ לטעום מהלחמא-ג'ון הדקיק שכמוהו מכינים רק הארמנים, ולקנח בשוט של וויסקי מיוחד המיוצר בארמניה הנקרא: "אררט". כשהמשקה החריף יחליק לנו בגרון, הוא יספר לנו על מורשת עתיקת יומין הקשורה להר אררט המצוי על גבול טורקיה-ארמניה של ימינו, לפיה זה ההר עליו נחתה תיבת נוח אחרי המבול - וממנו צמחה ארץ חדשה.

נצא בחזרה אל הרחוב (שלא שופץ בצורה נרחבת ועדיין שומר על מראה ישן ואותנטי) ונבחין בשפע דגלי ארמניה מתנוססים לכל עבר, שמספרים לנו שכבר נכנסנו לטריטוריה הארמנית. נמשיך אל המנהרה המובילה אל פתח המנזר הארמני - ומעליו כתובת מהתקופה הממלוכית, לפיה הארמנים פתורים מתשלום מס לשלטונות המוסלמיים ששלטו בירושלים לפני כ-700 שנה.

מול פתח הכניסה למנזר, נבחין בקיר הענק החוצץ בין שטח המנזר לרחוב ובו פתחי חלונות קטנים. חנות קרמיקה ותיקה נוספת הנמצאת בסמוך, שייכת לגארו סנדרוני - ובדרך כלל נוכל לפגוש בפתחה כמה ארמנים שעומדים בחוץ ופותחים עין על כל הנעשה ברחוב. נמשיך לאורך הגדר החיה - שמאחוריה גן מקסים ובו האנדרטה לזכר רצח העם הארמני, שבו נספו בין מיליון למיליון וחצי איש. ניגש אל השומר בכניסה ונבקש את אישורו להיכנס ולהתרשם מהאנדטה.

שם, מתחת לעצים הכבדים אשר רוחות ירושלים שורקות בתוכם, נחזה באנדרטה שנבנתה במקום ב-2015, כשציינו 100 שנים לרצח העם הארמני, שבוצע על יד העות'מנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הטרגדיה הנוראית הזו עדיין מהדהדת בזכרונם של הארמנים ובירושלים זכורה במיוחד, מאחר והמנזר הארמני קלט כ-10,000 פליטים בשנים ההן שברחו מפני הרדיפות ומצאו בו מקלט. צאצאי הפליטים חיים עד עצם היום הזה במנזר, בבתים השייכים לפטריארכיה (ההנהגה הארמנית העליונה בארץ הקודש) ועדיין חוסים תחת הגנתה.

באנדרטה לזכר רצח העם מורכבת מצלבים שגולפו באבן בהירה - הנקראים באמרנית: "חאצ'קארים" (חאצ' - צלב; קאר - אבן) ומהווים את אחד הסמלים הארמניים הייחודיים רק להם - סמל לעם שמורשתו חקוקה באבן והישרדותו חזקה כמו האבן שבה מגולף הצלב. הצלבים באנדרטה מלאים בסמלים, רובם מזוהים עם להבות של אש, קוצים, צלבי זיכרון קטנים - וייצוגים של סמלי אבלות.

מהגן המקסים, הנמצא בתחומי הסמינר לפרחי כמורה (אליו מגיעים ארמנים צעירים בגיל 15 לעבור מסלול לימודים והסמכה להיות כוהני דת), נצא בחזרה אל הרחוב ונמשיך הלאה (לכיוון הר ציון). אחרי הליכה של שלוש דקות, נבחין בפתח כניסה למתחם המנזר הארמני - המוביל אל המוזיאון הארמני, בו יש מוצגים שונים: בגדים, כלים, כתבי יד (העתקים) וחפצים המזוהים עם המורשת הארמנית בירושלים. בין המוצגים נבחין גם בחוזים ומסמכים (העתקים) היסטוריים אשר קיבלו הארמנים משליטים שונים - ובהם קבלת הזכות על השמירה על המקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש. אכן, רוב המוזיאון עוסק בקשר הארמני לירושלים - שמהווה את אחד הסמלים הרוחניים החשובים של העם הארמני.

לפני שנצא מהמוזיאון, נבקר גם בפסיפס הביזנטי הנדיר שהתגלה מצפון לעיר העתיקה ובו כתובת ארמנית מהמאה השישית לספירה. בצעד חסר תקדים, הסכימה רשות עתיקות להעביר את הפספיס מאתרו המקורי - אל הרובע הארמני מתוך הבנה שבמקום זה תהיה לו חשיפה גדולה יותר והאמנות הייחודית שמוצגת בו תהיה נחלתם של רבים.

בסיום הסיור נחזור על עקבותינו אל השער הראשי של הרובע, ניכנס מבעד לפתח המנזר, ומשם אל החצר הסגורה המובילה אל הקתדרלה הארמנית - אחת הכנסיות היפות ביותר בעיר העתיקה.

הקתדרלה פתוחה רק פעמיים ביום ואם יתמזל מזלכם, תגיעו בשעה 15:00 אחר הצוהריים - כדי לבקר בפנים ולחזות בתפילה, הכוללת שירה רמה של נערי הסמינר ושל כמרים ותיקים ובכירים שמובילים את הטקסים.

כבר בחצר החיצונית ובתוך הכנסייה, אפשר להבחין ביופי הייחודי של התרבות החומרית העשירה - הארמנים הם אלופים ביצירת אסתטיקה הרמונית, ייחודית - מעומס אדיר של פרטים, עיטורים ובדים. בצורה בלתי מוסברת, הם יודעים להתמש בכמות גדולה של חפצי נוי, אמנות, עיטורי קיר, תמונות, שטיחים, וילונות ותכשיטים - ועדיין לשמור על מראה הרמוני, המעניק לכנסייה תחושה שהמבקר נמצא בעולמות עליונים. השירה הרמה, גלימות הכמורה השחורות המתנפנפות וריח הקטורת באוויר לוקחים את המבקר למחוזות אחרים ומרוחקים, וכשהוא יוצא בחזרה אל החצר החיצונית, הוא יוצא בתחושה שהיה במסע מעבר להרים...

מכאן ניפרד לשלום מהשומר החביב, נצא בחזרה אל הרחוב - ולא נאמין שמי שעובר במקום הזה, לא יכול אפילו לדמיין איזה עושר תרבותי, רוחני וחומרי עשיר מתחבא לו שם מאחורי הכתלים הגבוהים.

במסגרת מרתון הסיורים המסורתי של יד בן-צבי לקראת "שבוע ירושלים" (9-6 במאי 2026), יתקיים סיור בעקבות הארמנים - סיור אחד מתוך 120 סיורים בעיר. פרטים על הסיורים והרשמה באתר הייעודי.


מיכל בן עטר היא מורת דרך שאחראית על מרתון הסיורים של יד בן צבי, ותדריך את הסיור אל עולמם של הארמנים.