לאחר שיפוץ של עשר שנים, נפתח לאחרונה המוזיאון הארמני בירושלים, הידוע גם בשם מוזיאון מרדיגיאן, על-שם תורמיו - הלן ואדוארד מרדיגיאן
המוזיאון הארמני נמצא במבנה שהוקם ב-1853 כאכסנייה לכמרים ארמנים, וכשהחלה השואה הארמנית ב-1915, בה רצחו הטורקים העות'מאנים כמיליון איש וחצי מהעם הארמני, שימש המקום גם כבית יתומים לילדים ניצולים, שחלקם הובאו ארצה על ידי האמריקנים. ב-1975 הפך המבנה בעל שתי הקומות למוזיאון, שבו קשתות וחצר פנימית, המציג את הקשר הארוך בין הארמנים לירושלים וההיסטוריה העשירה של הקהילה בעיר, ובכלל, ובו מוצגים החל מהמאה ה-14 לספירה.
לא לשווא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה הוא ארמני. הארמנים הם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות בשנת 301 לספירה, בזמן שהדת היתה אסורה בפולחן ברחבי האימפריה הרומית, ומאמיניה סגדו לה ולאדונם, ישוע, בסתר.
"המוזיאון הארמני שנפתח לאחרונה הוא ללא ספק אחת הפנינים של העיר העתיקה. הרובע הסגור והמסוגר בפני זרים, פותח את שעריו ומאפשר לנו חלון הצצה נדיר לעולם תרבותי עשיר, מפואר ועתיק", אומרת לוואלה! תיירות מיכל בן עטר, מורת דרך שכתבה עבודת מחקר באנתרופולוגיה על האחווה הארמנית ומדריכה סיורים על הארמנים בעיר. "מפות, תרשימים, הדפסי חוזים היסטוריים, תמונות דיגיטליות, עותקים של כתבי יד נדירים, אוצרות ומתנות של הפטריארכיה - הכל מוצג במוזיאון, לצד גלימות כהונה ותשמישי קדושה עשירים וצבעוניים. סיפורה של עדה קטנה ומרתקת הסגורה מאחורי כתלים אדירים ולא מעט חששות ופחדים נפתח בפנינו, ועכשיו זמין וקרוב יותר מאי פעם".
אל תפספסו את הפסיפס
המוזיאון המחודש שופץ על ידי האדריכל הצרפתי אנטואן פרנסיס יאדי (Antoine Francis Yadi ), ששילב בו גג זכוכית (שמזכיר מעט את פירמידת הזכוכית המשולשת במוזיאון הלובר בפריז) ונמצא ממש מעל פסיפס הציפורים המרהיב שברצפת החצר במרכז המוזיאון.
זהו פסיפס עם 39 מדליונים של ציפורים המתאר בעלי כנף שחיו בארץ ישראל, כמו יונים, פסיונים, שקנאים ועוד, שהועתק ממקומו מרחוב הנביאים באזור שער שכם, שם התגלה ב-1894, ולימים נרכש ונשמר בארכיון המוזיאון הארמני. "בצעד לא רגיל, אפשרה רשות העתיקות את העברת הפסיפס מאתרו המקורי למוזיאון שברובע הארמני והוא עומד - כאבן מסד במרכזו של מבנה המוזיאון ההיסטורי המחודש ומעיד על קיומה של הקהילה בעיר כבר מהעת העתיקה", מסבירה בן עטר.
הכתובת הארמנית בראש הפסיפס, "לזכרם ולגאולתם של כל הארמנים אשר שמותיהם ידועים לאל בלבד", מראה שהוא היה חלק מרצפת אתר תפילה וזכרון למתים (שהוקדש למרטיר פוליאוקטוס הקדוש מהמאה ה-3 לספירה), שתוארך על ידי ארכיאולוגים לשנת 550 לספירה. כיום, שולב הפסיפס במרכז החצר במוזיאון ומתחתיו קבורים שרידי ארמנים שהועברו אליו עם שיפוץ המוזיאון.
פינה לשואה הראשונה
המוזיאון מציג גם את הפצע הגדול של הארמנים - רצח העם בזמן מלחמת העולם הראשונה - שנעשה על ידי הטורקים ב-1915 ונמשך עד 1923, ומראה צילומים מתקופת השואה הארמנית, רישומים שערכו הטורקים לגבי מספר רציחות בערים שונות ושאר מוצגים. אולם המעניין שבהם הוא אוסף הצילומים והשמות של משכילים ואנשי רוח ארמנים שחיו באיסטנבול של היום, והוצאו להורג או גורשו בלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל 1915 (המכונה "יום ראשון האדום"), זאת על מנת להכחיד את האליטה הארמנית כולה. לכן גם מתקיים יום הזכרון לרצח העם הארמנית, שישראל טרם הכירה בו, בכל שנה ב-25 באפריל.
במוזיאון מגוון פריטים משוחזרים וגם אותנטיים, כמו לוח שנה ארמני מהמאה ה-14, וגם אילן יוחסין של מלכים ארמנים ומנהיגים, בהם גרגוריוס המאיר - מי שנחשב למטביל של הארמנים לנצרות, וגם המלכה הצלבנית הראשונה, מליסינדה, שמלכה על ירושלים במאה ה-12 לספירה.
לפני הביקור
כמה: הביקור במוזיאון בתשלום (25 שקלים לאדם, הנחה לקבוצות ותושבי ירושלים הארמנים), וניתן גם לקבל הדרכה בתשלום נוסף, גם בעברית (חפשו את אריק).
כתובת: הרובע הארמני
פתוח: שני עד שבת, 16:30-09:30