שכונת "אחוזה" שעל רכס הכרמל חוגגת עכשיו בקול דממה דקה 100 שנה להיווסדה, אבל גם בהיעדר תמוה של אירועים עירוניים לחגוג את המאורע, יש שתי סיבות טובות לחזור אל השכונה הוותיקה לגיחה נוסטלגית קצרה - האחת, היא המלון החדש והמקסים "כרמל בוטיק", ולמי שמסתפקים בטעימה מאיכויות החוויה על קצה המזלג, תרתי משמע/ השנייה היא מסעדת "מרווה" הפועלת בו.
כמה פשוטים ומינימליסטים השמות, כמה מעוררים הם בי את ניחוחות הוואדיות הסמוכים והבלתי נשכחים' והטבע הפולש לחצרות ולרחובות המוצלים הנושקים להם, כמה שהכול פה מעורר בי זיכרונות ענוגים. כמה כיף לבוא לפה ליום-יומיים של שקט. במלון כרמל בוטיק אפשר לינוק את המרגוע הזה.
פעם-פעם, לפני חצי מאה, זה היה סוף העולם. אם הייתי מגיע לסביבה הזו זה היה במהלך איזו פעולה של שבט "כרמל" של הצופים, התרמה מדלת לדלת עבור איל"ן או אקי"ם, או כשליח מזדמן של "פרחים גינצבורג" ממרכז הכרמל, זר גדול בידי ואני מנסה לאתר איזו כתובת ברחוב מאפו (ע"ש אברהם מאפו, מחבר "אהבת ציון", הרומן העברי הראשון), רחוב תל מאנה (תל דמיוני בארץ ישראל, המשמש זירת התרחשות מרכזית בעלילת הרומן) או רחוב מיכ"ל (מיכה יוסף הלוי לֶבֶנְזוֹן, המשורר, אף הוא חוליה נחשבת בשרשרת תנועת ההשכלה).
ואם כבר בחיפה:
426 שקל ללילה במלון שעל חצי האי החיפאי שלנו
הסוד החדש של הכרמל
פעם בוועדת השמות של עיריית חיפה ישבו כנראה חובבי ספרות ושירה רומנטית. עכשיו ברחוב מיכ"ל 2, בצל העצים שגדלו, עוד יש את האנדרטה המטלטלת של הפסל גרשון קניספל לחללי שכונת אחוזה, שהראשון בהם תלמיד הריאלי עולה הגרדום אליהו חכים ושלצידו מצויינים גיבורי ילדותנו שנפלו, הצנחן צביקה קסטלר שהוריו, בעליה הקונדיטוריה המיתולוגית במרכז הכרמל, הקימו על שמו בסמוך את "מילק-בר צביקה"; שלמה הלפרן שהדריך בשבט; תלמידתנו דפי כרמון שנחטפה ונרצחה על ידי מחבלים ארורים; רון אדלר החולמני, גם הוא בוגר בית הספר הריאלי ושבט כרמל שלמד שנה מעלי, התנדב לסיירת צנחנים ואת כאבי הנפש שלו הספיק להנציח בשירים שהותיר, שנאגדו לשני ספרים "בשם כל הכאבים" ו"מחר אקטוף ענן", שהפכו לרבי מכר. ברחובות כאן שוטט גם הוא. אני זוכר.
מול האנדרטה, ברחוב מיכ"ל 2, יושב מלון כרמל בוטיק, הסוד החדש של הכרמל, שאף אחד מחבריי הכרמליסטים של פעם או של היום לא שמע עליו עדיין, ובליבו מסעדת "מרווה" בניצוחו של שף אביאל סנדרוסי, שף בעל רקע וניסיון רב במסעדות יוקרה ומלונות בארץ ובחו"ל, בעבר שף מסעדת "הרברט סמואל" הכשרה של ריץ קרלטון וסו-שף מלון אחוזת יערות הכרמל.
הוותיקים יזכרו את מלון שולמית שפעל ברחוב קריית ספר ונהרס בשנת 2010 כדי לפנות מקום לבניין מגורים חדש. היה מלון אופיר הקטן בפינת רחוב שמשון ושדרות מוריה. גם הוא כבר איננו.
מלון בוטיק "כרמל" הוא היום המלון היחיד בשכונה הארצישראלית הוותיקה. הרעיון המקורי של הבעלים, ד"ר רוני כרמלי ובנו דניאל כרמלי, היה לפתוח בנכס מלון שישרת תיירות מרפא, אבל אז פלשה רוסיה לאוקראינה והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה. תיירי המרפא מרוסיה ומאוקראינה חדלו להגיע והקונספט קיבל תפנית - מלון שישרת את יולדות בית החולים כרמל הסמוך, ואת שאר יולדות חיפה. כרמלי הדוקטור וכרמלי הבן החלו לשפץ את הבניין בספטמבר 2023. חודש אחר כך החלה המלחמה וגם פועלי הבניין מהשטחים חדלו להגיע. איפשהו בדרך, בתפנית נוספת, נולד בשעה טובה הקונספט המשולב. יולדות למעלה עם כניסה נפרדת עבורן, תיירים למטה.
לישון בחיפה, להרגיש בהולנד
במרץ השנה נפתח סוף סוף המלון המדוגם שכולל 21 חדרים ומיני-סוויטות (מתוכם בפועל יש בעצם רק 8 חדרי מלון לתיירים - כולם בקומת הקרקע). שקט פה. הכול מעוצב בקו נקי מאד ועכשווי, עם דגש על נוחות, שלווה והנוף האורבני-שכונתי שממנו מושפעים העיצוב הפנימי - והשמות. אני לנתי ב"סוויטת יערה". 29 מ"ר על פי המיפרט, רציתי להגיד שהכול הרגיש לי קצת אירופי, קצת הולנדי ואז התברר שמעצבת הפנים היא הרעיה-האמא אפקה (AAFKE) כרמלי, שעלתה מהולנד ובעלת המשרד החיפאי Dutch Design. הקשר ההולנדי הובהר. ואגב, המלון מבטיח גם "חווית שינה מפנקת במיטת הולנדיה" (בחיי) וכרית ללא נוצות, "על מצעים מלטפים, שהייה מפנקת עם מוצרי הטיפוח הייחודים שלנו, בניחוח מרווה ולבנדר והרבה שקט ושלווה". הבטיח וקיים. לנתי אמנם בקומת הקרקע, אבל גם אני ישנתי כמו תינוק.
התקרה גבוהה, החדר המדובר והממוזג מרווח ואסתטי, מדיף ניחוח רענן. הרצפה עשויה עץ או דמוי עץ. מאוורר התקרה עשוי עץ או דמוי עץ. החדר כולל אזור ישיבה. ארון (לא גדול), טלפון (מדגישים "שירות השכמה". מי בכלל משתמש), כספת, טלויזיה+נטפליקס, מכונת אספרסו (יש!), מקרר, מגהץ, חלוק במקלחת.
יש חצר קדמית, יש חצר אחורית. אפשר לשבת לקרוא ספר. אפשר לצאת להליכה ברחובות הסמוכים של שכונת אחוזה. רנ"ק, הרחוב שמאחור, נקרא ע"ש ר' נחמן קרוכמל, גם הוא פילוסוף והוגה יהודי חשוב מתקופת ההשכלה ומחבר הספר "מורה נבוכי הזמן". הבניין הצמוד למלון, ברחוב רנ"ק 4 הוא בית קב ונקי, מבנה לשימור שתוכנן בידי האדריכל עמנואל רוט בשנת 1947. בבית התגוררו האחים בנימין ואיסר קב ונקי ממקימי חברת "אבן וסיד" החוגגת השנה 90 להיווסדה, שחצבה וסיפקה חומרי בניין למפעלי בנייה לאומיים, ובמקביל ניצלו את הגישה לדינמיט לפיצוץ סלעים לתמיכה חשאית בפעילות "ההגנה" לה סיפקו חומרי נפץ תקניים, ובבית היה סליק - מחבוא נשק.
כמה מאות מטרים משם, ברחוב תל מאנה 20, עומד "בית הנחושת" המוכר כבית טוכלר, אחד השרידים לכ-11 בתי נחושת שיובאו בחלקים מגרמניה והוקמו בחיפה. בתל מאנה 14 למתקדמים יש אינספור בתים בסגנון הבינלאומי בשכונה הזו. אומרים שיש בחיפה יותר בתי "באוהאוס" מאשר בתל אביב, רבים מהם טובלים בחורש אורנים בשכונה הזו ממש. אחד מהם סמוך למלון הוא המבנה הישן של בית החולים "כרמל" שב-1935 תכנן האדריכל משה גרשטל (שוק תלפיות) כמלון, ברחוב חורב 2, היכן שקו פרשת המים של הכרמל, הרחוב הראשי של שכונת אחוזה, משנה את שמו משדרות מוריה לרחוב חורב.
המסעדה שמצליחה למנף את אילוצי הכשרות
אמרנו שיש סיבה נוספת להגיע לכאן. בלב המלון שבלב השכונה הירוקה פועלת "מרווה", מסעדה שאת אילוצי הכשרות מצליחה למנף להישגים קולינאריים מרגשים, תוך שהרעננות המאפיינת את המלון כולו פורצת מתוך כל צלחת שיוצר השף, אביאל סנדרוסי. ממטבח קטן יחסית, תולדה של שינויי הייעוד של המלון תוך כדי הקמתו, כאמור, הוא מכין מנות מקוריות מאד, אסתטיות מאוד, על בסיס ירקות טריים, צמחי תבלין ודגת הים התיכון ומפליא במיוחד במנות הכוללות דגים נאים - הסשימי, הסביצ'ה. אין בשר, אבל השווארמה דייגים שלו, עם העמבה, טחינה וחריף ירוק שלצידה מיני פרנה וסלט עלים קטנטן, היא אחת המנות הייחודיות ביותר שטעמתי בעת האחרונה - בערב בו אני סעדתי זה היה בס, אבל הוא אומר לי שזה משתנה על פי ההיצע בשוק.
קטונתי, אבל נכון לעכשיו המסעדה הזו הנחבאת אל הכלים היא לטעמי המוסד המשובח ביותר בעיר. אם היה לי כוכב מישלן אחד להעניק בעיר הזו הייתי מעניק אותו לאביאל סנדרוסי. אגב, הפסטות והסלטים שלו לעילא ולעילא. אני ישבתי על הבר, אבל אפשר כמובן לשבת בחלל המסעדה על קונבנציונאלי או שולחן קומונאלי (שפה אוהבים לכנות "שולחן אבירים"), או בפטיו האייקוני שלה שמשקיף אל הרחוב. אמרו לי שפעם-פעמיים בשבוע קהל גודש את המקום, יש מוזיקה ואפילו די ג'יי. אחזור. ורק נציין עוד שבאותו חלל מסעדה בבוקר מוגשת ארוחת בוקר אישית - במגש, לכל אורח, כולל ביצים וקפה - על פי העדפותיו פלוס מנה נדיבה של סלט ישראלי שנחתך דק בסמוך להגשתו ועם מינון מושלם של שמן ומלח. גם מסלט של בוקר עשוי נכון אפשר להתרגש.
המסעדה פתוחה לארוחות בוקר-צוהריים-ערב חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי. יש בראנץ' מיוחד בימי שישי. הכשרות מונעת את פתיחתה לארוחת ערב בשישי שבת. אם אתם מגיעים לסופ"ש תצטרכו להתגבר על הבעייה הזו, כי בסביבה המיידית "כרמל בוטיק" הוא לא רק המלון היחיד, הוא העסק היחיד. אפשר כמובן לצעוד כמה מאות מטרים ל"ששון בר" או "ממבו מילנו" על ציר מוריה-חורב (שניהם מקבוצת "סינטה בר" שבעצמה ירדה לאזור אצטדיון סמי עופר). חנייה היא נקודת תורפה נוספת באזור הזה הקרוב לבית החולים "כרמל". למלון יש חנייה בחצר אבל היא קטנה ותקבל אתכם על בסיס מקום פנוי. יש בכחול לבן ברחובות הסמוכים - בהצלחה, ויש מגרש חנייה בתשלום ברח' סמולנסקין 27, כ-200 מטרים של הליכה.
אבל בשורה התחתונה, זה מלון מופלא. קחו ספר טוב, אוזניות. צאו להירגע בכרמל הישן והטוב, בשכונת אחוזה. בדקתי מחירים לילה לזוג לחדר המרווח שלי באמצע השבוע אפשר למצוא בעונה הזו ב-846 שקלים (1,026 שקלים כולל ארוחת בוקר). בחדר "לוטם", 19 מ"ר, 585 שקלים לזוג (765 שקלים כולל ארוחת בוקר).
הכותב היה אורח של מלון כרמל בוטיק