בטן-גב זול ויש גם חומוס: הריביירה האירופית שאתם ממש לא מכירים

"פולין? מה איבדת שם?" זו בערך הייתה התגובה האינסטינקטיבית של כל מי שסיפרתי לו לאן אני טס. התשובה שלי הפתיעה אפילו אותי: "כן אני טס לפולין... ואני הולך לים". ים? בפולין?! כן, ים. בפולין.
גם אם בשנים האחרונות התיירות הישראלית לפולין כבר לא נוגעת רק במסעות נוער, מצעדי חיים ואתרי זיכרון, התדמית, מה לעשות, עדיין די אפרורית. וככה בדיוק חשבתי גם אני, אחד שלא דרך שם מעולם: "מה כבר יש לעשות במקום האפור הזה?".

התשובה הגיעה בחמישה ימי טיול במערב פומרניה (מחוז שקרוי על שם גזע הכלבים החמודי). חבל ארץ ירוק, שקט, ריחני ומפנק בצפון־מערב פולין, עם קו חוף שמלטף את הים הבלטי. והמסקנה? זה לגמרי לא מה שדימיינתי כשציירתי בראש תמונה של פולין.

אל מערב פומרניה אפשר להגיע דרך עיר הבירה ורשה ואז טיסת פנים לעיר שצ'צ'ין (לבריאות!). או - האופציה המועדפת עלי, לנחות בברלין ולנסוע שעתיים עם מעבר גבול בלתי מורגש.

שצ'צ'ין (או Szczecin, אם אתם בעניין של לאיית בלי לנשום. חשבתם שזה שם מסובך? חכו להמשך) היא בירת המחוז ומפתיעה מכל כיוון: יש בה פילהרמונית עטורת פרסים, כיכר סולידריות שמחברת עבר והווה, וארמון דוכסים. התארחנו במלון איביס (IBIS), שלמרות שלושה כוכבים מרגיש יותר, עם עיצוב מושקע וייחודי, אווירה חמימה וצוות עם חיוך. לילה לזוג יעלה כ-600 שקלים. צ'יל.

האזור עצמו הוא לא מהמתויירים שיצא לי לראות (דבר חיובי בהתחשב בצפיפות הבלתי נסבלת בערים אירופיות מרכזיות), אבל כשמגיע הסופ"ש העיר שצ'צ'ין מתעוררת והופכת לעיר קיט לכל דבר. צעירה, תוססת, מלאה בסטודנטים, מוזיאונים, בתי קפה וחיים. אפשר למצוא שם ובמחוז בכלל בעיקר מקומיים, גרמנים וסקנדינבים. כל מי שבמרחק שיט או נסיעה קצרה.

מבחינת שופינג, יש בעיר שלושה מרכזים עיקריים: "גלקסי", "גלריה קסקדה" ואאוטלט שנמצא כרבע שעה נסיעה מהמרכז. כל הרשתות המוכרות פה - זארה, מנגו, H&M, עם מחירים זולים בכ-30% מבישראל. תודו שזה כבר שווה את הטיסה. חוץ מזה, שווה לבדוק גם רשתות מקומיות כמו 4F הספורטיבית או Reserved, House ו-Cropp למי שאוהב פולנית אופנתית.

בערב ישבנו במבשלת בירה מקומית מול המלון, צמוד לבניין העירייה ההיסטורי. האוכל חיבק אותנו: מרק בורשט עם גבינת עיזים (כן, עובד טוב), דגי הרינג מעושנים, וקינוחי גבינה שטוב, לא מדברים רק אוכלים.

למחרת הגענו ל-Water Factory, פארק מים חינוכי, שנפתח בשנה שעברה. הוא מורכב משני אזורים: חדרי החינוך, עם תערוכות אינטראקטיביות ומופעים שחושפים את הסודות החבויים במים, ואזור הבריכה והבידור, המרכיבים את פארק המים הגדול והמודרני ביותר באזור. המתחם משתרע על פני שלוש קומות, עם 16 סאונות שונות, כמו סאונה הוואנה הקריבית או סאונה געשית. בנוסף, ישנם גם חדרי עיסוי, מגדל סיווג עם מי מלח, בריכות קירור ומערת קרח.

אגב סאונות, אם יצא לכם לבקר בפולין, כדאי לדעת את כללי הטקס - לפני שנכנסים, משאירים את הבגדים בחוץ. הפולנים, כיאה לעם צנוע ומנומס, נוהגים להסתיר את האזורים האינטימיים בעזרת מגבת. אצל הגרמנים, לעומת זאת, שניתן לפגוש לא פעם בספא המקומי, מדובר בסיפור אחר לגמרי: שם נטורל זה נטורל. בלי בושה, ובלי מגבת, הכל בחוץ. כל אחד והתרבות שלו.

הנסיעה לאורך חופי הים הבלטי הביאה אותנו לעיירת הנופש עם השם הבלתי אפשרי מיאנזדזדרויה (Międzyzdroje). אמרתי לכם שהשמות רק ילכו ויידרדרו. הלכנו לאורך טיילת עם גרסה מקומית לשדרת הכוכבים של הוליווד, רק שפה יש שחקני קולנוע פולנים שאף ישראלי לא מכיר (מצאתי שם את כף היד של דובי גל הפולני. או מישהו שנראה כמוהו).

מה עושים שם? שותים קפה, אוכלים עוגת שמרים, הולכים על החוף. יש רוגע באוויר שקשה להסביר, אבל קל מאוד לאהוב ולחבק. מתוכנן להיפתח שם בהמשך גם פארק מים ענק ומקורה, שעדיין נמצא בבנייה, כך שבקרוב יהיו אטרקציות גם למשפחות עם ילדים. אחר כך עברנו בין מלונות: Vienna House, Bel Mare, ואז Wave Resort - מלון שממש מבקש ממך לעבור לגור בו. עיצוב עכשווי, סוויטות עם חלונות לים, אווירה של סרט צרפתי.

בפולין יש קטע של "מלונות מרפא". אתה מגיע, רופא פוגש אותך, בונה לך תכנית טיפולים ואתה שוהה במלון שבועיים כדי "להתחדש". והממשלה מסבסדת את זה. ככה זה עובד פה: המדינה שולחת אותך לנוח. לשבועיים. פעם בשנה. ואז אתה חוזר לעבודה מחודש ומטופל. הקומוניזם אולי עזב את המבנים, אבל נשאר בספא. איפה אתם, ביטוח לאומי?

משם המשכנו לעיירה בעלת השם הבלתי מתפשר - שווינואויישצ'ה (כן, ככה זה נכתב). עיירת חוף ממש על הגבול עם גרמניה, מלאה בבתי מרחץ, מלונות ברמה גבוהה, וספא בכל פינה. טיילות העץ מובילות הישר אל חוף הים הבלטי, והן שוקקות חיים. יש תיירים - אבל לא צפוף. יש תנועה - אבל לא בלאגן. עברית? לא ממש תשמעו, ואולי זה חלק מהקסם?

מלונות ענק כמו הילטון ורדיסון בלו מזכירים נופש מערב-אירופי. בכלל, האזור הזה מרגיש הכי מערב אירופה שיש. פולין אמנם ממוקמת גיאוגרפית במזרח אירופה, אך להבדיל ממדינות אחרות אין בה הרגשה של "שבירות". יש את כל ה"המניירות" של מערב אירופה - סדר, נימוס, ניקיון, תכנון מוקפד בכל דבר. מה שעדיין נשאר "מזרחי" - זה יוקר המחייה. להבדיל ממדינות מערב אירופה, המטבע בפולין הוא הזלוטי. הוא כמעט שווה ערך לשקל שלנו, אבל ניתן לקנות איתו הרבה יותר.

ביום השלישי, עיר הנמל קוֹלוֹבזֶ'ג (Kołobrzeg) קיבלה את פנינו עם מגדלור עתיק, בתי ספא מודרניים ומלונות פרימיום. פה כבר הרגשתי תייר. אחד שמוכן להפקיר את עצמו לעיסוי באבנים חמות, אבל גם לשבת מול הרציף ולראות סירות דיג חוזרות הביתה. היא אולי שמה את עצמה על המפה כעיר מרפא, אך מעבר לרשימת בתי המלון עם שמות כמו "אקוואריוס" או "דיונה", יש בקולובז'ג משהו של עיר נמל שעדיין פעילה. הדייגים עדיין פועלים, המגדלור עובד, והחוף מתמלא מקומיים בחודשי הקיץ. סיירנו במלונות שממש מתחרים ביניהם מי יש לו יותר סאונות, ונשבע לכם, היה קשה לבחור. טיפ קטן: אם אתם מחפשים חוויה שמרגישה כמו חמאת גוף לנשמה - מלון Marine הוא היעד.

אחרי שלושה ימים של ים, הגענו אל פנים המחוז. דוברז'יצה (Dobrzyca) שמכילה בין היתר גן בוטני מושקע להפליא בשם Hortulus. הגנים המרהיבים מעוצבים לפי סגנונות שונים: אנגלי, צרפתי, יפני, אקזוטי ואפילו פסיכדלי. הלכנו לאיבוד במבוך הענק (פעמיים), גילינו פרחים שראינו רק בוויקיפדיה, והתאהבנו בגשר עץ מעל בריכת שושנים. לא רחוק משם ייפתח בקרוב פארק שעשועים בשם Hossoland - השקעה פרטית שעשויה לשנות את פני התיירות המשפחתית במערב המדינה. הפארק הויקינגי נמצא בשלבי בנייה סופיים, אבל יש בו כבר רכבות הרים, מתקנים מבריקים, וגם קרוסלת ענק שלא מביישת את פריז. הילדים יהנו.

לקינוח - ביום האחרון נסענו ליקב מקומי לא רחוק משצ'צ'ין. כן, פולין מגדלת ענבים ועושה יין. והאמת? לא רע בכלל. טעמנו לבן, רוזה ואדום, שמענו קצת על תנאי הקרקע והאקלים, וגילינו שיינן פולני יודע גם להכין חומוס שלא מבייש את היפואיות המפורסמות. ממש "אבו תומאש".

ים בלב פולין. חופים עם בריזה צפונית. שדרת כוכבים, מלונות שמבינים עיצוב, סאונות ב-40 מעלות כשבחוץ רק 7.

מערב פומרניה היא לא הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים "חופשה באירופה". אבל אולי דווקא בגלל זה, היא שווה את זה. היא מציעה לא רק ניתוק, אלא גילוי. לא רק חופש, אלא הפתעה. והכי חשוב - היא מחזירה לפולין צבעים חדשים.

"המחוז מושלם בעיניי כי מדובר בריביירה נהדרת לחופי הים הבלטי", אומרת דניאלה סיגנר, מנהלת קבוצת הפייסבוק 'חופשה בוורשה, קרקוב ושאר פולין'. "שרשרת ערי נופש יפהפיות, מלונות ריזורטים חדשים ומפנקים, אוכל נהדר, חופים צמודים, ומחירים נמוכים בהרבה ממקומות אחרים בפולין. התייר הישראלי עוד לא גילה את האזור - אבל ברגע שיגיע, לא ירצה לעזוב".

איך מגיעים?
טיסות: אין טיסות ישירות מישראל לשצ'צ'ין. אפשר דרך ורשה (ואז טיסת פנים של כשעה), או דרך ברלין (ועוד נסיעה של כשעתיים לשצ'צ'ין).

המטבע: זלוטי פולני (PLN). כמעט כמו השקל, רק קונה יותר. רוב המקומות מקבלים אשראי.

לבוש: גם בקיץ - ז'קט קל חובה. הרוח הבלטית עושה מה שבא לה.

ספא: ברוב בתי המלון ניתן להזמין טיפולים גם אם אינכם אורחים. שווה לברר מראש.

אוכל: אל תפספסו את מרק ז'ורק (Zurek) עם שמנת חמוצה, ביצה ונקניק. נשמע מוזר, טעים אש.
גם הרינג ופיארוגי (דאמפלינג פולני) הם חובה.

תחבורה: רכבות נוחות אך איטיות. הכי נוח? רכב שכור. בערים פועלות אפליקציות כמו Bolt ו־Uber.

הכותב היה אורח של לשכת התיירות הפולנית.