למרות מראם הקשוח והתדמית הדוחה שדבקה בהם, לנשרים יש תפקיד סביבתי חיוני - אחד החשובים במערכות אקולוגיות רבות. הם צורכים פגרים, מונעים זיהום ומסלקים פתוגנים מהשטח. כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Ecology and Evolution חושף: ירידה חדה באוכלוסיית הנשרים עלולה להוביל למשברי בריאות לא רק בקרב בעלי חיים, אלא גם אצל בני אדם.
המחקר מתאר מגמה עולמית מדאיגה: אוכלוסיות הנשרים מידלדלות באירופה, אסיה ואפריקה, וכעת נרשמת ירידה גם באמריקות. גם בישראל המצב אינו מעודד. הנשר המקראי, מין הדורס הגדול ביותר בארץ, נמצא בסכנת הכחדה חמורה ומונה כיום פחות מ־190 פרטים בטבע. מאז 2003 הוכחדו לפחות 338 נשרים בגולן בלבד, רובם כתוצאה מהרעלות מכוונות. תוכניות שימור של רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה מתקיימות, אך נכון לעכשיו, ללא שינוי מגמה משמעותי.
הייחוד הפיזיולוגי של הנשרים טמון בקיבתם יוצאת הדופן: חומצת קיבה בעוצמה חריגה (pH כמעט אפס) מאפשרת להם לעכל רקמות מרקיבות ולהשמיד חיידקים קטלניים כמו סלמונלה, אי־קולי ואנתרקס. כך, הם לא רק "מנקים את השטח", אלא גם מחטאים אותו ומונעים העברת מחלות לשאר החיות ולפעמים גם לבני האדם.
כדי להבין מה קורה כאשר נשרים נעלמים מהנוף, ערכו החוקרים ניסוי בן עשרה חודשים בקוסטה ריקה. הם הציבו פגרי חזירים באזורים שונים - חלקם נגישים לכל אוכלי הנבלות, וחלקם נעולים בכלובים שמנעו כניסת נשרים. התוצאה הייתה חד-משמעית: פגרים שהיו נגישים לנשרים התפרקו בקצב כפול - 9.5 ק"ג בממוצע ביום, לעומת 4.8 ק"ג בלבד בפגרים המוגנים. באתרים שבהם לא היו נשרים, כמות הזבובים כמעט הוכפלה, והסיכון להתפרצות מחלות עלה בהתאם.
עוד על הכחדת בעלי חיים
הג'ירפה מצטרפת לרשימת המינים שנמצאים בסכנת הכחדה
10 בלבד נותרו: היונק הנדיר בעולם בסכנת הכחדה ממשית
אבל הניסוי הזה רק מאשש את מה שהעולם כבר חווה: בשנות התשעים, הודו חוותה קריסה כמעט מוחלטת של אוכלוסיית הנשרים שלה, לאחר שאלה ניזונו מפגרי בקר שטופלו בדיקלופנק, תרופה אנטי-דלקתית שהייתה רעילה עבורם. התוצאה הייתה מיידית: מיליוני נשרים מתו, פגרי חיות נותרו ללא טיפול, אוכלוסיות של כלבים משוטטים וחולדות התרבו, וזיהומים התפשטו.
לפי הערכות, בין השנים 2000 ל־2005 מתו בהודו כ־500,000 בני אדם ממחלות שניתן לייחס למשבר הזה.
החוקרים מזהירים כי ללא פעולה מיידית לשימור אוכלוסיות הנשרים - ובעיקר נשרי העולם החדש שבאמריקות (הקונדוריים) עלולים להתרחש שוב תרחישים דומים. גם בישראל, כל פרט שנעלם מהאוכלוסייה המצומצמת והפגיעה של הנשרים הוא אובדן משמעותי. "בלעדיהם המערכת כולה קורסת", מסכמת החוקרת ג'וליה גרוטארס מאוניברסיטת אקסטר. "הם אולי לא אהובים, אבל בלעדיהם כולנו בבעיה".