"את, מכוש, טוריה וקילשון התלכדו בסערה", שרו החלוצים שהקימו את ישובי "חומה ומגדל" לפני 90 שנה. השבוע, הסתיים מבצע איתור, איסוף, שימור וקיטלוג כלי עבודה ישנים ששימשו את החלוצים בעמק יזרעאל בעבודתם. הכלים הצטרפו לאוסף כלי עבודה ישנים שכבר נמצאים במוזיאון העמק שבקיבוץ יפעת. במוזיאון, המספר את סיפור ההתיישבות החלוצית בעמק יזרעאל, ייערך בשבת אירוע ט"ו בשבט משפחתי של חיבור לאדמה, לטבע ולסיפורי החלוצים.
כך הלכו השותלים: צילומים נדירים של ט"ו בשבט לפני הקמת המדינה
עם ראשית ההתיישבות העברית בארץ ישראל הפך ט"ו בשבט ליום של נטיעות עצים. וכך לחג נוצק תוכן חדש שפגש את הרצון של התנועה הציונית ליצור חיבור בין העם השב לארצו ומחדש בה את התרבות והמנהגים שלו, תוך שהדגישו את החיבור לאדמה, לטבע ולחקלאות. לדברי איריס גרומן, מנהלת מוזיאון העמק, "ט"ו בשבט עבור אנשי יפעת הוא חג משמעותי; מייסדי הקיבוץ ערכו אירוע נטיעות גדול על אדמתם עוד בטרם עלו על הקרקע והקימו את הקיבוץ בשנת 1952. לכן גם אוסף כלי העבודה, בהם כלים ששימשו לנטיעות, הוא אוסף חשוב".
בין עבר מפואר והווה חלוצי
כלי העבודה הוותיק ביותר באוסף הוא מכוש שמתקרב לגיל מאה שנים. לדברי גרומן "המכוש בתקופת החלוצים היה המכשיר איתו העמיקו באדמה כדי ליצור שדות חקלאיים או יסודות לבניה. ידוע שאחד המכושים האלה שימש את אנשי בית אלפא שרצו לחפור באדמה עמוק, וככה גילו במקרה בבית אלפא ב-1928 את רצפת הפסיפס היפה של בית הכנסת העתיק. למזלם הם הבינו מהר שמדובר פה בשריד היסטורי שקושר קשר אמיץ בין עבר מפואר והווה חלוצי. היום המכוש נמצא אצלנו", אמרה בגאווה.
אלא שלדבריה "המוזיאון הוא לא רק מקום של נוסטלגיה וגעגוע לעבר. בימים אלו אנחנו מקימים מרכז חינוכי לחדשנות חברתית יחד עם המועצה האזורית עמק יזרעאל ועם עמותת 'השניים'. זאת עמותה חינוכית שיוצרת מסגרת ערכית ומקצועית לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים מתוך כוונה לעזור בהשתלבותם בחברה הישראלית. העבודה פה נעשית באמצעות סדנאות של נגרות, מסגרות ואומנות. אנחנו מסתכלים כל הזמן איך אנחנו כמוזיאון נשארים מקום משמעותי לקהילה ולחברה ולא רק מתרפקים על הנוסטלגיה", אמרה.
גם המעבר שהיה בחקלאות לעידן הטרקטורים והמיכון מוצג במוזיאון באופן נרחב, וכולל בין השאר גם תצוגה גדולה ומרשימה של דגמי טרקטורים מדגם 'ג'ון דיר'. תצוגה זאת היתה בעבר אתר תיירות בפני עצמו שפעל בכפר תבור ולפני מספר שנים נתרמה למוזיאון העמק.
ה"יום הכיפי בשבוע"
באחת מפינות המוזיאון טיפסה נילי לוי על סולם וצבעה קיר עץ. כמוה מגיעים מדי שבוע כעשרה גימלאים שמתנדבים במוזיאון. משפצים כלים ישנים, צובעים, מתקנים ומשיבים חיים לחפצים מעידן אחר. לוי, ממושב שדה יעקב, היתה מורה במשך עשרות שנים. את יום שני שבו היא מגיעה למוזיאון היא מגדירה כ"יום הכיפי בשבוע". כשהיא פוגשת קבוצות ילדים ובני נוער היא רואה ש"הם מבינים שמה שהיה כאן לפני מאה שנים זו לא תקופת הדינוזאורים. הם מצליחים לרגע להתחבר לרוח התקופה - לצניעות, לפשטות. הם מבינים שחיו כאן אנשים צעירים שהגיעו הנה עם חלומות ולמרות הקשיים הם לא ויתרו על החלומות שלהם. יש פה משהו שאומר להם - תאמינו בעצמכם, תלכו קדימה ולמרות שיש קשיים - תתקדמו עם מה שאתם מאמינים בו".