צפת מתעוררת לחיים אחרי שנה וחצי של מלחמה ושיתוק מסחרי, שפגע בראש ובראשונה בתיירות המקומית, ענף מרכזי בעיר. העיר הקדושה שהילה מיסטית מרחפת בשמיים שמעליה, הייתה ונותרה מוקד משיכה לתיירים יהודים מחו"ל, במיוחד מארה"ב וצרפת, והמוניטין שלה כעיר רוחנית יהודית נחשב "נכס תרבותי-תיירותי בינלאומי". צריכים להגיע גם יותר ישראלים, ולא רק חרדים גם אם לטוב ולרע, זו עיר שהייתה ונותרה פוטנציאל גלום שטרם מומש. אולי טוב שכך, כי כל פעם שהיא מממשת אותו אז טראח - באה איזו רעידת אדמה קטסטרופלית ומחרבת אותה. ערב הגעתי לעיר, הוציאה שגרירות סין בישראל אזהרת מסע לכל מה שבקו צפת-נהריה וצפונה. התעלמתי. מיליארד סינים טעו. אני בעיר. אני בצפת אני בצפת.
ראש העיר של צפת חושב אחרת: "זו לא העיר הכי יפה בארץ, אלא הכי יפה בעולם"
כולם תזזיתיים
כמו פעם, אין כמו ימי שישי בבוקר בסמטאות העיר העתיקה, ששוב שוקקות חיים בתיירים מהתפוצות, כולל הצעירים הציונים התזזיתיים של "תגלית", או בחורי חו"ל התזזיתיים של הישיבות המלכסנים מבט אל הבנות החו"לניקיות מסמינר "בית יעקב" בתלבושתן האחידה בשחור-לבן, והתזזיות לא פחות. על אלה ועל אלה יש עוד קומץ של סתם ישראלים מבוגרים, שנזכרים פעם בעשור שצריך לעלות לרגל לצפת ולאלה יש את "מלון רות" כדי לעשות את זה הכי בסטייל. כוכבית: סטייל של פעם.
לוקיישן-לוקיישן -לוקיישן. המיקום של "מלון רות" מעולה. 77 חדרי המלון מגוונים ובמנעד רחב (בחצר העתיקה או בשלוש קומות של בניין מודרני), אבל כולם מצוידים בכל הפינוקים המצופים מחדר מלון ברמה הזו, כולל אינטרנט אלחוטי שאצלי הצליח אף להתגבר על קירות האבן העבים, חדר אמבטיה ושירותים קטן אבל מאובזר, כולל חלוקי רחצה לבנים ממגבת משובחת שחיכו לי בארון בחוץ, מכונת נספרסו קטנה בפינת הקפה/תה. על שלישיית השולחנות הקטנה שלצד הספה הנפתחת, המתינו לי גם בקבוק יין קטן ואגוזים, שלוש צנצנות ריבה ושני בקבוקי זכוכית עם מים מינרלים. החדר שלי היה אחד מהחדרים היפים שבחצר המוצלת, ואם אתם כבר מגיעים לצפת, אני ממליץ על חדרים מעוררי השראה אלה שבחצר. על פי המיתולוגיה המקומית, בחדר 7 התארחה פעם נעמי שמר וכתבה בו את "שיר השוק" עבור מופע במועדון "השעות הקטנות", שפעל בצפת בימיה הבוהמיים בשנות ה-60-50. עוזי חיטמן התארח באותו החדר וכתב את השיר "אלוהים שלי". אני זכיתי לחדר 11 - יצאה פרוזה.
"מלון רות", צעדים ספורים מכל האקשן המקומי, הוא אואזיס בלב העיר המכוערת צפת, על שיכוניה המתקלפים, חריגות בנייה פיראטית ורחובות מוזנחים ומטונפים. זה נכס היסטורי יפהפה ומרשים שעבר כמה וכמה גלגולים. רשת "מלונות דן" רכשה אותו ב-2019 ממלונות הכשרת הישוב של עופר נמרודי ומותג רשת רימונים שלה, אבל הותירה את שם המלון שקרא נמרודי לזכרה של אחותו, רות נמרודי-ויסברג ז"ל, שנהרגה בסיני ב-1996 והיא רק בת 33, כאשר רכב שבו נסעה עלה על מוקש מצרי ישן. הפסל "חובקת עולם" להנצחתה נותר בחצר המלון.
יש כמה וכמה עבודות אמנות בפינות המלון הזה, ויש לו אינספור פינות שלוות וקסומות, עם ריהוט גן מזמין בתצורות שונות. בשבת, אחרי שפסק רעש מנופי תנופת הבנייה בדיוק מול המרפסת הקסומה, ותמה גם צרמוניית רמקולי הכרזת השבת, השתרר סביב גם שקט סמיך ומופלא של שבת קודש בעיר קודש. צריך רק ספר טוב, או מישהו לשחק איתו שחמט או דמקה, לעצום עיניים ולחלום שאנחנו בבית הבראה של פעם. יש בריכה. יש חדר כושר. יש סאונה קטנה. יש ספא לטיפולים.
אפרופו, "מלונות דן" שידרגה את הנכס הבלתי רגיל, ובסופ"שים מציעה בו חבילה הכוללת פעילויות, כי בלעדיהן אין למעשה מה לעשות בעיר בשבת למעט למי שפוקדים את בתי הכנסת. אז מומלץ להגיע ביום חמישי, (לאורחי המלון מוצעת חניה במתחם, ובחינם), מבלים את יום שישי בעיר, ואת השבת במלון או בטיולים בסביבה עם סלסלת פיקניק שיכינו לכם (בתשלום נוסף של 250 שקלים) מלאה במטעמים משובחים: גבינות בוטיק, יין איכותי, פירות מרעננים, לחמים טריים, חמאה וריבות. הסלסלה כוללת גם כוסות יין, מפה וסכו"ם - "כל מה שצריך לפיקניק מושלם בטבע הגלילי הקסום", כלשון המלון.
בחדר האוכל אתה נחשף לאוכלוסיית האורחים
אני נשארתי במלון - ריזורט. תנו לי חדר כזה לשבוע ואני לא יוצא ממנו עד הצ'ק-אאוט. את החוץ תספק לי המרפסת בנויה האבן והמעקה המפורזל אל מול המירון הירוק תמיד. בריזה חמימה ונעימה נשבה. יצאתי רק להדרכה בסיור בעיר עם דוד עמיאל המצוין, מחבר "מסע בסמטאות צפת" (אותו במחצית נטשתי, לטובת שיטוט עצמי), וההופעות הקאמריות וסקירת היינות שכללה טעימות. כולן היו מרתקות. באמת.
גיחות קצרות עשיתי לבר היין "מוזה" שבלב המלון - אם תרצו המעיין שבלב האואזיס, המקבל בברכה את אורחי המלון וכן פתוח לקהל הרחב. "מוזה" מעניק במה ליקבים הישראלים בדגש על הגליל והגולן. אפשר לשבת לשתות-לסעוד באפלולית הבר בנוי האבן שבמאות ה-18-17 היה בית תפילה לאורחי החאן, או בחצרו, לאור נרות. לצידם של היינות המשובחים - תפריט אוכל מקומי הכולל גבינות ממחלבות האזור. ברטרוספקטיבה, הייתי צריך להקדיש לו יותר זמן, גם אם על חשבון חדר האוכל שמשתדל לרצות חילונים ודתיים כאחד עם מזנון עשיר במגוון רחב של מנות, עומד בציפיות בארוחת בוקר עשירה (אך ללא מכונת אספרסו בשבת) אבל רחוק מלהרטיט בערב. רחוק מאוד.
בחדר האוכל אתה נחשף לאוכלוסיית האורחים בוויקנד הזה. שניים-שלושה זוגות דתיים עם ילדים, משפחה דתית אחת מורחבת שהגיעה לסופ"ש של גיבוש משפחתי הכולל גיחות של הגברים בטליתות לבית הכנסת, שהמשכן בשולחן אחד גדול שסביבו הם יושבים עם הנשים שעות ארוכות. עוד כמה זוגות חילוניים מבוגרים, בעיקר חברי E-DAN, מועדון הלקוחות של רשת "דן", הנהנים מהנחות קבועות ומזדמנות על הזמנות למלונות הרשת. והשאר, זוגות באיזו בריחה רומנטית, מתכנסים בתוך עצמם. וגם לזה מלון רות יעד מצויין. אגב, אלה ששוחחתי איתם, כולם-כולם, מאד נהנו. כוכבית כוכבית - הנגישות במלון מוגבלת. אצל מי שזה קריטי יש לזכור להזמין חדר בבניין "גפן" המודרני עם שלוש המעליות, שאחת אף הופכת בסופ"ש למעלית שבת.
חאן השיירות
"מלון רות" שוכן במבנה חאן עתיק בן 700 מהתקופה הממלוכית. על פי המסופר כאן, בחאן, חנו השיירות שהובילו את הבשמים היקרים ואת חומרי הגלם הנדירים והמשובחים ביותר לדמשק וממנה, ובצמוד לחאן קיימו הסוחרים שוק בשמים מקומי ששרידיו נמצאים במטע עצי הזית העתיקים שבשטח המלון. מי יודע. ברשת "מלונות דן" אומרים כי "בלילות של ירח מלא אפשר לשמוע את פעמוני הגמלים העמוסים אריגי משי עדינים ובשמים יקרים וסליהם שופעי פירות עסיסיים, משאירים אחריהם שובלי ניחוח של יסמין וקינמון. שיירות-שיירות הגיעו לעת ערב אל החאן הגדול של צפת". ניחא.
ע"פ הנרטיב, במקום שכן אחר כך בית הדואר המרכזי שקישר בין מחוז הגליל לביירות ודמשק. מטרים מהמלון נמצא מבנה המאוזוליאום הממלוכי שבגין הזנחתו חויבה העירייה בפיצויים לוואקף. לצידו "המסגד האדום" ששימש כמסגד מ-1276 עד 1948. על חלק מהריסות המסגד והאכסנייה שלידו, נבנה המלון. לא משהו בלתי רגיל בעיר שייסודה של המדינה חיסל סופית את הפרק המוסלמי שלה. במרחק הליכה, בדרך למדרחוב העיר עוברים גם לצד כמה מהמונומנטים של מלחמת השחרור, המשטרה הבריטית, אתר ההנצחה לנופלים, כיכר הדוידקה. הכל מנוקב כדורים כאילו היה זה אתמול.
אחר כך, בעיקר בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בא תור הזהב של האמנים בצפת, אחת מתופעות האמנות המיוחדות והמכוננות בתולדות מדינת ישראל. האווירה הרוחנית והנוף עוצר הנשימה - הפכו למוקד משיכה לאומנים ישראלים ולזרים, וצפת הייתה ל"עיר האומנים" של ישראל ובמקביל, מוקד לעלייה לרגל לתיירים שהרבה מהם היו ישראלים. האמנים שברובם עלו מאירופה, חלקם שורדי שואה, בעיקר אימפרסיוניסטים ואקספרסיוניסטים בהם, יצחק פרנקל פרנל - מי שנחשב למעין "אבי" תנועת האומנים בצפת, שהביא לצפת את הרוח האירופית מהאקדמיה לאמנות בפריז, בה למד. היו אריה מרזר, משה קסטל, מארק שאגאל - שאמנם לא התגורר בעיר באופן קבוע אך ביקר, התפעל התרשם ושאב ממנה השראה. גם האמנים צבי מאירוביץ', מרדכי לבנון, ראובן רובין - פקדו את העיר או חיו בה לתקופות מסוימות.
העיר הבוהמית הפכה למוקד משיכה לתל אביבים, נפתחו בה בתי קפה רבים, מסעדות ומועדונים. אלא, שהטרנד חלף, נותרה ההילה של מושבת אומנים, נותרו בעיקר חנויות קיטש של יידישקייט, ונותרו התקוות שיום אחד עוד תשוב צפת לככב, כפי שמגיע לה על היתרונות הגיאוגרפיים, אקלימיים והיסטוריים שהתברכה בהם.
עיר של ניגודים
עד אז, מתכנסים באואזיס של מתחם המלון ובינתיים בחוץ - זו עיר של ניגודים. היופי של העיר העתיקה והציורית מוקף תשעה קבין של כיעור, ים של שכונות שיכונים משמימות. הסוחרים מטפחים את חנויותיהם אבל סביבן לא פעם ולא פעמיים זוהמה וזבל. העיר רוצה לממש את הפוטנציאל אבל חבל שלא ניכר שהיא משקיעה באסתטיקה וניקיון אלמנטריים. שלא לציטוט הם חוזרים ואומרים - יש לנו בעיה ומשוועים לעזרה חיצונית שתגיע. איפה משרד התיירות שיסייע, ויאכוף. איפה רשות העתיקות. איפה העירייה.
הצוות של "מלון רות" משתדל מאוד. כולם. כולם ידידותיים, מציעים עזרה גם כשזו לא חובתם ומתנצלים ומתקנים אם צריך. בכלל, הרגשתי רצוי, אבל לא נדנדו והניחו לי לגלות את המלון לבד, כפי שאני אוהב. ואהבתי. בשורה התחתונה - אני ממליץ, רק להתאים את הציפיות.
כמה זה עולה? שני לילות (חמישי-שישי), חצי פנסיון, באחד מחדרי החצר העתיקים ("החדר הפופולרי ביותר", כנאמר באתר ההזמנות של הרשת, מוצע לפני הנחה ב-4,097 שקלים. יש מבצע לילה ראשון ב-50% בסופ"ש וכך יורד המחיר ל-3,106 שקלים, למשרתי מילואים ניתנת עוד הנחה של 200 שקלים וגם לחברי מועדון DAN-E המחיר בסופו של דבר 2,857, או 1,428 שקלים ללילה ובשורה התחתונה - זה קצת יותר מ-400 דולר ללילה. (אז אי אפשר בלי השוואה - חבילה הכוללת טיסות אייר חיפה מחיפה בעונה הזו, שני לילות במלון 4 כוכבים בלרנקה על בסיס חצי פנסיון, והעברות, עשויה לעלות החל מ-350 דולר לאדם. רק אומר).
הכתב היה אורח "מלונות דן"