בת גלים היא עכשיו השכונה הכי יפה בחיפה. האמת, לא ברור למה לקח לישראלים מאה שנה לגלות את הקסם של השכונה הוותיקה שמשווקת את יתרונה המרכזי כבר בשמה, עם בנייני אבן של פעם שנושקים לים, טופוגרפיה שטוחה שאידיאלית לרכיבה באופניים ותחבורה מצוינת לכל מקום, כולל מוניות, אוטובוסים, רכבת ואפילו רכבל למי שרוצים להגיע לכרמל בדרך יצירתית.
גיאוגרפית היא בנויה על חצי אי ששמו הרשמי כף הכרמל, ובכל מקום בעולם היו במקום כזה בונים את השכונה היוקרתית בעיר. אלא שכמה שנים אחרי התכנון הנפלא של אדריכל הסגנון הבינלאומי ריכרד קאופמן מ-1921, על-פי עקרונות "עיר גנים", שילוב אלמנטים של כפר במסגרת המרחב העירוני, תקעו בה עוגן בסיסים צבאיים גדולים ובית חולים ענק, אחר כך הגיעו שנות ה-50 ובינות הבתים המקסימים ועצי הפרי שאפיינו אותה, צופפו אותה בשיכונים מכוערים עם חצרות מוזנחות ואנטנות, ודודי שמש על הגגות. ספיישל למי שצופה עליה מלמעלה, שזה למרבה הצער התיירים בסטלה מאריס או בפנורמה של רחוב יפה נוף.
פתרון מתגבש לסוגיית "הקזינו"
החדשות הטובות הן שעכשיו עוברת בת גלים טרנספורמציה של ממש, ועיקרן לא התמ"אות והבניינים החדשים ו/או המשופצים, אלא האוכלוסייה הצעירה שהתנחלה בה. הרבה סטודנטים מהפקולטה לרפואה של הטכניון הצמודה לרמב"ם, הרבה מהעובדים בהייטק במת"ם, שניים-שלושה ק"מ משם. התוצאה היא ששוב נראים זוגות צעירים דוחפים עגלה עם תינוק, מלקקים איזו גלידה, או יושבים בצוותא בבית קפה או על המדשאה לצד הטיילת שעל הים, צופים בדייגים המזדמנים או בגולשים הקבועים, או כמימים ימימה משקיפים אל אניות המשא הממתינות במפרץ חיפה לתורן להיכנס לנמל.
צמוד לקו המים עוברת דרכה הטיילת החיפאית, שלאחרונה שיחררה העירייה את כל חסמיה, כולל מאחורי בית החולים הממשלתי והבה"ד הצה"לי, ויש דיבור על פתרון מתגבש לסוגיית "הקזינו" - מבנה "הפיל הלבן" שעל הים, בקצה השדרה היפהפייה. תמה המלחמה. חזרו ימים של שקט והחשש כאן בפי כל הוא שמחירי הנדל"ן המאמירים ידחקו את הצעירים האלה החוצה, בדומה אולי למה שקרה בנווה צדק, פלורנטין או נחלת בנימין בתל אביב. האוכלוסייה בבת גלים אכן מקטרת, אבל בינתיים אוחזת באופן ראוי לציון בפנינה העירונית הזו, עם אווירה שכונתית ייחודית, צעירה ומגובשת.
290 מטר לחוף
באמצע של האמצע של ההתרחשות הזו יש את "מלון בוטיק בת גלים", כשם השכונה, הנושק מחד לרחוב העלייה השנייה, ציר תחבורה ראשי, ומאידך תחוב בין שני רחובות שהאחד מהם הוא שדרות בת גלים עם עצי הדקל, והשני רחוב יונתן, דרכו זה 290 מטר לחוף בת גלים, חוף רחצה. 4 דקות הליכה. מדדתי.
החניתי את הרכב בכחול לבן, וביממה שם כשלא הלכתי ברגל הסתייעתי רק בתחב"צ. זה יתרון משמעותי של המיקום - כל רגע עובר שם אוטובוס ואפשר להגיע כך לכל פינה בעיר או בארץ. המלון נגיש גם למי שמגיע ברכבת ונמצא 550 מטרים מתחנת בת גלים (מי שבא עם מזוודה ורוצה לצמצם את ההליכה ברגל יכול לקחת אוטובוס אחרי הליכה קצרה של 250 מטרים דרך הגינה הסמוכה לתחנה).
על-פי הכתובת על קיר הלובי, מבנה "מלון בוטיק בת גלים" הוקם ב-1937 על ידי דינה ומשה כהן, בני משפחות מראשוני זכרון יעקב. במאגרים היסטוריים מופיע שהקומה התחתונה נועדה למסחר ובתקופת המנדט הבריטי פעל בה בית הקפה של משפחת קומפנייץ. היום זה מלון קטן של 12 חדרים, מהם 5 בקומה שנייה - ללא מעלית. החדרים נקיים, ובמלון מבטיחים שהם היפואלרגניים.
בחדר האמבטיה/שירותים הייתה לי רק מקלחת (צריך יותר?) יש מגבות משובחות עבות וצחורות. יש קפה/תה אבל מכונת אספרסו (חופשי) יש בלובי. יש כספת בחדר ויש אינטרנט אלחוטי בחינם בכל רחבי המלון והטרסה הקטנה בחזית שלכיוון רחוב יונתן, שם הכניסה הראשית.
"כריכי ויקטור"
הפתעה ראשונה הייתה כשלחצתי על זמזם האינטרקום. אחרי שזיהו אותי וביקשו את מספר הטלפון שלי, זמזמו אותי פנימה אבל בדלפק הקבלה לא היה איש. עם המנהלת דיברתי רק בנייד וכרטיס המפתח היה מוכן לי על שולחן הקבלה. החלון שלי בחדר 8 פנה לשדרה. אני בבת גלים, 10 מטרים מהחלון שלי קפה מילהאוס של אורן הורוביץ-פיאל, שיש לה זכויות באופי המתחדש של השכונה. זה היה יום חמישי וזה היום בו מדי שבוע היא מחזירה בגרסת פופ-אפ את מסעדת 'אווירון' שלה שנסגרה על רקע המהפכה הנדל"נית המדוברת. לזכר הימים הטובים טרפתי סשימי אינטיאס מעולה לצד כוס יין.
עוד כמה מטרים משם, בבוקר שישי חיכה לי הבייקרי/בית קפה סנפלאואר המשובח עם החצר הגדושה בערבוביה של תושבי השכונה עם סתם חיפאים וסתם תיירים, כמוני. 100 מטרים מהמלון ברחוב יונתן - "בר גלים" האחד והיחיד, שהוא הרבה יותר מפאב שכונתי רגיל ופועל כבר-קפה שיתופי, קואופרטיב ללא מטרות רווח, ומהווה מרכז קהילתי, תרבותי ואקטיביסטי. באים לשם לשתות ולאכול במחירים שפויים, לשמוע הרצאות ולהתכנס לפעילות חברתית. בקיצור, ה-מקום לחוש את הלב הפועם של השכונה המתחדשת.
מסעדה יותר קונבנציונלית בפינת יונתן והעלייה השנייה היא מסעדת אבו זיד המציעה פירות ים, דגים ובשרים משובחים. לתפרנים, ברחוב השרון יש מוסד חיפאי מומלץ אחר ושמו "כריכי ויקטור", שאין חייל חיל הים אחד שלא מכיר אותו. אפרופו, מי שבא לבת גלים בשביל הים באופן אזרחי, יכול לשכור גלשן ב-60 ש"ח לשעה למשל בווייב אנרג'י, שממוקמים ממש על קו המים ומחזיקים ציוד חדש ומתוחזק במבחר גדול של גלשני גלים, וחליפות גלישה לכל הרמות והגילים.
כשקמתי, המתין לי מזנון ארוחת בוקר במבואת הקבלה הקטנה. גבינות, ירקות, ביצים קשות, סלט טונה, סלט פירות, לחם טרי וקפוצ'ינו מהמכונה. כשמזג האוויר נעים אפשר לאכול אותה על הטרסה שבחזית.
את כל התענוג הזה הכולל לילה וארוחת בוקר, מטרים מהים, קיבלתי ב-556.40 ש"ח. בדקתי באתר AGODA וראיתי שאפשר למצוא דיל כזה לזוג באמצע השבוע החל מ-424 ש"ח. הגולשים מדרגים את המלון 4.6 מתוך 5 נקודות ובמקום אחר 9 מ-10. כל זה עושה את המקום מבחינתי חובת המלצה.