וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כך הלכו השותלים: צילומים נדירים של ט"ו בשבט לפני הקמת המדינה

עודכן לאחרונה: 23.1.2024 / 10:19

לכבוד ט"ו בשבט, קיבלנו תמונות ארכיון נדירות מאירועי נטיעות לט"ו בשבט מלפני קום במדינה. קק"ל החלה במפעל הייעור בארץ בעשור השני לקיומה, ועד כה ניטעו במדינה יותר מ-240 מיליון עצים. כך זה התחיל

תלמידי בית ספר נוטעים בירושלים, 1935. זולטן קלוגר,
תלמידי בית ספר נוטעים בירושלים, 1935/זולטן קלוגר

ראש השנה לאילנות הגיע עלינו לטובה ואיתו הנטיעות המסורתיות של קק"ל, שעוד מלפני קום המדינה פעלה ליישוב והקמת ארץ ישראל. לכבוד ט"ו בשבט, קיבלנו תמונות ארכיון נדירות מאירועי נטיעות לט"ו בשבט מלפני קום במדינה ומהעשורים הראשונים להקמתה.

עוד על ט"ו בשבט:
חידון ט"ו בשבט: כמה באמת אתם מכירים את העצים בארץ שלכם?
טיול ט"ו בשבט: איפה תראו שקדיות פורחות בארץ?
ט"ו בשבט 2023: סדר טו בשבט, זמני כניסת ויציאת החג

קק"ל נוסדה בשנת 1901 וחלק מפעילותה, מעבר לרכישת קרקע למדינה שבדרך, עוסק במפעל הייעור שהחל בעשור השני לקיומה. בתמונת הארכיון נראית שתילת עצי אקליפטוס בנחלת יהודה. בתמונה נדירה נוספת מ-1928, ניתן לראות את אירועי הנטיעות של תלמידות מבתי ספר מירושלים בבית הכרם לכבוד ט"ו בשבט.

בעשור השלישי, תחת הנהגתו של מנחם אוסישקין, עברה הלשכה הראשית של קק"ל לירושלים והארגון הרחיב את פעילותו בתחום רכישת הקרקעות הייעור וההתיישבות.

תלמידות נוטעות בבית הכרם בירושלים, 9.2.1928. יוסף שוויג,
תלמידות נוטעות בבית הכרם בירושלים, 9.2.1928/יוסף שוויג
נטיעות בואדי חוארת בעמק חפר, 1935. יוסף שוויג,
נטיעות בואדי חוארת בעמק חפר, 1935/יוסף שוויג

בתמונת ארכיון משנת 1935 מוצגים אירועי הנטיעות בוואדי חוארת בעמק חפר. בתמונה נוספת ניתן לראות את תלמידים מבתי ספר בירושלים נוטעים בהרי ירושלים. בתמונת ארכיון נוספת מאותה שנה, ניתן לראות אירוע נטיעות של אנשי היישוב בואדי חוארת בעמק חפר.

"בעבר הרחוק היה ט"ו בשבט תאריך המשפיע על מצוות שונות הקשורות בפירות האילן, והנה, באה הציונות והטעינה את היום הזה בתוכן חדש", אומרת אפרת סיני, מנהלת תחום ארכיונים בקק"ל. "ראשונים היו אנשי המושבה יסוד המעלה, שנטעו בט"ו בשבט תרמ"ד (1884) 1,500 עצים ובהם אתרוגים ורימונים. שש שנים אחר כך, בט"ו בשבט שנת תר"ן (1890), יצא המורה והסופר זאב יעבץ עם תלמידיו מבית הספר שבזכרון יעקב לנטיעה חגיגית. יוזמה זו נקלטה במושבות עבריות נוספות, ובשנת 1908 הכריזה הסתדרות המורים על ט"ו בשבט כחג הנטיעות".

לדבריה, אבל רק כאשר קרן קימת לישראל אימצה את המנהג, זכה ט"ו בשבט לתנופה של ממש. "ביחד עם תנועת המורים למען קק"ל, נעשה ט"ו בשבט לחג של נטיעות המסמל התחדשות לאומית, שיבה של העם לאדמתו ושמירה על הטבע", היא מוסיפה.

נטיעות עצי איקליפטוס בנחלת יהודה, 1920. אברהם מלבסקי,
נטיעות עצי איקליפטוס בנחלת יהודה, 1920/אברהם מלבסקי
ילדים נוטעים בירושלים, 1962. אברהם מלבסקי,
וצילום אחד אחרי קום המדינה (1962), של ילדים נוטעים בירושלים/אברהם מלבסקי

"יום של התרוממות רוח"

עוד אומרת סיני ש"התמונות המציגות את ט"ו בשבט מהימים שלפני קום המדינה ומהשנים הראשונות שלאחר כינונה, מציגות יום של התרוממות רוח. באמצעות השתילים הרכים ביקשו הנוטעים ליצור חיים חדשים ולנטוע תקוות חדשות בארצנו. רבים מהשתילים שנראים בצילומים מפארים בימינו את יערות ישראל. עד כה נטעה קק"ל יותר מ-240 מיליון עצים ועוד היד נטועה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully