האתגר האמיתי הוא לא הבירוקרטיה - אלא ההחלטה
ביאנקה פונטנה עלתה במרץ 2024 על טיסה מאוסטרליה לסרדיניה - שלושה שבועות בלבד שהפכו להחלטה ששינתה את חייה. במהלך החופשה היא רכשה בית, התחילה תהליך בירוקרטי מורכב והניחה את היסודות למעבר שלה לצד השני של העולם.
המעבר של פונטנה הוא חלק מתופעה מתרחבת: כפרים ועיירות מרוחקים באיטליה, ובייחוד בסרדיניה, סובלים מירידה דמוגרפית חדה ומנסים למשוך תושבים חדשים באמצעות תמריצים יוצאי דופן - מבתים במחיר של אירו אחד ועד מענקים של אלפי אירו למי שיבחר להשתקע.
פונטנה, בעלת שורשים איטלקיים, מספרת שהאתגר האמיתי לא היה הבירוקרטיה - אלא עצם ההחלטה. "זה מפחיד להתחייב לבית, במיוחד כשאת רגילה לעבור מקום כל כמה שנים", היא מסבירה. למרות זאת, בזמן שהותה באי היא מצאה בית, העניקה ייפוי כוח לאדריכל מקומי, וכמה שבועות אחרי שחזרה לאוסטרליה - העסקה כבר נסגרה. בביקור הבא חיכו לה המפתחות.
ביאנקה על האמת על בתים באיטליה ב-1 אירו
הכפרים המזדקנים של סרדיניה מחפשים תושבים
בעשורים האחרונים סרדיניה מתרוקנת: רוב התושבים מרוכזים בערים כמו קאליארי ואלגרו, בעוד הכפרים בהרים מתמלאים בבתים ריקים. כדי להתמודד עם המצב, יישובים כמו אולולאי ונולבי מציעים בתים במחירים סמליים, ולעיתים אף מענקים של עד 15 אלף אירו למי שיעבור לכפר עם פחות מ-3,000 תושבים ויתגורר בו לפחות חמש שנים.
פונטנה רכשה את ביתה ב-30 אלף אירו בלבד. הוא דרש שיפוץ נרחב - גג, קירות פנימיים שניזוקו מרטיבות, מטבח וחימום - אך היא הצליחה לקבל את המענק לשיפוץ. "האישור הגיע אחרי כחצי שנה, ואת הכסף קיבלתי כחצי שנה נוספת אחרי," היא אומרת. עלות השיפוץ המשוערת: כ-100 אלף אירו - עדיין נמוך משמעותית ממחירי נדל"ן באוסטרליה.
תמריצים גם לילודה ולעסקים
המאבק בדעיכת האוכלוסייה כולל גם תמיכה במשפחות: סרדיניה מציעה 600 אירו לחודש עבור ילד ראשון ועוד 400 אירו לכל ילד נוסף עד גיל חמש - צעד שנועד להתמודד עם שיעור ילודה מהנמוכים באירופה (0.91 ילדים לאישה).
גם יזמים זוכים לעידוד: עד 20 אלף אירו לפתיחת עסק בכפר קטן שיוכל לספק מקומות עבודה ולחזק את הכלכלה המקומית.
הקסם של סרדיניה, אומרת פונטנה, הוא לא רק כספי. "רבים רוצים לברוח מהמירוץ, לחיות לאט יותר, קרוב לטבע. הם רואים את החיים בכפרים האלו כהזדמנות להתחלה חדשה". היא אומרת.
העלייה בעבודה מרחוק והמעבר של "נוודים דיגיטליים" למדינות זולות ושקטות יותר מעודדים מגמה זו. פונטנה, שמפרסמת את חוויותיה ברשתות ומלווה אחרים שמעוניינים לעבור לאי, מאמינה שגם אם לא תביא ילדים - עצם הסיפור שלה עוזר להביא "דם חדש" לכפר.