עלייה בתצפיות של דינוזאורים חיים במדינה שסועת המלחמה הזו

במשך מאות שנים, סיפורים ושמועות על יצור דמוי דינוזאור שעדיין משוטט באגן הקונגו סיקרנו מדענים וחוקרים. זאת למרות שלפי התיאוריה המדעית המקובלת, הדינוזאורים נכחדו לפני כ-65 מיליון שנה בעקבות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ.

אבל במעמקי הג'ונגלים הסבוכים של קונגו שוכן אחד הסיפורים המסתוריים והמרתקים ביותר של יבשת אפריקה - מוקלה-מבמבה. מגזין המדע Popular Mechanics פרסם שלפי עדויות מקומיות, מדובר ביצור עצום ממדים, דמוי דינוזאור, שחי במים אך לעיתים מגיח גם ליבשה. בני הבנטו המקומיים (קבוצת עמים באפריקה המרכזית) מכנים אותו מוקלה-מבמבה, שזה בשפתם "זה שחוסם נהרות", ומתארים אותו כבעל גוף עצום, עור חום-אפרפר, צוואר ארוך כשל זאורופוד ((סוג של דינוזאור צמחוני ענק בעל צוואר ארוך) וזנב כבד. גודלו, לפי העדויות, איפשהו "בין היפופוטם או קרנף לפיל".

עבור תושבי עמק נהר ליקואלה, היצור איננו רק אגדה - אלא חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית והאמונות המסורתיות של האזור. עדויות בעל פה וסיפורים עליו הועברו מדור לדור, מלוות בפולקלור מקומי שלעתים משולב באזהרות מעשיות ליוצאים לשיט בנהר.

המיתוס לא נשאר בגבולות אפריקה. מאז תחילת המאה ה-20, משך מוקלה-מבמבה את תשומת לבם של מגלי ארצות וחוקרים אירופאים ואמריקאים. הרעיון של מפלצות פרהיסטוריות ששרדו באפריקה הפך פופולרי בתחילת המאה ה-20, הודות ליצירות כמו הרומן "משכן הדינוזאור האחרון" של הנרי פרנסיס משנת 1908 וספרו של הזואולוג קרל האקנבק "חיות ואנשים", שפורסם שנה לאחר מכן.

אפילו נשיא ארה"ב תיאודור רוזוולט התעניין בנושא. בין השנים 1909 ל-1910, יצא רוזוולט למסע מפורסם ברחבי אפריקה הטרופית בחיפוש אחר דגימות טבעיות עבור מה שהוא כיום המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בוושינגטון.

בזמן שהמערב נשבה בתעלומה של מה עשוי להסתתר עמוק בתוך יערות הגשם האפריקאים, שלדים של דינוזאורים זאורופודים ענקיים - שנחשבו דומים למוקלה-מבמבה - כמו דיפלודוקוס וברונטוזאורוס הוצגו במוזיאונים ידועים, כשהם מזינים את הדמיון הקולקטיבי ואת האמונה שאולי צאצאיהם עדיין חיים.

ה"נשיונל ג'יאוגרפיק" העניק לטענה מידה של אמינות לאורך השנים, כשדיווח כי התצפיות של המוקלה-מבמבה דווקא גוברות.

בין אלו המחפשים את היצור המסתורי נמצאים זואולוגים וקריפטוזואולוגים (חוקרי בעלי חיים שקיומם טרם הוכח מדעית). לורן קולמן, מנהל המוזיאון הבינלאומי לקריפטוזואולוגיה, סבור כי "יכולות להיות כמה תצפיות שהיו למעשה קרנפים ימיים, חיה שהיא הרבה יותר עכשווית והגיונית".

מומחים רבים משערים כי תצפיות בקריפטידים (בעלי חיים שקיומם לא הוכח מדעית), כמו המוקלה-מבמבה, עשויות להיות מונעות על ידי משאלות לב או טעות בזיהוי של בעלי חיים לא מוכרים - בדומה לדיווחים מוקדמים על היפופוטם ננסי, שזוהה בטעות כחזיר ענק.

עוד בנושא:
אלו ביצי דינוזאור? "שק אשכים" כתום נמשה מהמים ועורר סערה

דינוזאורים רצחניים ויונק בגובה 6 מטרים: האם הם עדיין קיימים?

סלה אבונג'ו, שומרת טבע קונגולזית, שיתפה חוויה מעניינת שלה מ-2003, כאשר חקרה התפרצות אבולה שהכתה את האזור: "העצים החלו לרעוד, קופים צרחו, וציפורים נמלטו לשמיים. עמוק בלב הפארק הלאומי אודזאלה-קוקוואה, קפאתי במקום, משוכנעת שאני עומדת להיתקל במשהו שיצא מהאגדה: מוקלה-מבמבה, הדינוזאור המיתי של קונגו. אבל זה היה רק פיל גדול מאוד" צחקה. "אין לנו דינוזאורים כאן, למרות שקל לטעות ולחשוב שפיל או היפופוטם הוא בעצם דינוזאור".

משבר בירוא היערות באזור עשוי להסביר למה המפגשים עם חיות גדולות שאינן מוכרות מתרבים. על פי ארגון Global Forest Watch, בין השנים 2002 ל-2023, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו איבדה כמעט 10% מכיסוי העצים שלה ו-6.6% מיער הגשם הבתולי הלח שלה. אגן הקונגו, יער הגשם השני בגודלו בעולם, איבד 23 מיליון הקטרים של יער מאז תחילת המאה ה-21, שטח הדומה בגודלו לבריטניה כולה.

"באזורים מיושבים יותר, בהם בתי הגידול נדחקים והאנשים אינם רגילים לראות חיות גדולות, הם פתאום נתקלים בהן כל הזמן," אומרת לאורה ולאחובה, שומרת טבע צ'כית. "אלה האנשים שמספרים לי שראו את מוקלה-מבמבה. מה שזה באמת מראה הוא כיצד הפולקלור מתחיל לשקף את המציאות של מערכת אקולוגית מתכווצת."

ד"ר אלארד בלום, סגן נשיא התוכניות העולמיות של יערות אפריקה בקרן העולמית לטבע (WWF), מסכם: "יש לעתים קרובות מידה מסוימת של אמת במיתוסים הללו, לכן איני דוחה אותם לחלוטין. אבל אני סקפטי, ועד שמישהו יראה לי הוכחה לקיומה של חיה דמוית דינוזאור - איני מאמין בה. בדרך כלל מדובר בטעות זיהוי של חיה אמיתית ומוכרת".

בין אם מדובר בדינוזאור שנותר בחיים, בפיל שנצפה בתנאי ראות גרועים, או במיתוס תרבותי מושרש עמוק - מוקלה-מבמבה ממשיך לחיות בדמיון של רבים. וכמו היערות שבהם הוא לכאורה מסתתר, גם האגדה עצמה עוברת שינויים ומותאמת לזמנים משתנים.

וכך, בעוד שמדענים עדיין מחפשים ראיות, המוקלה-מבמבה ממשיך לנוע בין העולמות - מפלצת בת ימינו, רוח רפאים של עידן אבוד, או אולי סתם תזכורת שעדיין יש פלאים ותעלומות שממתינים לנו במקומות הנידחים ביותר.