חזרנו מאוהבים: המקום המופלא שכל אחד חייב לבקר בו

חקלאות, טבע, היסטוריה, אטרקציות ואנשים מיוחדים - יש בכל מקום. "אז מה היתרון של חבל מודיעין?" אני שואל את קרן אייל מנהלת עמותת תיירות במועצה האזורית. "הקרבה למרכז", היא אומרת. וזה נכון, כי המועצה שבה 24 ישובים (21 מושבים, קיבוץ אחד, ישוב קהילתי אחד וכפר נוער - בן שמן), משתרעת על שטח של כ-105 אלף דונם בין תל אביב לירושלים, מפתח תקווה בצפון ועד העיר מודיעין בדרום. על הדרך היא נוגעת גם בנתב"ג, מטה בנימין ועוד כמה ישובים. אבל גרוסו מודו, נסיעה אליה מהמרכז היא סביב מחצית השעה.

והקרבה היא באמת יתרון ענק לתושבי המרכז, שלא צריכים להיגרר עם הילדים עד הצפון או הדרום כדי להרגיש קצת חקלאות, לפגוש משקים מעניינים או ללגום יין טוב שמייצרים בחבל הארץ הזה. ומה עם נופים? אז זה הצד הפחות חזק של המועצה, שכן היא יושבת על מישור רחב וגובלת בשפלת יהודה שמתנשאת מזרחה. אבל "הנוף" של האנשים והדברים המיוחדים שהם עושים שם - הוא מרהיב לא פחות.

ביקור במושב נחלים יכול להשאיר אתכם יום שלם במושב. המושב הדתי שקם ב-1952 תמיד מזכיר לי את הנקודה שבה החלה מלחמת העצמאות - ממש בצומת הכניסה למושב ב-30 בנובמבר 1947. היה זה אוטובוס 2094 שהותקף על ידי ערבים מהכפר פג'ה הסמוך, שרצחו חמישה איש ועוד שניים בהתקפה נוספת על אוטובוס אחר באותו היום. האוטובוס עצמו ואבן עם סיפור המקרה עומדים כאנדרטה בצומת הכניסה.

משם הנסיעה ל"דורון מן הטבע" - מחלבת עזים וכבשים - היתה קצרצרה. הוריו של דורון, בלהה ומשה פורר, הקימו ב-1960 רפת של פרות, כשאת הידע ליצור גבינות הם הביאו מרומניה. לימים, בנם דורון לקח את יצור הגבינות לכיוון אחר דורון ורכש כבשים ועזים והחל לייצר מהחלב שלהם גבינות. כיום שוכנות בדיר כמה מאות כבשים ועזים, שנחלבות פעמיים ביום. בסיור במקום תוכלו גם לראות את האמהות שנחלבות וגם את "בית הילדים", שכן הטלאים והגדיים מופרדים מאמותיהם, אבל דואגים להם היטב.

מעבר לכך, יוגורט העזים בטעמים והגבינות הרכות והקשות המצוינות שלהם (נסו את השומית כמהין) נמכרות רק במקום או במשלוח של "וולט", אז כדאי להגיע למקום. פלטת גבינות (300 גר') ממוצעת תעלה 85 שקל וניתן לרכוש בחנות זיתים, קרקרים ועוד. תוכלו גם לערוך סיור במכון החליבה כולל סדנת גיבון (35 שקל) שבסופה תקבלו צפתית שהכנתם בעצמכם.. נ.ב - ממול יש משתלה ששווה ביקור.

רח' חרמון 19, 03-9328559. כשר.

עדיין בנחלים, קפצתי למשק פורר של האחיין של דורון. לאוריה פורר יש שני תארים בחקלאות והוא עובד כאגרונום שמייעץ לחברות. לו ולמשפחתו יש רפת, שדות חיטה ומקשה לאבטיחים. אבל המלחמה טרפה הכל, הוא שירת במילואים בלי סוף, ובאוגוסט 2024 הקימו מחדש חממות של תותים חצי-הידרופוניים "כי יש בהם פרלייט", אומר אוריה, "זה חומר אנאורגני, והשבוע יישתלו התותים והקטיף יפתח בדצמבר".

למי שיגיע בתקופת החגים והסתיו, הקטיף העצמי כולל כרגע פטל קלריטה, פלפלון "סוויטבייט" שהופך אדום או צהוב, עגבניית שרי מזן וויטני ושעועית תאילנדית, הלא היא לוביה.

בסיור במקום (שעולה 40 שקלים), אוריה מסביר על העשבים שגדלים, על מחזורי גידול, שנות שמיטה ושאר מושגים חקלאיים שמקורם בספרי הדת שלנו, וכמובן שתוכלו לקטוף ולאכול במקום כמה שתרצו וממה שתרצו. מי שירצה לקחת הביתה, יקבל "נספק" של 500 גר' (15 שקל, ורק לפטל 20 שקל) ובו ממלאים בו מה שרוצים. יתרון נוסף במשק הוא לחובבי מטוסים שעוברים ממש מעליו. סגור בשבת, 052-7487474.

קטיף זה נחמד ועושה יופי של אפריטיף לפתיחת התיאבון. אבל בשביל המנה העיקרית נסעתי לעגלת הקפה "לה בוסתן" שבמושב מזור הסמוך. מזור תמיד מתקשר לי עם שני דברים: חוות גידול הקופים לניסויים, שתודה לאל נסגרה, ומוזוליאום מזור, שתודה לאל עדיין פתוח אבל לצערי הוסט ממנו שביל ישראל עקב הכביש שעובר לידו. מכל מקום, אחוזת הקבר הרומית הזו היא נקודה חובה אם אתם באזור.

"לה בוסתן" היא לא עוד עגלת קפה (ויש כ-600 בישראל). "פה מדובר בפרויקט שהוא קודם כל לקהילה", אומר אלי אלחלל שהקים אותה לפני שנתיים, זאת בנוסף לעגלת קפה שהוא מנהל במשמר השבעה (והוא בכלל רמת-גני). למה בוסתן? אז בני המושב שתלו בוסתן קהילתי די במקביל להקמת העגלה, ונחמד גם להסתובב בו ולראות את עצי הפרי ושיחי התבלין במקום.

בעגלה מציעים מה שמציעים בכל עגלה (סנדוויצ'ים, עוגות, שתייה חמה וקרה), אבל גם כמה "יציאות" כמו אסאי (סופר פוד שהפך להיט בעגלות לאחרונה), שייקים עם תוספת חלבון, רימונדה (רימון ולימונדה) ובעיקר אווירה טובה וירוקה, ואלי מוסיף ש"כאן הכריכים מוכנים במקום, לא מתצוגה", ואני אוסיף - גם המחירים שלו סבבה - 38 שקל לכריך, הפוך ב-12 שקל ושייק ב-25 שקל.

לה בוסתן. פתוח כל יום חוץ משבת, כשר.

מתי הייתם לאחרונה בחנות קטנה ומטריפה? אז זה בדיוק מה שיש ב"צרצורים" - חנות שנראית כמו הכלאה של אקווריומים של דגים, משתלה וחדר פלאות.

צור רונן אמסלם, תושב רינתיה, התעסק עם חיות וצמחים כל חייו ורצה להיות וטרינר. "גידלתי טרנטולות", הוא מספר, "ונחשפתי לזוחלים וטרריום שזה מלטינית 'טרה' - אדמה". במקום להיות וטרינר, הוא למד רפואה ועבד בבית חולים כרדיאולוג. אבל בעלי החיים, הצמחים ועולמם משך אותו יותר, ולפני כשש שנים הוא החל לייצר טרריומים ולמכור אותם.

בחנות הקטנה שסמוכה לביתו שעמוס טרריומים שונים, הוא מחזיק צנצנות וקופסאות שקופות עם חרקים, נחשים קטנים ושאר בעלי חיים זעירים, כמו חרדון אמיתי, לטאה מתה בצנצנת פורמלין כמו במעבדה בבית הספר של פעם ושאר יצורים מיוחדים שאפשר לבהות בהם דקות ארוכות.

בסדנה שהוא מעביר למשפחות וקבוצות, הוא מלמד כיצד ליצור טרריום אישי שלוקחים הביתה. במיכל זכוכית שמים אדמה, צמחים או בעל חיים קטן (למשל, חרק או שממית) ודואגים לגדל אותם בגידול ביו-אקטיבי. "זה לפי מחזור החיים בטבע", מסביר צור, "עם לחות, עובש, חיידקים שמפרקים את המולקולה של העלים וכשעלה מת החרקים מפרקים אותו ומייצרים צואה שמדשנת את הקרקע, וכך נסגר מעגל". בנוסף יש מחזוריות של מים שמתאדים, מתעבים ושוב יורדים.

אם יש מקום אחד שצריך לבקר בו באזור - זה צרצורים. תודו לי אחרי זה. שישי 12:00-09:00, 054-3082278.

מזוחלים, המשכתי לגידול אחר של בעל חיים במושב גבעת כ"ח. "זה החל כמושב עם שני-שליש תימנים ועוד שליש קוצ'ינים", אומר עוזי דמתי, דור שלישי של חקלאים במושב. אביו, יחיאל דמתי ז"ל, שהיה גם ראש המועצה, היה חקלאי שגידל שדות חיטה ועוזי המשיך את דרכו. לפני שש שנים לקח בנו, גלעד, את משק דמתי לכיוון שונה והוא מגדל בו ירוקים הידרופוניים, כמו רוקט שהוא מבטיח שאין כמוהו, וגם מנהל פנסיון לכלבים, כולל מספרה ואקססוריז לכלבים, וגם הקים אקדמיה לכלבנות שבה מלמדים אילוף וכלבנות טיפולית.

בנוסף, הוא מגדל כלבים דלמטים. כן, אלה הלבנים והנקודות השחורות, שמסתבר שיש מהם הרבה פחות מ-1,001 פרטים בארץ. למעשה, הם זן די נכחד בישראל, וגלעד דואג להמשיך את קיומם בארץ. וזה אומר שהוא מוכר גורים, ולפני שתשפטו (כי יש כל כך הרבה כלבים אחרים שמחכים לבית ואפשר לאמץ), גלעד אומר להגנתו שמדובר ב-20 כלבים בלבד בשנה, ושהוא בודק היטב למי הוא מוכר ואם יש תנאים למחייה, ובעצם ממשיך את קיומם של הכלב המיוחד הזה בישראל. וכן, זה גם עסק.

ממש מול הפנסיון, ישנה חוות סוסים לרכיבה ספורטיבית-מערבית ועוד מתחם טיפולי בבעלי מוגבלויות בעזרת בעלי חיים. ואם זה לא מספיק, אז לפני שנתיים הוקם גם יקב שבו מייצרים יין (לבן, רוזה ואדום) מענבים שהם רוכשים (הלוגו על היין הוא של דלמטי על אופניים) ומול היקב יש משתלה נהדרת.

בערבי רביעי עד שישי (עד כניסת שבת), באים לשתות יין ולאכול גבינות (טעימה של חמישה יינות כולל פלטת גבינות ב-160 שקל) ולשבת במתחם היפה. "זהו משק שיש בו הכל וכל אחד יתחבר למשהו אחר", אומר גלעד.

054-3045577, כשר.

לעוד אטרקציות ומקומות היכנסו לאתר התיירות של חבל מודיעין