ב־1 במרץ 1999, הרחק בעומק האוקיינוס השקט סמוך לקו המשווה, קלט מערך מיקרופונים תת־ימיים של הסוכנות האמריקאית לחקר האוקיינוסים (NOAA) צליל חריג במיוחד.
לאחר שעובד והוגבר, תיארו החוקרים את הצליל כמעין המיה אנושית - קול נמוך, מתמשך ובלתי מוסבר, שנשמע כאילו אישה שרה שירה תת־מימית אי שם במצולות. ההקלטה נשמעה להם מוזרה כל כך, ואנושית כל כך, עד שהעניקו לה שם פרטי: "ג'וליה".
הצליל הוקלט במשך כשלוש דקות, ונקלט גם ממרחק של למעלה מ־4,800 קילומטרים (כ־3,000 מייל), הודות לעוצמה יוצאת הדופן שלו. ההקלטה בוצעה על ידי מערך אוטונומי של הידרופונים (Hydrophone Array) - מיקרופונים תת־ימיים הפועלים ללא צוות אנושי, שהוצבו באוקיינוס השקט לצורכי ניטור סייסמי ואקוסטי.
מאז חלפו 25 שנה ואף אחד עדיין לא יכול לקבוע בוודאות מה יצר את הצליל המוזר הזה.
ככה זה נשמע
לאחר ניתוח ההקלטה ושיוך זמני בין תחנות שונות, הצליחו המדענים לצמצם את אזור המקור, אך לא לקבוע מיקום מדויק. הם קבעו שהוא כנראה התרחש במרחב ימי עצום המשתרע לאורך יותר מ־1,400 קילומטרים - בין מצר ברנספילד שליד חצי האי האנטארקטי לכף אדייר שבחופה הצפון־מזרחי של אנטארקטיקה. אזור זה ידוע בתנועת קרחונים מסיבית ובתנאים תת־ימיים קיצוניים, שקשה למפות במדויק.
עוד בנושא
לא שותקים יותר: דגים הוקלטו שרים במקהלה ממש כמו הציפורים
"שירת החייזרים" שמגיעה מהמקום העמוק ביותר בעולם פוענחה לאחר עשור
אז מה גרם לצליל החריג הזה?
ההשערה של NOAA לא נוגעת לחייזרים, אלא לקרח: קרחון עצום שנסחף ו"נחת" על קרקעית האוקיינוס, תופעה הנקראת iceberg grounding. כשהקרחון שוקע לעומק עד שנוגע בקרקעית, הוא עלול לגרור רעש חזק ומתמשך - לעיתים בטווחים בלתי נשמעים לאוזן אנושית, אך נקלטים היטב במיקרופונים תת־ימיים.
הם הסבירו: "הצליל, שכונה בעבר 'ג'וליה', הוקלט ב־1 במרץ 1999 באוקיינוס השקט. ההשערה הסבירה ביותר היא שמדובר בקרחון גדול שנתקע בקרקעית בסמוך לאנטארקטיקה".
ובכל זאת - גם כיום, ההסבר הזה לא נבדק לעומקו, המסתורין נמשך והקונספירציות כמובן לא איחרו לבוא.
כמו תמיד כשמדובר בקולות מסתוריים מהים - הרשת געשה. גולשים ברדיט תהו אם לא מדובר בצוללת חייזרית, או אולי יצור פרהיסטורי ששרד במצולות.
אחד הפוסטים אף טען כי לוויין של נאס"א בשם Apollo 33A5 לכד צללית ענקית באותו זמן בדיוק, ששטה באזור קייפ אדייר.
והיו גם כאלה שניסו להכניס קצת פרופורציות: "כמו כל רעש לא מוסבר באוקיינוס, גם זה מקבל תיאוריית קונספירציה משלו. זה האינטרנט, אחרי הכול".
לא הפעם הראשונה
הצליל "ג'וליה" הוא רק אחד מסדרת קולות מסתוריים שנקלטו בעומקי האוקיינוס בעשורים האחרונים. מפורסמים לא פחות הם "הבלופ" (The Bloop), "הזמזום" (Upsweep), ו־"הרכבת" (Train), שגם הם עוררו ספקולציות רבות - מהשערות על בעלי חיים עצומים, דרך רעידות אדמה תת־ימיות ועד תופעות גיאולוגיות לא מוכרות.
לכל אחד מהם הייתה תיאוריה סבירה, אך אף לא אחד מהם הוסבר עד כה בוודאות מלאה.
ומה אם יש עוד סודות במצולות?
האוקיינוסים מכסים יותר מ־70% מפני כדור הארץ, אבל רק פחות מ־20% מהם מופו ונחקרו לעומק.
חלקים עצומים מהכוכב שלנו נותרו חשוכים, קרים, בלתי נגישים ומלאים בצלילים שטרם הובנו.
אז אולי זו באמת הייתה התנגשות של קרחון סחוף - ואולי, ממש מתחת לפני השטח, יש עוד קולות שמחכים להישמע.