אלו הם ימים של "חום פצצות" ברחבי הארץ, אבל גם בעולם. גל החום ששוטף את אירופה בשבועות האחרונים, כולל הנוכחי (יותר מ-40 מעלות ביוון, ספרד ואפילו בגרמניה), גורם לחום בערבה להיות נסבל בהחלט.
הערבה הטובה, זו שמסיימת את החלק האחרון של המדינה מדרום, היא מקום טוב לחופשה כל השנה. אנשים עדיין לא עשו את השינוי המיוחל להבין שדווקא הקיץ היא שעתו היפה של המדבר. ומי שמרוויח מכך הם אלו שבוחרים בנופש המדברי, שבו מיעוט מטיילים אבל מלאאאא מה לעשות.
אילת על מלונותיה, בריכותיה, קניותיה לא עושה לי את זה בקיץ ההמוני, למרות שאם אני כבר בערבה הדרומית, אין מנוס מלבקר בה, בטח בשביל אוכל שדי חסר בערבה. מה שלא חסר בה זה מדבר מזוקק של נופים, אתרים מיוחדים ולינה לא פומפוזית מדי שכוללת בריכה בקיבוץ או מושב, ערב עם פעילויות יותר נעימות וגם מחיר נעים לכיס.
קיבוץ קטן עם חלומות גדולים
התארחתי בקיבוץ לוטן. הוא נמצא רק חצי שעה מאילת, אבל רחוק ממנה שנות אור. 82 משפחות מאכלסות את הקיבוץ שהוקם ב-1983 ונקרא על שם משפחה משבטו של עשו (אחיו הבכור בקצת של יעקב אבינו) שחי בהרי אדום, שהרי "עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (בראשית ל"ו, ח'). תושביו מתפרנסים מרפת, מטעי תמרים של 12 אלף עצים, פאנלים סולריים על רפתות ובתים, מתחם אקו כיף ומלון מטיילים שנכנס לקיבוץ לפני שלוש שנים.
יצאתי לריצת בוקר מוקדמת בין שבילי הקיבוץ (כי חום פצצות, זוכרים?) ורצתי בשבילים צרים עם קצת דשא ומעט עצים מצלים, באזור הרפת והמתחם האקולוגי שבו מתנדבים מחו"ל באים לעבוד וגם ללמוד את רזי הבנייה בלבני בוץ ושאר התמחויות סביבתיות שיש בלוטן. באחד השבילים פגשתי בחור חביב והתחלנו לדבר. מסתבר שנתקלתי באופיר אלון, המנכ"ל העסקי החדש של הקיבוץ, שהגיע אליו לפני חודש, לאחר שעזב משרה בכירה בחברת דלק, כדי לחשב מסלול מחדש ולעשות קצת ציונות.
"עד לפני חמש שנים היו מתקלחים פה עם מים מליחים וגם אלו המים שהפרות שותות פה", הוא סיפר על אתגרי הקיבוץ, "ובבתים הישנים היו שני ברזים - של מים מתוקים ומליחים". לדבריו, הכל בערבה יותר קשה. "צריך להוסיף לכל איש שירות שאתה מזמין לפה 20 אחוז במחיר בגלל שינוע", הוא מסביר אבל זה לא מה שיעצור את אלון. בתוכנית שלו לעשות סינרגיה בין התיירות לעסקים בקיבוץ כדי ליצור פריחה. למשל, לשפץ את הבריכה הדי מוזנחת של הקיבוץ שבה גם משתמש מלון מטיילים עבור אורחיו. "יש לזה כבר תקציב", הוא אומר ומתכוון שהאגודה השיתופית לחקלאות "משקי הנגב", תתמוך בשיפוץ ביחד עם המלון.
הלינה הירוקה של הערבה
נחזור למלון מטיילים. בשנת 2023 נכנסה רשת מלונות מטיילים לקיבוץ, במהלך שסימן את יציאתה הראשונה מגבולות הצפון (שבעה אתרי לינה צפוניים) והתרחבותה דרומה. היא לקחה את 26 החדרים הדי ישנים בו (שהיתה אמורה לשפץ) והוסיפה עוד 26 חדרים חדשים.
ישנו בחדרים החדשים. הם טובים לעד זוג+2 ויש בהם כמעט כל מה שצריך לחופשה משפחתית, אפילו מטבח די מאובזר עם מקרר, מיקרו וכלי אוכל. מיטה זוגית ועוד ספה שנפתחת לילדים, חדר אמבטיה עם מקלחון רחב ואפילו סבונים טובים במיכלים גדולים ואקולוגיים (רק חסר מרכך), וזה משתלב טוב עם האופי של הקיבוץ האקולוגי היחיד בערבה.
ארוחת הבוקר מדויקת וטובה ומכילה את כל מה שצריך, יש אפילו עמדת קטנטנים עם קורנפלקס וכל מה שצרך לזאטוטים. היא מתקיימת במתחם אקו-כיף - עוד מקום שהקטנים יאהבו, שבנוי כולו מחומרים אקולוגיים, לבני בוץ ועוד. במתחם ישנה גם משחקיה שבה לומדים, קטנים כגדולים, את רזי החיים האקולוגיים בסדנת פיסול באדמה, בניית ארמונות חול, משחק "דיסק גולף", בניית כיפות גיאודזיות וקשתות מלבני אדמה. הפעילות המשחקיה הזו היא חלק מה"סמאר כארד" - כנראה ההטבה הכי משתלמת שיש לישראלים בארץ. מיד ארחיב.
המחיר ללילה לזוג פלוס 2 עם. א. בוקר - 1,200 שקלים.
סאמר וייבס
טוב, אז לפני יותר משנה חשבו בערבה הדרומית איך לגרום לכם להגיע יותר לאזור שסובל שלא בצדק מ"יחסי ציבור שליליים" ושאר סטיגמות לגבי חום, מרחק ושאר סיבות לא להגיע אליו או להמשיך כבר לאילת. ליטל שמואלי, מנהלת התיירות במועצה, נסעה עם המשפחה לחופשה באוסטריה ונחשפה לכרטיס אטרקציות אזורי במחיר משתלם מאוד - וישר ייבאה את הרעיון לערבה הדרומית.
כך נוצר הסאמר כארד - כרטיס שמקנה כניסה או ביקור ב-23 אטרקציות בערבה ובאילת במחיר של 165 שקל לאדם (למשך שלושה ימים או 250 לחמישה ימים), כולל פארק מים. בין האטרקציות, סיור שקיעה בפארק תמנע כשהערב יורד, תצפית כוכבים מודרכת בנאות סמדר, טיול רכוב בחי-בר יטבתה ברכב הממוזג שלכם בין בעלי חיים תנ"כיים ואחרים, ואם כבר באזור - אז גלידה חינם בפונדק יטבתה, יום כיף בפארק המים "יו ספלאש" באילות עם כל המגלשות, ואפילו סדנת סושי פירות מפנקת עם ליאתי, שבה טועמים את כל פירות הקיץ הטעמים. בקיצור, אלה רק חלק מהאטרקציות שמעניק "כרטיס הקיץ" של הערבה הדרומית, שתוקפו נאה לא רק לקיץ אלא גם לתוך תחילת ספטמבר (עד ראש השנה).
בסוף, הערבה לא מנסה להיות משהו שהיא לא. היא לא מתחרה באילת על הבריכות הענקיות או במלונות עם הלובי המפואר, אלא מציעה משהו אחר לגמרי - מרחב, שקט, אנשים עם סיפור ונוף שאי אפשר להזמין בשום אתר מלונות. ומזמן הגיע הזמן להפסיק לחשוב על הערבה כמקום שעוברים בו בדרך למקום אחר, ולהתחיל לראות בה יעד בפני עצמו. כי דווקא במקום שנראה לכאורה ריק, רחוק וחם פצצות (אגב, אותו חום באילת) מגלים שיש לא מעט חיים. והרבה מהם מחכים רק שתגיעו.
הכותב היה אורח של מלון מטיילים והערבה הדרומית.