שוקי חג המולד הפכו בשנים האחרונות ל"סיבה לטוס לחו"ל" עבור ישראלים, שבסך הכל רוצים ליהנות מאווירת החג האירופית, לשתות קצת יין חם, להסתובב בשווקים המוארים בלילה, לטעום דברים מיוחדים בדוכנים שיש רק בכריסמס ובעיקר - ליהנות מהסיילים שבאים מיד אחרי ה"בלאק פריידי" הארור.
ומה לנו ולחג המולד שהר אנחנו יהודים? גורנישט, חוץ מקשר די ישיר: ישוע, זה שחוגגים את לידתו, נולד בכלל "אצלנו", יעני בבית לחם היכן שדוד המלך נולד, וכן - הוא נולד וחי כיהודי כל חייו. אפילו מת כיהודי על הצלב (לא משהו שהיה שמור רק לו באותם ימים, אלא צורת מיתה אכזרית כפי שהרומאים היצירתיים הטילו על יהודים ואחרים שלא באו להם טוב בעין). מכל מקום, אם יש כבר הזדמנות ליהנות מאיזה חג אירופי - אין כמו חג המולד, בטח אם זה באירופה.
שווקים רבים מתקיימים כבר מנובמבר ולתוך ינואר ביבשת האהובה עלינו. אבל דווקא אלו בגרמניה מציעים מגוון מדהים כשלכל עיר, מדינה או כפר - שוק עם אופי משלו. חזרנו לאחרונה מברלין הבירה ורצינו להמליץ על חוויית כריסמס גרמנית, ובכלל על חופשת חורף בברלין והסביבה.
עוד בנושא:
למה כל ישראלי צריך לבקר ב-2025 בשוק חג המולד באירופה
זה רשמי: זה שוק חג המולד הטוב ביותר באירופה לשנת 2025
ווינטר איז קאמינג: שוקי חג המולד הכי שווים באירופה
כריסמס מרקט בצ'כיה: ישראלים, אתם יכולים להרגיש שם בטוחים
חנות קטנה ומטריפה
בברלין מתקיימים כמה שווקים גדולים וצבעוניים. אחד היפים שבהם הוא שוק ה"ז'נדרמרקט" (Gendarmenmarkt), לא רחוק מרחוב אונטר דן לינדן. זהו אחד השווקים הגדולים בעיר, שמציע דוכנים רבים עם ממתקי החג, גלו ויין, ואפילו מסעדות פופ אפ באוהלים מחוממים שקמות במיוחד לימי השוק. הבניינים בסביבת השוק, כמו אולם הקונצרטים של ברלין וקתדרלות שונות, מוארים באורות החג היפים. הכניסה אומנם עולה 2 אירו, אבל הכסף נתרם לצדקה, והשוק הזה מסודר ומתוקתק כמו שרק הגרמנים יודעים.
אם כבר בברלין, קפצו לאחת מהחנויות הכי נהדרות לחג המולד - קטה וולפהרט (Käthe Wohlfahrt) - שמוקדשת כולה לקישוטי חג המולד. בחנות כ-5,000 פריטים - מזכרות, אורות לקישוט עצים, גרבי סנטה קלאוס וכל מה שתרצו.
המקום שבו נוגעים בהכל
עדיין בעיר, אחד המוזיאונים החדשים שנפתחו בה לאחרונה (2023) ואחת האטרקציות שהכי אהבתי בעיר, היא הדויטשלנד מוזיאון (Deutschlandmuseum).
זהו מוזיאון שמספר על ההיסטוריה הגרמנית בת 2000 השנה, עוד לפני שגרמניה היתה גרמניה, אלא סתם אוסף של שבטים שהתאחדו לכדי מדינה ב-1871. אבל חכו רגע, אל תברחו, כי זה לא סתם מוזיאון היסטוריה משעמם, אלא מקום שבו מותר לכם לגעת ולטפס על כל מיצג שאתם רואים. הסיור עצמאי ובו אתם עוברים בין חדרים שעוצבו בקפידה כמו ברכבת שדים מהלונה פארק ומצד שני כמו טירת ימי ביניים אפלה, ועל הדרך לומדים על התקופות השונות של המדינה. למשל, מרתין לותר שתרגם את הברית החדשה מיוונית לגרמנית ועשה מהפכה בדת במאה ה-16, או הדפוס של גוטנברג שהמציא את מכונת הדפוס המודרנית באמצע המאה ה-15 וממנו נוצר מהפך המידע והידע בעולם. חדר אחד מוקדש למלכי מלכי המלכים הגרמני - הלא הוא פרידריך השני, מלך פרוסיה במאה ה-18, שידוע גם כמלך תפוחי האדמה, היות והוא זה שהכניס את הגידול שהפך לנפוץ וחלק בלתי נפרד מהתפריט הגרמני עד היום.
גם תקופת הנאצים השחורה בהיסטוריה של המדינה, שמיוצגת במיצג מאוד מיוחד ושחור של היטלר וחיילים בגודל אמיתי, בלי יותר מדי מלל, כי מה כבר יש לומר?! אבל המוזיאון ממש לא מתעלם מכתם השחור שדבק בגרמניה. פריט אחד מעניין שמשך את תשומת לבי מאותה תקופה, היו משקפי שמש שנתנו לנאשמים במשפטי נירנברג, כמו להרמן גרינג ימח שמו וזכרו, כדי שיכסו את עיניהם.
חדר אחר מדליק הוא תקופת החומה שהפרידה בין מערב ומזרח גרמניה, אז נכנסים לחדרים שמדמים את הריהוט, הצבעים והחיים של שנות ה-70-60 במאה הקודמת עד איחודה מחדש של גרמניה ב-9.11.89. חדר אחד מוקדש לפרידריך הגדול, מלך התפו"א, כיוון שהוא הכניס את הירק כגידול רווח אצל הגרמנים שקיים עד היום בתפריט, ויש גם התייחסות לגאווה הגרמנית, כמו הזכייה במונדיאל בשנת 2006. בקיצור, מוזיאון שממש כדאי לבקר בו.
אתר המוזיאון, כניסה: 14 אירו למבוגר, 6 אירו לילד.
יוון בגרמניה
עוד מקום טוב לחורף הקפוא בעיר, הוא מוזיאון הפנורמה של הפרגמון. מוזיאון הפרגמון סגור לשיפוצים מ-2014 ויתכן ויפתח ב-2029, אבל גם זה לא בטוח. עד אז, ניתן לראות את מיצג המיצגים של העיר היוונית העתיקה מהמאה ה-4 לפנה"ס, שהיא בטורקיה של היום, ליד איזמיר במוזיאון שהוקם במיוחד לתקופת הביניים הזו. הגרמנים חופרים שם מ-1887, והביאו (וגם לקחו) לא מעט מאוצרות העיר והמקדש היפהפה שלה.
הספרייה העתיקה של פרגמון היתה אחד המבנים החשובים בעולם העתיק. הספרים ביוון נכתבו על עור של חיה, מכאן גם מגיעה המילה נייר פרגמנט.
הפנורמה, שהיא מגדל עגול בגובה 32 מטרים, מראה את העיר בשנת 129 לספירה, כפ שיצר ידגר אסיזי את מקדש העיר המפורסם, התיאטרון, האמפיתיאטרון ושאר מתקנים בחיי היומיום שלה. אחרי שמסתכלים בסרטון שמוקרן 360 מעלות במגדל - אתה כבר רוצה שיחישו את עבודות השיפוץ, ויפתחו את הדבר האמיתי. ברלין, נתראה שוב ב-2029, אם לא לפני.
לאתר המוזיאון. מחיר כניסה: 14 אירו.
השמש שמחממת את הלילה
אז די טחנו מוזיאונים ומקומות סגורים, כי קר וצריך למלא את היום בתוכן, אבל מה עם הלילה? ברלין כמובן ידועה בחיי הלילה הנהדרים והמגוונים שלה (בשבילי יש רק מקום אחד בעצם - הברגהיין), אבל למי שמעדיף משהו יותר משפחתי או זוגי - המופע "אליזה" (ALIZÉ - מצרפתית "רוח שיש אחרי סערה", והרוח היא מוטיב במופע) של סירק דה סוליי הוא כנראה הדבר הכי מפעים שיש בעיר.
דעתי על קרקסים, כמובן ללא חיות, היא עדיין די חלשה. אבל אחרי שצפיתי במופע הפשוט לא ייאמן הזה, למדתי להעריך את האקרובטים הנפלאים האלה שבאים מ-21 מדינות ומופיעים כמעט כל ערב עד אוגוסט 2026. לפחות. אגב, "קרקס השמש" הזה מופיע רק בווגאס ובברלין, אז לא צריך לטוס עד לסטייטס.
המופע בתיאטרון בפוטסדאם פלאץ ללא שפה, כך שמתאים לכולם, והוא משאיר אותך המום מבחינת רמת המקצועיות של המשתתפים. למשל, להטוטנית (מילה שאני משתמש בה רק ב"ארץ-עיר" תחת "מקצוע") שמקפיצה שישה פינים בבת אחת, או הולך על חבל בגובה מטורף, אנשים שעושים פירמידה של 4-3 אנשים זה על זה ושאר דברים לא מהמציאות הזו. פשוט מופע ששובר את כל חוקי הפיזיקה והאמונה. כרטיסים מ-59 ועד 130 אירו. שעתיים עוצרות נשימה, מצחיקות ובעיקר מעוררות השתאות למקצוע הזה שכולנו די לא מתייחסים אליו - אקרובט. אה, ולא תוכלו להעלות סטורי - הצילום אסור לאורך כל המופע.
קישור לאתר המופע
אל תהיו פוצים - סעו לפוטסדאם
נמאס לכם מברלין (דבר שלא סביר שיכול לקרות)? קחו לכם רכבת נחמדה של 30 דקות ככה לפוטסדאם - בירת מדינת ברנדנבורג ואחת הערים היפות בסביבה.
כ-170 אלף תושבים בעיר שאירחה את ועידת פוטסדאם ב-1945, אז דנו המעצמות בעתידה הלא-ברור של גרמניה ושל אירופה כולה. במלחמת העולם השנייה חיל האוויר הבריטי הפציץ אותה, אולם היא שוקמה בשנות ה-60 לאחר שהרסו בה חלק מהבניינים ובנו מחדש. כיום יש בה בעיר מבנים ניאו-קלאסים וגם מתקופת הבארוק, טירת העיר מעץ שהפכה במאה ה-17 לטירת אבן ושער נאואן (Nauener Tor) שהוא אחד משערי הכניסה לעיר, שבימים אלה פרוסים דוכני כריסמס למרגלותיו ועוד. נקודה חדשה יחסית שמדברת יותר אלינו, היא בית כנסת חדש שנחנך בקיץ שעבר שהוא אמנם סגור, אבל אפשר להירשם ברשת לביקור בו.
פוטסדאם ראויה ליום טיול מברלין, יש בה אפילו מלון למי שרוצה להעביר בה לילה. שיטוט ברחובותיה חושף גם את היותה "הוליווד האירופית" שכן נעשו בה לא מעט סרטים גרמנים מפורסמים, כמו "מטרופוליס" של פריץ לאנג ומאידך גם באנגלית כמו "משחקי הרעב", "גשר המרגלים" ואחרים.
נקודה שאסור לפספס בה היא כמובן פארק סנסוסי (מצרפתית "ללא צער") - הפארק הוותיק ביותר בעיר שהוא אתר מורשת של אונסק"ו ותחילתו במאה ה-18. הפארק מפורסם בעיקר בזכות פרידריך הגדול (כן, ההוא מהמוזיאון ותפוחי האדמה), שקבור בחצר ארמון סנסוסי עם כמה תפוחי אדמה ששמו מבקרים על קברו, אולי בדומה לאבני העדות שאנחנו שמים על קברים של יהודים. לידו עוד 11 קברים, אבל לא של ילדיו או פילגשיו, (פרידריך שלנו היה גיי), אלא של 11 כלביו האהובים שבצוואתו ביקש שייקברו לידו.
לשוט לשוק
כשעה נסיעה משם, עדיין בברנדנבורג, נמצא השפרוולד (מגרמנית "יער נהר השפרה"). בעיירה לובנאו (Lübbenau) שטים התיירים והמקומיים בסירות על הנהר השקט. נזכרתי שבקיץ שטתי בדיוק שם על סאפ וגם בסירות קטנות בנהר הרוגע, אולם בחורף מובילות הסירות אלפי תיירים לשוק חג המולד המסורתי.
בשוק הפתוח רואים כיצד הכפריים משמרים מסורות של ימי הביניים, כמו חטיבת עצים, מכירת מוצרים מקומיים, כמו מלפפון חמוץ - הסמל של האזור - וגם מפגש עם מעין זקנת הכפר שמברכת את העוברים והשבים. אותה אישה מייצגת בלבושה, וגם בשפתה, את המיעוט הסולבי (צאצאים של עמים סלאביים שחיו באזור) במקום שחי בגרמניה במדינות ברנדנבורג וסקסוניה.
השיט הלוך-חזור לשוק חג המולד עולה 29 אירו, והוא כולל כניסה לשוק. משך השיט כמחצית השעה, במהלכו תקבלו שמיכות להתחמם ותוכלו להתחמם גם בגלו ויין חם (3 אירו) או באחד הליקרים שמונחים לפניכם בסלסה בסירה.
הכותב היה אורח של לשכת התיירות הגרמנית
